רקע

להשתייכות לקבוצה יש היבטים חיוביים: בקבוצה מתקיימים סדר, ביטחון, סובלנות ואחווה של חיים משותפים. ועם זאת, יש להיות עֵרים לתופעות קיצוניות ומסוכנות שקבוצות חריגות עלולות להוביל אליהן. בפעילות זאת נדון בנושא על שני היבטיו.

המורה להיסטוריה רוצה/מתכוון להסביר לתלמידיו על גרמניה הנאצית של שנות ה-30, והוא בוחר לעשות זאת באמצעות ניסוי. הוא מקים בכיתתו תנועה חדשה, שנקראת "הנחשול", ומאחד את תלמידי הכיתה מאחורי סמלים ומטרות משותפות כקבוצה מלוכדת ומגובשת, הפועלת תחת משמעת ברזל ונתונה להשפעתו. תוך זמן קצר הוא קוצר "הצלחות", כאשר רוב התלמידים מתגבשים חברתית, קובעים מטרות ועומדים בהן. רוב התלמידים מסכימים איתו, מאמצים את דרכו, מצליחים בלימודים וגם כקבוצת כדורסל. עד מהרה ה"נחשול" סוחף את כל תלמידי בית הספר.
לכאורה, כוחו של הנחשול הוא כוח גדול וחיובי, העוזר ליחיד להרגיש שייך – חלק מקבוצה, חלק מהכלל, שבהם גם התלמיד החלש והלא-מקובל בכיתה מוצא את מקומו החברתי והופך לבעל תפקיד חשוב בקבוצה. ואולם מי שמתנגד להחלטות הקבוצה ולפעולותיה עלול למצוא עצמו תחת לחץ קבוצתי ואף תחת איומים ואלימוּת.

המחזה מבוסס על סיפור אמיתי.

פרטים על ההצגה:
התאטרון: תאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער

מחזאית: צביה הוברמן במאי: רועי שגב
משך ההצגה: כשעה

מטרות

• היתרונות והחסרונות בהשתייכות לקבוצה
• לחץ חברתי

הנחיות

1. השיעור בחלוקת התלמידים ל-4 קבוצות. כדי שלא ייווצר מצב שבו יהיו מלכתחילה קבוצות מגובשות, העדיפו לחלק את התלמידים לקבוצות לפי מקומות הישיבה שלהם.
כשיעמדו בקבוצות, בקשו מהתלמידים להחליט על שם לקבוצה. הקציבו לכך דקות אחדות.
* מטרת הפעילות: ליצור גיבוש קבוצתי-בסיסי. כאשר ישתייכו תלמידי הכיתה לקבוצות מסוימות ויגדירו עצמם בשמות, הפעולה עשויה לגרום להם להזדהוּת בסיסית עם שאר חברי הקבוצה. בסופו של התהליך יבינו התלמידים שגם פעולות בסיסיות כמו הענקת שם לקבוצה, קיום פעילות משותפת והחלטה על תנועה אחת שתייצג אותם, מובילות//עשויות להוביל את הפרט להרגיש חלק מהקבוצה.
בהמשך הפעילות יעמדו התלמידים על היתרונות ועל החסרונות הכרוכים בהשתייכות לקבוצה.

2. בקשו מכל קבוצה בתורה להתרכז באחת מארבע פינות החדר.
בדקו אם כל חברי הקבוצה הלכו לאותה הפינה.
* המטרה: לבדוק אם לאחר תהליך גיבוש כה קצר של הקבוצה ירגישו התלמידים צורך להזדהוֹת עם קבוצתם.
למורים: אל תספרו לתלמידים שזוהי מטרת הפעילות.

3. בקשו מהתלמידים להחליט על תנועה מסוימת, שאותה יבצעו במשך 2-1 דקות. הדגישו שההחלטה איזו תנועה תתבצע צריכה להתקבל על ידי רוב חברי הקבוצה וכי היא מחייבת את כל חברי הקבוצה כל קבוצה תחליט בנפרד.
4. בתום הזמן שהקציתם לביצוע התנועה, שאלו את הילדים:
– איך הרגישו לגבי ביצוע התנועה?
– האם הם היו חלק ממקבלי ההחלטות?
– האם היה להם נוח לבצע משהו שאחרים החליטו עבורם?
– האם היו להם הצעות אחרות? אם כן, מדוע לא התנגדו להחלטה?
5. בקשו מהתלמידים לעזוב את הקבוצות השונות ולחזור למקומותיהם.
6. שאלו את התלמידים על הפעילות הראשונה, שבה התחלקו לקבוצות והלכו לארבע פינות החדר.
אם כולם צייתו והלכו לפינה של קבוצתם, שאלו: איך הרגשתם? מדוע הלכתם עם כולם?
אם היו ילדים שהלכו לפינה של קבוצה אחרת, שאלו: כיצד הרגישו? האם חשו שונים? במה?

