תוכן
מחקרים על רגשות בארגונים קיבלו תנופה בשנים האחרונות, בין השאר משום שלרגשות השפעה ניכרת הן על העובד וביצועיו והן על הצלחת הארגון ורווחיותו (2008, Parkinson& ,Rafaeli ,Hareli). רגשות, שבעבר נחשבו במקום העבודה מטרד והתפרשו כחולשה וכסטייה מהרציונליות בארגון, נמצאים כעת במרכז הבמה ומהווים מוקד התעניינות לחוקרים ממגוון תחומי דעת (Ashkanasy ; 2010 , Mazer & , Quinlan , Titsworth ; 2011 , Oplatka ; 2008, Cooper & 2005,Zembylas). ההתעניינות ההולכת וגוברת בתחום הרגשות לא פסחה על תחום החינוך. כיום חוקרים רבים רואים במקצוע ההוראה פרקטיקה רגשית (2004, Sutton ;2012 ,2007 ,Oplatka; 2006 ,Brouwers & ,tëBri,ringäN), ואף קיימת הסכמה שרגשות הם לב לבה של ההוראה (1998 ,Hargreaves). ואכן, ממחקרים עולה שמורים מנהלים את רגשותיהם, קרי הם בוחרים אילו רגשות להציג ואילו להדחיק (2011, Lee & Yin; 2012, Hong & Cross). בחירה זו נעשית בהתאם ל״חוקי הרגש״ בבית הספר, כלומר בהתאם לנורמות ולציפיות וכן בהתאם לזהותו של המורה ולאמונותיו (b2009, Chang).
סוגיה חשובה בחקר הרגשות, שמוכרת ונפוצה בעיקר בפסיכולוגיה הארגונית, היא הדחקת רגשות. הדחקה היא מנגנון של שכחה פסיכולוגית, שבו מחשבות, רגשות או התרחשויות מאיימות מודחקות מהתודעה. הדחקה היא למעשה מנגנון הגנה, פעולה מנטלית של סילוק דחפים או מחשבות (,James;2011,Freud 2010), והיא מוגדרת כאסטרטגיה לניהול רגשות. ניהול רגשות הוא אפוא תגובה שמערבת הסתרת רגשות (2003, John & Gross ;1999,Gross). ברם, סוגיית הדחקת הרגשות בקרב מורי בתי ספר טרם זכתה להתייחסות ראויה בספרות המחקר במנהל החינוך, והמחקר הנוכחי, המבוסס על ראיונות עם מורים, מעמיק ומרחיב את הידע הקיים בסוגיה זו. המבוא התאורטי, שיוצג בחלקו הראשון של הפרק, מספק מסגרת מושגית לניתוח ומפגיש את הקורא עם תפקידם החשוב של הרגשות, עם השפעתם בארגונים בכלל ובהוראה בפרט וכן עם התופעה של הדחקת הרגשות.
