פעילות הנובעת מהדילמה עד כמה יש להחמיר עם מנהיג שסרח לעומת אזרח מן השורה.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נידון ל-6 שנות מאסר בגין לקיחת שוחד. השופט שגזר את דינו ציין: "מעמדו ותפקידו של עובד הציבור שסרח צריכים להילקח בחשבון בגזר הדין. ככל שהמעמד רם יותר והתפקיד בכיר יותר, כך הדבר יהווה נסיבה לחומרה". (מעובד לפי YNET משפט ופלילים, 13.05.2014).
האם יש להחמיר בעונשו של בעל תפקיד בכיר שביצע עבירה?
מצד אחד: כן, ככל שהמעמד רם ובכיר יותר, כך העונש צריך להיות חמור יותר, כי על אדם בתפקיד בכיר לשמש דוגמה לאחרים.
מצד שני: לא, יש להתחשב בתרומתו של מבצע העבירה לחברה ולמדינה, ולכן יש להקל בעונשו.
נקודות לבירור אישי:
1. עם איזו טענה אתם מסכימים יותר ומדוע?
2. האם מוצדק בעיניכם לצפות מאדם בתפקיד בכיר שינהג בצורה מוסרית יותר מאנשים אחרים?
3. כשבעל תפקיד רם נוהג בצורה פסולה או לא מוסרית, במה זה שונה מכל אדם אחר שהיה נוהג באותו האופן?
4. מדוע לדעתכם השופט במקרה זה החליט להחמיר בענישה? (הרתעה – "למען יראו וייראו", דווקא מפני שכולם שומעים על גזר הדין)
5. האם לדעתכם יש להקל בעונש מתוך התחשבות בתרומתו המשמעותית של בעל תפקיד בכיר לחברה? הסבירו.
ביטויים:
– "מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא"
הביטוי הזה (שפירושו המילולי הוא מגג גבוה לבור עמוק) הוא משל לנפילה של אדם משיא הגדולה וההצלחה (החומרית, החברתית וכדומה) אל שפל המדרגה. המקור לביטוי הוא במשל בתלמוד הבבלי, במסכת חגיגה דף ה, עמוד ב.
התייחסו למשמעות הביטוי ושאלו: כשבאים להחליט על עונשו של אדם, האם יש להתחשב בכך שהאדם חווה "נפילה" גדולה ממעמד בכיר וחשוב לנאשם בדבר עבירה?
(כדאי להתייחס לטיעון שעצם העובדה שהאדם עובר ממעמד גבוה למעמד של נאשם היא קשה מאוד עבורו. כמו כן, אדם מפורסם שהרשעתו זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, נענש כבר בעצם הפרסום מכך ששמו הטוב נפגע).
– "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?"
הביטוי הזה מבוסס על משל יותם שבספר שופטים, והוא מופיע במלואו בתלמוד הבבלי. בסיפור המקראי, לאחר מות גדעון, מחליט אבימלך בנו שהוא רוצה להיות מלך. כדי לזכות בכתר, אבימלך רוצח את כל אחיו, אך אחד האחים – יותם – מצליח להימלט ומספר לאנשי שכם את המשל. בלשון ימינו, הכוונה בביטוי הזה היא להביע פליאה וזעזוע משחיתות שלטונית, או לבטא תחושה של חוסר אונים ואכזבה לנוכח התנהגות לא ראויה של אנשים מכובדים ורמי מעלה.
התייחסו למשמעות הביטוי ושאלו: כשאדם במעמד רם נוהג באופן לא מוסרי, האם לדעתכם זה עלול לגרום לאנשים אחרים לנהוג כמוהו? מדוע?
אירוע:
ניב מכיתה ו'2 נבחר לפני חצי שנה ליו"ר מועצת התלמידים ומאז פעל רבות למען תלמידי בית הספר. למשל, הוא יזם "יום מעשים טובים" שבו תלמידי בית הספר עזרו זה לזה בתחומים שונים. לפני כשבוע ירין העלה לפייסבוק תמונות שלו ושל בני משפחתו, ואחת התמונות הייתה תמונה לא מחמיאה שבה ירין נראה בצורה מוזרה. ניב (כזכור, יו"ר מועצת התלמידים) כתב לו בתגובות "יא דביל, תראה איך אתה נראה, כמו כל המשפחה המכוערת שלך". התגובה קיבלה 20 לייקים ועודדה תגובות מעליבות נוספות מצד תלמידים מהכיתה. בעקבות האירוע ניב הוזמן לוועדת המשמעת של בית הספר…
שאלות לדיון:
1. האם הייתם שופטים את ניב לחומרה יותר מאשר את התלמידים שכתבו תגובות מעליבות אחרות? מדוע?
2. איך הייתם מגיבים למעשה של ניב אילו הייתם חלק מהנהלת בית הספר?
3. האם לדעתכם יש להדיח את ניב מתפקידו כיו"ר מועצת התלמידים בשל התנהגותו הפוגענית?
4. בהחלטה על תגובה להתנהגותו הפוגענית של ניב, האם הייתם לוקחים בחשבון את תרומתו לבית הספר במסגרת תפקידו כיו"ר מועצת תלמידים?
שאלון עמדות:
לסיכום הדיון בכיתה, שאלו את התלמידים באיזו מידה הם מסכימים עם הטיעונים הבאים (מסכימים מאוד / מסכימים במידה מעטה / לא מסכימים בכלל):
– כשאדם מכהן בתפקיד בכיר יש לו אחריות גדולה יותר לשמור על כללי המוסר כדי לשמש דוגמה לאחרים.
– הצדק צריך להיות שווה לכולם ללא קשר למעמדו ולתפקידו של האדם.
– צריך לקחת בחשבון את תרומתו של אדם בעל תפקיד בכיר לחברה, ולהקל בעונשו.
– כשנבחר ציבור נוהג בצורה לא מוסרית זה חמור ביותר, כי הדבר עלול לפגוע באמון הציבור בהנהגה, ולגרום לאנשים לחשוב שההנהגה מושחתת.
– כשמנהיג מבצע עבירה הוא פוגע במדינה כולה, כי הוא מאיר אותנו באור שלילי בפני מדינות העולם.
להרחבה
שלטון (מנהיגות) ומשטר – מי הם המנהיגים הראויים בעידן התקשורת והרייטינג?