7. ספרו על ההצגה.
אם צפיתם כבר בהצגה, הזכירו לתלמידים את סיפור המסגרת:

לכאורה, כוחו של הנחשול הוא כוח גדול וחיובי, העוזר ליחיד להרגיש שייך, חלק מקבוצה. גם התלמיד החלש והלא-מקובל בכיתה מוצא את מקומו החברתי והופך לבעל תפקיד חשוב בקבוצה. ואולם מי שמתנגד להחלטות הקבוצה ולפעולותיה עלול למצוא עצמו תחת לחץ קבוצתי ואף תחת איומים ואלימוּת.
המורה להיסטוריה רוצה/מתכוון להסביר לתלמידיו על גרמניה הנאצית של שנות ה-30, והוא בוחר לעשות זאת באמצעות ניסוי. הוא מקים בכיתתו תנועה חדשה,שנקראת "הנחשול", ומאחד את תלמידי הכיתה בקבוצה מלוכדת ומגובשת הפועלת תחת משמעת ברזל ונתונה להשפעתו. תוך זמן קצר הוא קוצר "הצלחות" כאשר רוב התלמידים מסכימים איתו, מאמצים את דרכו ומצליחים בלימודים וגם כקבוצת כדורסל. עד מהרה ה"נחשול" סוחף את כל תלמידי בית הספר .
לכאורה כוחו של הנחשול הוא כוח גדול וחיובי, העוזר ליחיד להרגיש חלק מקבוצה, חלק מהכלל, שבהם גם התלמיד החלש והלא-מקובל בכיתה מוצא את מקומו והופך לבעל חשיבות ולעתים עשוי להיות הכוח המוביל בקבוצה אבל מי שמתנגד להתחלקות לקבוצות ולפעילות הקבוצה במסגרת הקבוצתית עלול למצוא עצמו תחת לחץ קבוצתי ואף תחת איומים ואלימות. הסיפור הוא משל להתנהגות הנאצים כלפי היהודים.

אם טרם צפיתם בהצגה, תוכלו להציג את עוצמת הסחף של הנחשול בקטע מתוך ההצגה:

8. צפו בשניות 40-30 מתוך קטע ההצגה:
בקטע זה רואים כיצד חברי קבוצת הנחשול מסירים מעליהם כל מאפיין אישי: בגדים, בנדנה, משקפי שמש, כפפת יד, צמיד ועוד, וזורקים לחבילה אחת. עד מהרה כולם נראים אותו הדבר. לכולם תהיה חולצה לבנה זהה, ועליה סמל הנחשול.
האם הייתם מוכנים לוותר על סממן אישי שלכם כדי להשתייך לקבוצה גדולה וחזקה?
הסבירו.
בהצגה, מי שסירב להזדהות עם חברי הקבוצה וללבוש את התלבושת האחידה נחשב בוגד, ואף השתמשו נגדו באמצעים אלימים. (ניתן לראות גם בקטעים מתוך ההצגה)
מה דעתכם על ההתנהגות הזאת?

9.ספרו על אירוע שקרה לכם או למי מחבריכם, שבו ויתרתם על דבר מה שלכם, על דעה שלכם, בשל לחץ חברתי?
כיצד חשתם?

10.צפו בשניות 40-35 מתוך קטע ההצגה.
בחלק זה של ההצגה המורה אומר לאחת מהתלמידות (הילדה היחידה שמתנגדת לקבל על עצמה את חוקי הקבוצה): את לא רוצה שיכבדו אותך, אבל יש אחרים שרוצים שיכבדו אותם.
מה לדעתכם גורם לאנשים לכבד אותנו? האם הכבוד קשור למראֶה שלנו? האם הוא קשור לצורת ההתנהגות שלנו? האם הוא קשור לבגדים שאנחנו לובשים?

11. לסיכום שאלו:
– מה היתרונות בהשתייכות לקבוצה?
– מה החסרונות בהשתייכות לקבוצה?

12.תנו דוגמאות מההתנסות האישית שלכם על היתרונות ועל החסרונות של ההשתייכות לקבוצה.
* חשוב לציין את ההיבטים החיובים שיש בהשתייכות לקבוצה. את הסדר, הביטחון, הסובלנות והאחווה שעשויים ללוות את החיים המשותפים בקבוצה. אך זאת תוך הדגשה כי יש להיות ערים לתופעות קיצוניות ומסוכנות שקבוצות חריגות עלולות להוביל אליהן.

13. מה דעתכם: האם אפשר למצוא את הדרך להשתייך לקבוצה אבל להפעיל מחשבה ושיקול דעת עצמאיים, ולפעול בצורה עצמאית?