תוכן
האם אתם זוכרים את הרגע שהבנתם שהנושא החברתי הוא החלק המשמעותי בעולמו של הילד שלכם? האם אתם זוכרים את עצמכם בתור ילדים, ומה הזיכרון הזה מעורר בכם?
בכתבה זו נעמוד על תהליך חשוב בתחום החברתי: השפעת הקוגניציה על רכישת מיומנויות חברתיות.
לכישורים החברתיים השפעה דרמטית על הוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה עשויה להוביל להצלחה ברבדים בולטים רבים בחיי הפרט – וההפך. למרות היותה מיומנות נרכשת, נדמה שלא נעשה די כדי לעזור לילדים שמתקשים לרכוש אותה. חסרות גם שיטה וגם דרך להוביל את הילד לרכישת מיומנויות אלו.
קיים רפרטואר רחב של התנהגויות בין-אישיות, מילוליות ולא מילוליות, שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם. רפרטואר זה פועל כמנגנון המאפשר לאנשים להשפיע על סביבתם על ידי השגת תוצאות רצויות וסילוק או הימנעות מתוצאות בלתי-רצויות בהקשר החברתי (Rinn & Markle, in press, 1984).
המושג "כישורים" מלשון "כושר" משמעותו שריר שצריך לפתח ולאמן, כמו כל שריר אחר בגוף. גם הילדים החברתיים ביותר לא נולדו כאלה, ועל אחת כמה וכמה ילדים החווים קושי בתחום זה.
ההבנה שכישורים חברתיים הם מיומנויות נרכשות ומתפתחות, כמו למשל קריאה וכתיבה, מאפשרת לכוון לתהליך של השלמת המידע החסר בדרכים שונות ויצירתיות.
מדוע הבנה זו חשובה, ועל מה היא נשענת?
כאשר ילד מקבל מידע מהסביבה, הוא מסווג אותו לתחום שאליו הוא שייך ומגיב בסיטואציה דומה, על-פי המידע הקיים.
הדר ברקן וגיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן חקרו את הקשר בין קוגניציה חברתית להתנהגות חברתית. מסקנת המחקר הובילה "להדגשת החשיבות של מכלול יכולות הקוגניציה החברתית. כלים אלו יכולים לסייע לילדים עם קשיים בהבנת מצבים חברתיים, קשיים שעלולים להופיע מאוחר יותר כהתנהגות אנטי-חברתית. ייתכן שאימון של יכולות אלו ישפר את מעמדם החברתי של ילדים בעייתיים, ואף יקדם את עתידם".
אם כן, איך משפרים, מתאמנים ומייעלים את המיומנות החברתית? המושג "אימון" לקוח מעולם הפרקטיקה. ההתייחסות ללימוד המיומנויות החברתיות היא כאל תהליך נרכש, מקודד ובעל אופי מוגדר, המאפשר לילד לרכוש את הידע שחסר לו על מנת לפעול בהתנהגות הרצויה והמקובלת בכל סיטואציה.
דוגמה מהקליניקה: ילד חכם, מעניין ורחב אופקים, תלמיד כיתה ג' שהגיע אליי בעקבות הסתגרות רגשית שנגרמה מהצקות של ילדים. במהלך המפגשים זיהיתי שאחת המיומנויות החסרה לו היא המודעות להתנהגות המותאמת כשהוא מגיב למסרים שונים באינטראקציה עם חבריו – "זיהוי המסר בכל ההיבטים בין דובר למאזין". הילד הגיב באופן שאינו מותאם לחבר שמשוחח עמו מכיוון שהיה עסוק במידע שרצה להשיג. עבדנו על המיומנות, תוך ציורי התרחשות שונים, והמחזנו דיאלוגים מעולמם של ילדים בני גילו. הילד רכש את המיומנות הנדרשת ואף השתמש בה באופן ספונטני. הוא והוריו התחילו לדווח על חברויות חדשות, וכששאלתי אותו מה עזר לו – ענה לי: "למדתי להתייחס לַ-מה (תוכן ואינטונאציה) כשמדברים איתי, ולהגיב להם טוב".
משום כך כשמדברים על הקשר בין התפתחות קוגניטיבית לרכישת כישורים חברתיים – אנחנו מבינים שיש ערך רב ללמידת המיומנויות ולזיהוי המיומנויות שהילד מתקשה בהן – וסיבות שנמצאות בבסיס הקושי הזה. פרמטרים אלו הם הבסיס לבניית תגובה מותאמת, להפיכת הלעג והציניות להנגשת המידע שחסר לילד, מידע שיוביל אותו לתגובה טובה ומותאמת לסיטואציה.
היום אנחנו עדים לתופעה מבורכת של פתיחת קבוצות חברתיות פרטיות, שמטרתן ללמד ילדים באופן אקטיבי ובהתנסות חווייתית מיומנויות חברתיות עם ילדים בני גילם. עם זה, עדיין חסרה הכשרה מסודרת שתגבש גישה מותאמת לאוכלוסיות השונות ולצרכים הייחודים של ילדים – ושתתקיים בין כותלי בית הספר. ואולם בימים אלו ממש שוקדים במסגרת משרד החינוך על הכנת תוכנית כזאת.
