אפרת שלום,
גירושין הוא חוויה של פרידה קשה לכל בני המשפחה, במיוחד לילדים. באופן טבעי, ילדים מפתחים את היקשרותם עם הוריהם במשך השנים, ומצליחים לשמור על היקשרות בטוחה ובריאה גם עם אבא וגם עם אמה. ההיקשרות הזאת מעניק להורים את הכוח לכוון, להדריך, ולהשפיע על ילדיהם. בלי זה, אין לנו את הכוח. במקרה של גירושין, קשה לילדים לשמור על היקשרויות אלו כאשר אמה ואבא כבר לא ביחד. גם קשה להם לשמור על היקשרותם כשאמה ואבא ביחד אבל לא מסתדרים ביחד ומשדרים לילדים חוסר אחדות. המצב מבהיל את הילד ומערער את הביטחון שלו. הזכרת שבנך קיבל יחס רגיש, אבל לא ברור שצרכי ההיקשרות קיבלו מענה מספיק כדי לחזק את בטחונו במערכת היחסים עם שני ההורים שלו. דברים אלה לא שכליים – הם אינסטינקטים עמוקים במוח, וכשאנחנו מספקים את צרכי ההיקשרות, אנו רק יכולים לקוות שהמוח קולט ומרגיש שובע.
הכאב של פרידה קשה לילד לנשוא וכתוצאה מכך, באופן טבעי ומכני המוח מפעיל מגננה שגם מקשה על הילד לקבל את הנחייתם של הוריו. הפתרון לא נמצא ביחס קשיח כי יחס כזה רק יחזק את המגננה ויהיה לו עוד יותר קשה לקבל מרות. זה לא אומר שלא צריך גבולות, כללים, סדר יום והרגלים טובים. הוא צריך את כל הדברים האלה. אבל כדי לשמור על אלה, הקשיחות לא תשיג את המטרה. הפעלת האינסטינקט של ההיקשרות כן תשיג את המטרה, כי הוא מוציא מהילד את רצונו להיות טוב בשבילך.
זה סימן חיובי שבנך מבקש עזרה ממך. יהיה עוד יותר טוב אם את יכולה לצפות מראש מתי הוא יבקש את עזרתך ולהציע לו לפני שהוא יבקש. זה ייתן לו את ההרגשה שאת שמה לב, שאת מכירה אותו ומה שהוא צריך, ושהוא יכול להישען עליך – דברים שיחזקו את ההיקשרות איתך. זה הזמן לא רק להאמין שהוא מסוגל להיות עצמאי, אלא גם לאפשר לו לסמוך עליך שתעזרי לו ותדאגי לצרכים שלו. כשמובן מאליו לבנך שתמיד את מוכנה לעזור לו, ממקום האלפה ולא ממקום הכניעה, יותר קל לבנך לקבל אחריות ולהיות עצמאי באמת. הוא רק בן 8 ועדיין צעיר וצריך אותך. אם הוא יקבל מענה ממך, הוא לא יפתח מוכוונות חברים בגיל צעיר שתגרום לו לפתח התנגדויות, אגרסיביות, ובעיות אחרות.
מאוד מומלץ לקרוא את הספר "איחזו בילדיכם" בהוצאת 'לייף סנטר' המרכז להורות מקושרת. יש לנו גם קורסים להורים שמונעים בעיות ופותרים בעיות שכבר התפתחו.
אני מקוה שזה נותן לך כיוון חיובי,

בברכה,
שושנה הימן,
לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת.