הנחיות
חלקו את הכיתה לשתי קבוצות באופן אקראי, ושחקו במשחק 'תן קו':
הסבירו את חוקי המשחק:
כל קבוצה בתורה שולחת נציג, המקבל ביטוי מהרשימה המופיעה בהמשך. על הנציג לצייר את הביטוי שקיבל על הלוח או על נייר ולעזור לקבוצתו לנחש מהו אותו ביטוי, מבלי לדבר או לכתוב, תוך דקה. במקרה שהקבוצה נכשלת בזיהוי הביטוי, התור עובר לקבוצה המתחרה וניתנת להם ההזדמנות לנחש מהו הביטוי. הקבוצה המנצחת היא זו שהצליחה לנחש יותר ביטויים.
רשימת הביטויים: אסיר תודה, אהבה שאינה תלויה בדבר, אין בוכים על חלב שנשפך, מצא מין את מינו, איש אשכולות, טמן ראשו בחול, הגיעו לעמק השווה, על טעם ועל ריח אין להתווכח, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, אין חדש תחת השמש, אין לו אח ורע.
שאלו את התלמידים:
1. אילו רגשות עלו בכם כחלק מהקבוצה? (למשל: התרגשות, רצון לנצח, שותפות, כיף, שמחה).
2. איך המטרה המשותפת – לנצח במשחק – השפיעה על החוויה שלכם כחלק מהקבוצה?
הסבירו לתלמידים כי השיעור היום יעסוק בנושא סולידריות.
הקריאו לתלמידים את הגדרת הסולידריות:
סולידריות מוגדרת כהזדהות עם מצבים ועמדתם של אחרים, הנובעת מתחושת שיתוף ומאינטרסים משותפים (על פי מילון רב מילים).
דונו עם התלמידים באופן שבו הגדרה זו יכולה להתחבר לחוויה שחוו במשחק 'תן קו'.
אחד הביטויים לסולידריות בחברה, הוא עמותה (עסק שאינו למטרת רווח), שהמניע לפעולתה הוא סולידריות.
ציינו כי בישראל פועלות מאות עמותות ושאלו את התלמידים אם הם מכירים עמותה שמונעת מסולידריות, ואם כן, כיצד זו באה לידי ביטוי?
הציגו לדוגמה את המקרה של עמותת "אחריי!" נוער מוביל שינוי – "פרויקט אחריי בשטח!":
"אחריי!" היא עמותה חינוכית חברתית. עמותה זו פועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים, הנמצאים בצומת הדרכים האחרון שאפשר להשפיע בו על עתידם באמצעות חינוך.
אחד הפרויקטים שהעמותה מובילה הוא פרויקט "אחרי בשטח", תכנית שטח וסיירות, הנוטעת בחניכים תחושת הצלחה, יכולת התמודדות עם קשיים ותחושת מסוגלות עצמית באמצעות מיומנויות שטח, הכרת הארץ, נופיה ואנשיה – במטרה לעצב אדם בוגר יותר, מודע לעצמו ולסביבתו, אכפתי, נחוש ובעל יכולות – בכל תחומי החיים.
שאלו את התלמידים:
1. איך מתבטאת סולידריות בפרויקט "אחרי בשטח" של העמותה ביחס לבני נוער?
2. הגדרת סולידריות כוללת "שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם". כיצד אלו באים לידי ביטוי בפרויקט?
3. האם לדעתכם קיימת סולידריות בכיתה או בבית הספר? אם כן, כיצד היא מתבטאת?
4. מה ערכה של סולידריות בכיתה?
חלקו לתלמידים את דף התלמידים לעבודה פרטנית או בזוגות.
לצורך חלק ב בדף לתלמידים, חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה-ארבעה.
לאחר שהתלמידים יסיימו את דף העבודה, הזמינו כמה מהתלמידים לשתף בתשובותיהם, ואת כלל הקבוצות להציג את תוצרי הכרזות.
דף לתלמידים – הצעות לתשובות למורה
למשל בנושא המחאה החברתית בישראל 2011 – סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי הארץ בתגובה ליוקר הדיור והמחיה. המחאה החלה מ-event (יצירת אירוע ב-Facebook) שיצרו דפני ליף, סתיו שפיר ואחרים לאירוע מחאה שהתבטא בהקמת מאהלים והפגנות ענק. המשתתפים העיקריים באירוע היו אזרחים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני. בנושא זה, התכנסותם של המפגינים הבודדים, הקבוצות, העמותות והגופים הציבוריים הביעה הזדהות, מתוך חוויה של שותפות גורל. כל המפגינים התכנסו מתוך אינטרס משותף – לסייע לאזרחי המדינה שאינם מצליחים לרכוש דירות, להשפיע על קובעי המדיניות כדי שינקטו בשורה של צעדים שיוזילו את מחירי הדיור לכול.
לאחר הפעילות
לסיכום, שאלו את התלמידים:
1. מה חידשה לכם הפעילות בנושא סולידריות?
2. האם עד כה הייתם מודעים לערך הסולידריות? אם כן, האם נהגתם על פיו?
3. האם בכוונתכם לנהוג בסולידריות בעתיד כלפי תלמידים אחרים בכיתה/ בבית הספר/ חברים אחרים?
