מערך שיעור
גיבורי זכויות – נלסון מנדלה: הזכות לשוויון (למורה)
נויה כסלו, עינת שמחי וצוות חינוך חברתי, מטח בסיוע הקרן לקידום מקצועי

הפעילות מכוונת להעלאת המודעות של התלמידים לתופעות של אי-שוויון, אפליה ואי-צדק חברתי.

רקע

כל חברה אנושית מתאפיינת בהירארכיה חברתית, ובין קבוצות שונות בחברה קיימים יחסי כוח – אולם פעמים רבות הם "שקופים" לאלו הנמנים על הרוב, או שנמצאים בעמדת הכוח.
הפעילות נפתחת במשחק הדמיה שמטרתו להמחיש לתלמידים את חוסר ההוגנות ותחושת הקיפוח של מיעוט המופלה לרעה, ואת השרירותיות שפעמים רבות מאפיינת את הסיבות לאפליה ולאי-השוויון. כך למשל, אפליה על רקע גזעי, דתי, לאומי, מגדרי וכד', אינה תלויה במעשיו או בחירותיו של הפרט; הוא אינו בוחר להיוולד "כזה" ובמרבית המקרים אין לו יכולת של ממש להשפיע על כך.
בעקבות המשחק יתקיים דיון בכיתה שיאפשר לתלמידים לדון ולשתף בתחושותיהם עקב השתייכותם לקבוצת מיעוט שהופלתה לרעה מטעמים שרירותיים, או לקבוצת הרוב שזכתה לזכויות יתר.

הסיפור מלווה בדף עבודה לעבודה בזוגות בכיתה, שנועד לסייע בעיבוד הטקסט המורכב. לאחריו יתקיים דיון  מסכם בכיתה על אפליה ועל הדרכים בהן ניתן לקדם שוויון גם בסביבתנו הקרובה.

מטרות

התלמידים יכירו בכך שחברה שוויונית היא חברה טובה וצודקת יותר, וילמדו על מאבקם של השחורים בדרום אפריקה לשוויון זכויות, דרך סיפורו של נלסון מנדלה.

  1. התלמידים יבינו מהו שוויון ומהי אפליה.
  2. התלמידים יכירו בחשיבותה של הזכות לשוויון ובתוצאות הקשות של אפליה.
  3. התלמידים ילמדו על מאבקם של השחורים בדרום אפריקה לשוויון ויכירו ביכולתם של אנשים להיאבק על זכויותיהם.

הנחיות

פעילות פתיחה

חלק א'- משחק הדמיה

עזרים: כ- 60 מדבקות ב- 4 צבעים שונים.

הכיתה תתחלק לקבוצות לפי קריטריונים שונים. כל פעם המורה תכריז על קריטריון אחר והתלמידים יצטרכו לעמוד, לפי התאמתם, באחת מפינות החדר שתקבע המורה.

הקריטריונים:
1. צבע שיער (חום, שחור, ג'ינג'י, בלונדיני)
2. ארץ הלידה של ההורים (שני ההורים נולדו בישראל, אחד ההורים נולד בישראל, שני ההורים נולדו בחו"ל)
3. מיקום במשפחה (בכור/ה, ילד/ה אמצעי/ת, הצעיר/ה ביותר)
4. מספר אותיות אהו"י שיש בשמם הפרטי (אף אות, אות אחת, שתי אותיות, שלוש…)

כל פעם, אחרי שהתלמידים יעמדו בקבוצות, המורה תחלק מדבקה צבעונית רק לתלמידים בקבוצה הגדולה ביותר. כל פעם המדבקה תהיה בצבע אחר. (ניתן להוסיף קריטריון מין -(בנים/בנות) ואז יש להכין עוד מדבקות בצבע נוסף).

בסוף המשחק, לכל תלמיד יהיו מדבקות בכמות שונה: 4, 3, 2, 1, או אף מדבקה. המורה תכריז שרק התלמידים בעלי ארבע מדבקות זכאים להשתתף בפעילות כלשהי (למשל: לשחק במחשב מעבר לזמן המוקצב, לצאת לטיול במקום לימודים…)

דיון:
– האם לבעלי מדבקה בצבע מסוים (שפירושה להיות בעלי מאפיין מסוים / השתייכות לקבוצה מסוימת) יש יותר זכויות?
– האם לבעלי כרטיסים רבים יותר יש יותר זכויות?

אמרו לתלמידים:
בני האדם שונים זה מזה מבחינות רבות, למשל במראה ובאופי וגם במין, במוצא, במצב כלכלי ועוד. למרות כל ההבדלים, כולנו בני אדם, ולכולנו יש זכות שיתייחסו אלינו באופן שווה. זכויות אדם מגיעות לכל בני האדם בצורה שווה ללא קשר להשתייכות קבוצתית, בלי הבדל של דת, גזע, מין ומוצא. לכל בני האדם מגיעות זכויות שוות ללא קשר גם להישגים (בלימודים, במצב כלכלי, בפעילות חברתית). אין אנשים שהם שווים יותר מאחרים.

שאלו את התלמידים:
– כיצד הרגשתם כשהייתם בקבוצת מיעוט? כיצד הרגשתם כשהייתם בקבוצת רוב?
– כיצד הרגשתם כשעמדתם לבד?
– מי מכם שלא זכה להשתתף בפעילות המיוחדת כי היו לו פחות מארבע מדבקות – איך הרגשתם? מה חשבתם?

אמרו לתלמידים:
כאשר מפלים אותנו לרעה אנחנו מרגישים מושפלים ולא שייכים. הכבוד שלנו נפגע. כשפוגעים בזכות של אדם או קבוצה לשוויון, יש להם פחות אמצעים לממש את עצמם ואת היכולות שלהם. אפליה פוגעת בערך העצמי של מי שמופלה לרעה, וברצון שלו להיות חלק מהחברה ומהפעילות שלה. חברה שיש בה חוסר שוויון ואפליה היא חברה פחות טובה וצודקת.

דף עבודה

חלקו לתלמידים את סיפורו של נלסון מנדלה (בעמוד המצורף). בקשו מכמה תלמידים להקריא בקול.
לאחר מכן, חלקו לתלמידים את דף העבודה המצורף
, בקשו מהם למלא אותו בזוגות. בסיום, בקשו מכמה תלמידים לשתף בתשובותיהם.
דיון
:
– באיזו מדינה מדובר בקטע שקראתם? מיהן הקבוצות המרכיבות את החברה שם?
– עבור איזה ערך נלחם נלסון מנדלה?
– מי הקבוצה שסבלה מיחס מפלה? כיצד התבטאה האפליה?
– איך לדעתכם הרגישו השחורים תחת משטר ההפרדה הגזעית?
– בזכות מה הפך נלסון מנדלה לגיבור לאומי וזכה בפרס נובל לשלום? (כיצד הוא פעל? מה היו התוצאות)?
– מה לדעתכם ניתן ללמוד ממאבקו של מנדלה על יכולתם של יחידים לשנות את פני החברה ולהפוך אותה לצודקת יותר? (מדוע מעטים כל כך עושים זאת? מה הקושי והמחירים הכרוכים במאבק כזה?)
– האם לדעתכם ניתן לפעול לקידום שוויון גם מבלי לשלם מחירים אישיים כבדים כל כך?
אמרו לתלמידים
:
בכל חברה יש תופעות של אי שוויון, גזענות ואפליה כלפי קבוצות שונות. יש מדינות בהן גם השלטון מתייחס בצורה לא שוויונית לתושבים. נלסון מנדלה נחשב ל"גיבור זכויות" כיוון שהיה ממנהיגי תנועה שלחמה לשוויון זכויות של האזרחים השחורים בדרום-אפריקה, הקדיש את עצמו למאבק נגד אפליה והיה נכון לשלם מחירים אישיים כבדים לצורך כך.
שאלות לדיון: 
– האם לדעתכם יש קבוצות בחברה הישראלית שסובלות מאפליה יותר מאחרות? אילו למשל? מדוע?
– האם תוכלו לחשוב ולשתף בדוגמאות בהם נתקלתם אתם בחוסר שוויון ובאפליה? (בקשו מהתלמידים לא לציין שמות)
– מה לדעתכם ניתן לעשות על מנת למנוע מקרים של אפליה? (לדוגמא: חוק / כללים המחייבים לתת תנאים שווים, אכיפה של כללים שמחייבים יחס שווה, חינוך לשוויון, מתן הזדמנות שווה…)

סיכום

נקודות לסיכום וחזרה:
1. אין אנשים שהם שווים יותר מאחרים. למרות שכולנו שונים זה מזה, לכולם מגיע יחס שווה וזכויות שוות.
2. אפליה פירושה מתן יחס לא שוויוני (ללא סיבה מוצדקת). כאשר מפלים אותנו לרעה פוגעים בכבודנו ובערך העצמי שלנו. אפליה פוגעת ביכולתנו לממש את עצמנו, ובתחושת השייכות שלנו לקבוצה. לפעמים אנחנו נהנים מזכויות יתר, ובכך נפגעת הזכות לשוויון של אחרים.
3. הזכות לשוויון חשובה במיוחד לקבוצות מיעוט בחברה, שהן מוחלשות ומועדות להיות מופלות לרעה על ידי הרוב.
4. ניתן לפעול למען שוויון, הן במעגל הקרוב לנו (בכיתה, במשפחה…) והן במעגלים רחבים יותר (במדינה, בעולם) כפי שעושים גיבורי הזכויות.

לחצו להמשך קריאה
הקטן