דיון כיתתי בעקבות הצעת החוק להחלפת המונח "קצבת זקנה" ב"קצבת אזרח ותיק".
לאחרונה עברה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת להחלפת המונח "קצבת זקנה" ב"קצבת אזרח ותיק". בדברי ההסבר להצעה נכתב שקצבה זו מיועדת גם לאזרחים רבים שטרם מלאו שבעים שנה ורובם פעילים, נמרצים ותורמים רבות למשפחתם, לקהילתם ולמדינתם. שינוי קטן זה בשמה של הקצבה מחזיר את הכבוד לאזרח הוותיק, ומעביר לו ולסביבתו מסר שונה של הכרה בתרומתו בעבר ובהווה.
(אתר הכנסת 24.01.17)
האם לדעתכם הצעת חוק זו יכולה לעודד יחס של כבוד כלפי אזרחים ותיקים?
מצד אחד: כן, השפה שבה אנחנו משתמשים משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים דברים.
מצד שני: לא, כי רבים מהאזרחים הוותיקים נאלצים להתקיים מקצבה זעומה, ושינוי השם לבדו לא יפתור דבר.
שאלות לדיון:
1. עם איזו טענה אתם מזדהים יותר ומדוע?
2. מדוע לדעתכם חברי הכנסת סבורים שאזרח ותיק הוא ביטוי מכבד יותר מהמילה זִקנה? הסבירו.
3. מה דעתכם – האם שינוי שם הקצבה מספיק כדי שיחס החברה לקשישים ישתנה? אם לא, מה דרוש כדי שיהיה שינוי של ממש? (למורה: מצד אחד החלטות מדיניות של הקצאת משאבים לחלשים, ומצד שני יחס קהילתי וחברתי של כל אחד ואחת מאיתנו לחלשים).
4. אחד האזרחים המודאגים התייחס להצעת החוק בביטול: מאות אלפי "אזרחים ותיקים" חיים לאחר "גיל הפרישה" אך ורק מ"קצבת אזרח ותיק" (כ-2,300 ש"ח במקרה הטוב). אלה חיים בעוני, בחוסר כבוד בסיסי של ה"אזרח הוותיק", חיים ברעב, בחיטוט בפחי האשפה, ברדיפה אחר חבילות מזון לקיום בסיסי. שינוי השמות ממש לא מחזיר את הכבוד ל"אזרח הוותיק", ולא מעביר לו אף מסר של הכרה בתרומתו. מה דעתכם על טענותיו?
5. קשיש או זקן מוגדר לפי החוק בן 65 ומעלה. האם יש לכם בני משפחה קשישים (סבים, סבתות)? כיצד אתם מתייחסים אליהם?
6. היחס לקשישים משתנה מתרבות לתרבות, כך למשל בצפון יפן במאה ה-19 נהוג היה כי הבן הבכור לוקח את הוריו הקשישים לפסגת הר ומשאירם שם; אגדות עם מספרות שאסקימוסים היו משלחים את זקניהם למות על קרחון (מקור). מנגד, באתיופיה מצופה מהצעירים כי ינהגו בכבוד כלפי המבוגר בשירותם אותו ובהתבטאותם כלפיו. במסורת היהודית, כמו גם בחברות מסורתיות אחרות, נהוג יחס של כבוד לקשיש, אך כיום בחברה המערבית נפגע מעמדו של הקשיש (מקור).
7. ביהדות אפשר למצוא מצוות המעודדות יחס מכבד לקשישים, דוגמת הדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אימך", והפסוק "אל תשליכני לעת זקנה". מדוע לדעתכם היבט זה מודגש במקורות? הסבירו.
חוסנה של חברה נמדד ביחסה לחלשים שבתוכה. מה דעתכם על טענה זו? אילו אוכלוסיות חלשות אתם מכירים? (למורה: מוגבלים, ילדים, עניים, חולים, נכים וכו')
8. התכנית לפעילות בין-דורית מאפשרת לבתי הספר "לאמץ" אוכלוסיות קשישים המתגוררים בעיר ולתכנן פעילות שנתית שבה ישתתפו תלמידי בית הספר והקשישים. נקודת ההנחה של התכנית היא כי פעילות משותפת תביא לחיזוק הקשר הבין-דורי, וכן לחיזוק תחושת השליחות והנתינה של התלמידים (סרטון). מה דעתכם על פרויקט זה? האם הייתם רוצים שפרויקט מעין זה יתקיים אצלכם בבית הספר? הסבירו.
הילדים כמורים למבוגרים
בבית הספר "הימלפרב", כמו גם בבתי ספר נוספים ברחבי הארץ, התלמידים מקדישים מזמנם לסייע לקשישים. במסגרת זו, בני הנוער הם אלו שמכשירים מבוגרים איך להשתמש במחשב וכיצד לגלוש ברשת האינטרנט. "התחלנו כשהם לא ידעו מה זה מקלדת ועכבר", משחזר מתנאל פטקי, תלמיד כיתה י' המשתתף בפרויקט. "לאט לאט לימדנו אותם מה כל כפתור עושה ומשם המשכנו ללמוד על האינטרנט. היום אנחנו בשלב שבעיקר מתרגלים". (פורטל התנדבות בישראל).
שאלו את התלמידות והתלמידים:
1. מה דעתכם על כך?
2. האם הייתם מוכנים להתנדב עם קשישים? הסבירו.
3. מי יכול להרוויח מהתנדבות עם קשישים? פרטו.
פעילות הרחבה
הציגו את סרטון המציג את פרויקט "אמץ סבא".
שאלו את התלמידות והתלמידים:
1. מה דעתכם על הפרויקט?
2. מה חשבתם/הרגשתם בעת הצפייה? הסבירו.
להרחבה:
