תוכן
הקשר בין הפרדה גזעית לבין עלייה בשיעורי הפשע
על-פי המאמר (עמ' 589-591), תשומת לב מועטה בלבד ניתנה להשפעה של ביטול ההפרדה הגזעית (דה-סגרגציה) על הפשיעה ועל האלימות בבתי-הספר. מחקרים על הקשר בין הפרדה באזור המגורים בין אפרו-אמריקנים לבין אמריקנים לבנים מצאו שיש קשר בין הפרדה גזעית לבין עלייה בשיעורי הפשע. ממצאים אלה יכולים להוות בסיס לחקירת הקשר בין תבניות ההפרדה לבין רמת האלימות בבית-הספר.
על-פי Schofield and Sagar (עמ' 591), המודעות למחיר החברתי של עוינות בין-קבוצתית ושל סטריאוטיפים – גוברת, וברור, שבתנאים מסוימים מגע בין-גזעי יכול להגביר את העוינות הבין-קבוצתית. כלומר – אם בתי-ספר מרובי-תרבויות לא יתוכננו היטב, ההסתברות היא גבוהה שהם יגבירו את המתח ואת העוינות שקיוו שייעלמו. ואם ביטול ההפרדה בבית-הספר יגביר את המתח ואת העוינות החברתית בין התלמידים, יהיה להם ביטוי ברמת האלימות בבית-הספר.
המחקר (עמ' 591) מנסה לענות על השאלה: האם ביטול ההפרדה הגזעית מפחית את בעיית האלימות בבית-הספר או מגביר אותה?
רקע
חשוב מאוד לזהות את המרכיבים המנבאים אלימות ופשיעה בבתי-הספר, בעיקר בשל המציאות האלימה, ומשום שאין הרבה מחקרים שיטתיים בנושא: השפעת מאפייני בית-הספר על רמת האלימות בו. עם זאת, יש תיאוריות המקשרות בין ההתנסות בבית-הספר לבין נטיות לעבריינות. למשל: הקשר בין הערכה שלילית של התלמידים על-ידי המורים לבין התנהגות עבריינית; הקשר בין הישגים נמוכים בלימודים לבין התנהגות עבריינית; וכן, פשעים יכולים להוות פתרון לתחושה של תסכול מהמעמד של התלמיד/ה או של קבוצת תלמידים בבית-הספר (עמ' 591-592).
בשל מיעוט המחקרים בנושא זה (השפעת מאפייני בית-הספר על רמת האלימות בו), המחקר בנושא השפעת ביטול ההפרדה הגזעית על רמת האלימות בבית-הספר, צריך להיות מודע לשאלה: האם גורמים או מאפיינים בית-ספרים משפיעים, באופן כללי, על רמת האלימות בבית-הספר? (עמ' 593).
השערות
תפיסה אחת, המקובלת בספרות, טוענת כך: הפרדה, המנציחה אי-שוויון, מייצרת זעם, תסכול ועוינות, ומכאן – גם אלימות. בעיקר אם ההפרדה והתוצאה של אי-שוויון נראות לעין. כלומר – ככל שתהיה יותר הפרדה, כך תהיה יותר אלימות.
לעומת זאת, תיאוריית המגע של Allport (עמ' 594) טוענת שמגע בין-קבוצתי מקטין דעות קדומות ועוינות בין קבוצות רק בתנאים הבאים:
- מעמד שווה בין הקבוצות
- תלות הדדית בין הקבוצות
- שאיפה למטרה משותפת
- תמיכה מוסדית
אך, לרוע המזל, ברוב בתי-הספר שהנהיגו את ביטול ההפרדה הגזעית, תנאים כאלה אינם מתקיימים. תלמידים אפרו-אמריקנים מגיעים מעמדת נחיתות, הכוללת הפרדה משמעותית; המורים והמנהלים נוטים להילחם בביטול ההפרדה הגזעית, ומשתמשים באסטרטגיות של אפליה. לכן האווירה בבתי-ספר אלה מגבירה תחרותיות במקום לצמצם אותה, והם מייצרים מחדש אי-שוויון חברתי על-ידי חלוקה לא-שוויונית של ידע ושל מיומנויות. אם כן, בנסיבות הנכונות ביטול ההפרדה הגזעית יכול להקטין עוינות ודעות קדומות, אך בתנאים לא נכונים הוא דווקא מגביר אותם.
לכן ההשערה האלטרנטיבית היא:
ככל שתבוטל ההפרדה גזעית בבית-הספר, אך היא תלווה באי-שוויון בין הקבוצות, כך תעלה רמת האלימות בבית-הספר.
השערות אלה ייבדקו באמצעות בחינת הקשר בין רמת האלימות בבית-הספר לבין היקף ביטול ההפרדה הגזעית במערכת בתי-הספר הציבוריים בפלורידה, תוך בדיקת גורמים בית-ספריים וקהילתיים נוספים, שיכולים להיות מנבאים בולטים של רמת האלימות בבית-הספר (עמ' 593-595).
שיטת המחקר
א. נתונים
נבדקו 740 בתי-ספר ב-40 מחוזות בפלורידה, מהם 317 תיכוניים ו-423 חטיבות ביניים.
