תוכן
בסקר שנעשה בקרב תלמידים בבתי-ספר יסודיים (פרידמן, 1992) ובבתי ספר על-יסודיים (פרידמן וקרונגולד, 1993), נתבקשו התלמידים לציין באופן חופשי, בכתב, שלושה דברים שהמורים עושים, הנותנים להם הרגשה טובה; וכן שלושה דברים שמורים עושים, המרגיזים את התלמידים. 356 תלמידים מכיתות ו, ו-402 תלמידי כיתות ז-יב מילאו שאלונים. על תשובות התלמידים נעשה ניתוח תוכן, שבעזרתו ביקשו החוקרים ללמוד על התכנים המרכזיים ביחסי הגומלין שבין המורה לתלמידיו.
ההיגדים שרשמו התלמידים מוינו לקטגוריות ראשיות ומשניות, ואלו הן:
ההיבטים החיוביים (נותנים לתלמידים הרגשה טובה)
· כבוד לתלמיד והתחשבות בו
· עידוד ותמיכה
· דרכי הוראה, ציונים ומבחנים
· הומור וצחוק
ההיבטים השליליים (מרגיזים את התלמידים)
· עלבונות וזלזול
· התנהגות מורים בכיתה
· עונשים
· שיעורי-בית וציונים
להלן מספר היגדים לדוגמה מדברי התלמידים:
כבוד לתלמיד והתחשבות בו
· מורים לא מזלזלים בתשובה של תלמיד, גם אם היא לא נכונה.
· המורה מתייחס אלי ונותן לי לדבר
עידוד ותמיכה
· כשאני אומר משהו טוב, אז המורה אומרת לי: "יפה מאוד".
· מורים מתדיינים עם התלמידים ועוזרים להם בנושאים אישיים ולימודיים.
דרכי הוראה, ציונים ומבחנים
· המורה מלמדת את החומר בדרך מעניינת, שאני מבין.
· המורים מסבירים כמה פעמים.
הומור וצחוק
· המורים זורקים בדיחה, ולפעמים צוחקים מבדיחות של ילדים.
· המורים צוחקים איתנו, כמו עם אנשים שווים, ולא מתנשאים מעלינו.
עלבונות וזלזול
· מורים מעליבים ומשפילים תלמידים בפני כל הכיתה.
· מורים צועקים על תלמיד לפני כל הכיתה, זה מבייש מאוד.
התנהגות מורים בכיתה
· מורים צועקים ולא מסבירים בדרכים שקטות.
· מורים לא מתחשבים בלחץ לימודים.
שיעורי בית וציונים
· מורים נותנים שיעורי בית כעונש.
· מורים מורידים ציון בתעודה על כל דבר קטן.
מניתוח התוכן של דיווחי התלמידים עלו ארבעה היבטים מרכזיים בהתנהגות המורים, שיש להם זיקה לתחושות התלמידים: 1) קשר, אנושיות ואינטימיות 2) הבעת אמון ויחס של כבוד 3) האווירה בשעת השיעורים 4) משמעת והטלת עונשים
1. קשר, אנושיות ואינטימיות
התלמידים מעונינים שהמורה יפגין כלפיהם יחס אנושי חם ואף אינטימי, ישמש כתובת לקבלת הדרכה ועצה ויסייע בפתרון בעיותיהם
האישיות. אפשר לומר שהתלמידים מצפים שהמורה יתייחס אליהם לא רק כאל "לומד", אלא גם, אולי בעיקר, כאל אדם בעל רגשות,
צרכים וגם קשיים.
התלמידים גם מדגישים מאוד את הצורך שלהם בעידוד ובתמיכה שהם מקבלים מהמורים. בית-הספר מעמיד את התלמידים לעתים
קרובות במצבי מבחן וביקורת – מצבים העלולים לגרום לתלמיד לאבד את בטחונו העצמי – ולכן התלמידים נזקקים לעידוד מצד המורה
ולתמיכתו גם מעבר לתחום הלימודי.
גם בשעת בחינה התלמידים מצפים להתנהגות אנושית מצד המורה, והם מעריכים התנהגות מתחשבת בשעה קשה ולוחצת כזאת. גם
מתן שיעורי בית נחשב כביטוי לסוג היחס (חיובי, אנושי, או שלילי ומתנכר) של המורה לתלמידיו.
2. הבעת אמון ויחס של כבוד
היבט נוסף ביחסי הגומלין שבין המורים לתלמידים קשור באמון וביחס הכבוד שהמורים רוחשים לתלמידיהם. התלמידים מאוד רגישים
לנושא זה. תלמידים רגישים ביותר להתנהגות מתנשאת של מורים או להתנהגות המתפרשת כאי צדק וכאפליה בין תלמידים.
3. האווירה בשעת השיעורים
התלמידים מעריכים מאוד אווירה נעימה בכיתה. הרגשה הפוכה נוצרת כאשר בשיעור שוררת אווירה של מתח, צעקות ורוגז.
4. משמעת והטלת עונשים
התלמידים מבינים שהעונש הוא ככל הנראה דבר בלתי נמנע, אך הם מתקוממים מאוד כנגד עונשים הנראים להם בלתי מוצדקים או חסרי
הנמקה. ההוצאה מהכיתה נתפסת כעונש הבא להקל על המורה, מעין הרחקת הבעיה במקום להתמודד עמה. גם העונש הקולקטיבי
נתפס כבלתי-צודק ומבטא את אי-יכולתו של המורה לאתר את האשמים האמיתיים.
לסיום ניתן לומר, כי הגם שחדות תפיסתם של התלמידים לגבי המתרחש בכיתה ידועה היטב למורים, אין המורים עושים שימוש של ממש במידע שאפשר להפיק מן התלמידים באשר למתרחש בכיתה. המורים גם אינם נעזרים בתלמידים ככלי להתבוננות, להסקת מסקנות ולשיפור ההוראה. זה נובע מהאמונה שהחינוך הוא תהליך חד-סטרי, שתכנית הלימודים הצריכה להילמד היא הסוגיה המרכזית בדיונים החינוכיים, ובנושאים אלה ראוי שהתלמידים יהיו בצד המקשיב, הפאסיבי.
בהתבסס על ממצאי המחקר ראוי ביותר שהמורים יהיו קשובים לתגובותיהם של התלמידים, ובמיוחד להשתקפות מעשיהם שלהם בעיני התלמידים.