ב. משתנה תלוי
דיווח של בתי-הספר על אירועים אלימים בשנת הלימודים 1999-2000.
ג. משתנים בלתי תלויים ·
מאפייני בית-הספר
1. לבדיקת תרבות בית-הספר השתמשו החוקרים בשלושה מדדים:
א. אחוז התלמידים שנעדרו 21 ימים או יותר מבית-הספר
ב. אחוז הנשירה מבית-הספר
ג. אחוז התלמידים שקיבלו דרגות 3, 4 או 5 במבחני ההישגים של פלורידה (FCAT) (ניקוד מתחת ל-3 אינו מקובל בסטנדרטים במדינה.)
2. המבנה הארגוני של בית-הספר:
א. גודל בית-הספר
ב. הגודל הממוצע של הכיתות
ג. ההוצאות הכספיות על כל תלמיד/ה
3. הרקע החברתי של המורים:
א. אחוז המורים בעלי תואר שני
ב. מספר ממוצע של שנות וותק בהוראה
4. הרקע החברתי של התלמידים: אחוז התלמידים האפרו-אמריקנים
5. סוג בית-הספר: תיכון או חטיבת ביניים
מאפיינים אזוריים
נבדקו שני מאפיינים קהילתיים:
א. צפיפות האוכלוסייה
ב. שיעור הפשיעה
תבנית ההפרדה הגזעית הבית-ספרית
1. מדד של שונות במחוז בית-הספר:
שיעור התלמידים (לבנים ושחורים) שצריך להעביר, כדי שהתלמידים האפרו-אמריקנים בכל בית-ספר יהיה שווה לאחוז האפרו-אמריקנים בכל המחוז של בית-הספר
2. מדד של אי-שוויון גזעי:
א. מדד השונות של דפוסי מגורים בין השחורים והלבנים במחוז
ב. ההכנסה החציונית של לבנים, לא היספאנים, לעומת ההכנסה החציונית של השחורים באותו המחוז
ג. שיעור המובטלים באוכלוסייה הלבנה, הלא היספאנית, לעומת השחורה במחוז
ד. שיעור בוגרי התיכון בקרב לבנים לעומת שחורים באותו מחוז
3. צפיפות האוכלוסייה במחוז
4. שיעור הפשיעה במחוז (עמ' 595-601)
תוצאות
א. נמצא ששלושת הגורמים: אחוז האפרו-אמריקנים, תרבות בית-הספר וסוג בית-הספר (תיכון או חטיבת ביניים) הם מנבאים משמעותיים
של האלימות בבית-הספר, אך למבנה הארגוני אין משמעות סטטיסטית. אם כן, בבתי-ספר שאחוז התלמידים האפרו-אמריקנים גבוה
בהם יותר, בבתי-ספר שתלמידיהם מרגישים שייכים פחות ומחויבים פחות וכן בחטיבות ביניים – בכל אלה שיעורי האלימות גבוהים יותר.
ב. האלימות בבית-הספר מושפעת גם ממאפיינים אזוריים. שיעורים גבוהים של פשיעה בקהילה קשורים לשיעורים גבוהים של אלימות
בבתי-הספר. לעומת זה, במצב של אי-שוויון גזעי – ככל שיש דרגה גבוהה יותר של הפרדה, יש פחות אלימות. וכך, אם תלמידים, החיים
בקהילות שיש בהן ריבוד המבוסס על הפרדה גזעית, מגיעים לבית-ספר אינטגרטיבי (שאין בו הפרדה גזעית) – נקבל את המודל המנבא
את שיעורי האלימות הגבוהים ביותר (עמ' 601-605).
דיון ומסקנות
על-פי תוצאות המחקר, ככל שההפרדה הגזעית בבית-הספר מועטה יותר, כך יש בו יותר פשעי אלימות. המחקר מאשר עבודות קודמות, שלפיהן בתנאים הלא-נכונים, לביטול ההפרדה הגזעית עלולות להיות תוצאות שליליות, למשל: שבתנאים של יותר אי-שוויון בין הגזעים יש קשר הפוך בין רמת ההפרדה הגזעית בבית-הספר לבן פשעי האלימות בו.
ועוד נמצא במחקר זה: הרקע החברתי בבית-הספר וגורמים תרבותיים הם משמעותיים בהבדלים בין בתי-הספר. כלומר – הפרדה גזעית ואי-שוויון גזעי, גם בקהילה וגם בבית-הספר, משפיעים על רמת האלימות בבתי-הספר. ואם כך, המאמצים לבטל את ההפרדה הגזעית עלולים דווקא להגביר עוינות וקונפליקטים, ובמיוחד בתנאים של אי-שוויון מובנה בקהילה. החוקרים אינם מציעים להפסיק את המאמצים לאינטגרציה, אלא הכוונה היא שהמאמצים לבטל את ההפרדה הגזעית צריכים להתייחס לאופן שהבדלים בין הקבוצות עלולים להגביר קונפליקטים ועוינות. אין להסתפק בעירוב בין הקבוצות, אלא צריך גם להתערב כדי לקדם אינטראקציות בעלות אופי חיובי בין הקבוצות השונות (עמ' 605-608) .
