מטרות
1. לבחון את ההפרדה כדרך לפתרון סכסוכים.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
בפעילות זאת נדון בהפרדה, כאחד האמצעים לפתרון סכסוכים.
1. לבחון את ההפרדה כדרך לפתרון סכסוכים.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
הפרדה בין צדדים מסוכסכים מקטינה את החיכוך ואת האלימות, ולכן היא עוזרת לפתור את הסכסוך. מצד שני, הפרדה אינה מטפלת בסיבות לסכסוך ולכן היא רק מרחיקה את הפתרון. בפעילות זאת נדון בהפרדה, כאחד האמצעים לפתרון סכסוכים.
בפעילות זאת ארבעה שלבים:
שלב א: סיפור
הפרדת כוחות / שירה גודמן
"לא יקום ולא יהיה!"
אבא של דור עומד בחדר המורים, במלוא קומתו הזקופה, כולו נסער ונרגש, ומתווכח בלהט עם חביבה, המנהלת.
"תירגע, מר אלנתן, בוא אליי לחדר, תשתה כוס מים, ונדבר."
חביבה אף פעם לא מרימה את הקול, וזה ייאמר לזכותה.
הם יצאו מחדר המורים וצעדו יחד לכיוון החדר שלה, ועשרות זוגות עיניים ליוו אותם בלכתם.
"נראה מה יצא מזה," אמרה סמדר בלגלוג, "בסוף היא הרי תעשה מה שהיא רוצה, כמו תמיד."
אנחנו יושבות תחת האורן הגדול, בפינת החצר, זה המקום הקבוע שלנו, ודנות בנושא החם ביותר בבית-הספר בשבועות האחרונים. זה קשור לכיתה שלנו, כיתה ה2. כבר כמה חודשים שיש בכיתה בעיה רצינית. אבל באמת רצינית. שתי חבורות של בנים מסוכסכות ביניהם. בחבורה אחת: ניר, דן, עוז וגילי ובחבורה האחרת: שי, דור, נועם ואמיתי. הם כולם בסדר – כשהם לבדם… אבל, בחבורה הם בלתי נסבלים.
אנחנו כבר לא זוכרים איך התחיל הסכסוך הזה, אבל היום זה כבר לא משנה. המכות, הקללות, ההפרעות בשיעורים, התכסיסים הנבזיים, כל אלה הם כבר שגרה בכיתה שלנו, וזה באמת מעצבן! זה הגיע למצב כזה שיש שיעורים שהמורה לא מצליחה ללמד בהם בגלל ההתנהגות שלהם. צריך כבר לעשות משהו! אי אפשר להמשיך כך!
יום אחד התכנסו כל המורים עם המנהלת חביבה, והעלו רעיון: בשנה הבאה יעבירו את אחת החבורות לכיתה השנייה!
"אין ברירה," אמרה שלי, "חייבים להפריד ביניהם. זה הפתרון היחידי!"
"נו, באמת, שלי. כל פעם שמישהו יתנהג קצת לא יפה – יעבירו אותו כיתה? ההפרדה הזאת היא לא פתרון!" התנגדה מיכל.
"וחוץ מזה," הוסיפה סמדר, "בהפסקות הם לא ייפגשו? ובפעילויות של כל השכבה? לדעתי, ההפרדה הזאת בכלל לא תעבוד!"
"אבל, לפחות בכיתה זה ישנה את המצב. הם הורסים לכיתה שלמה, ואי אפשר להתעלם מזה!" אמרה איילת.
"אני מסכימה שחייבים לעשות משהו, אבל ההפרדה לא נראית לי. זאת לא התמודדות עם הבעיה האמיתית, ולכן זה לא יעבוד! ענתה סמדר.
"למה?" תמהה תמר. "הרי אם ירחיקו אותם זה מזה, יהיו להם פחות הזדמנויות לריב!"
"את תמימה, תמר. וחוץ מזה, אם יפרידו ביניהם ללא הסכמתם, זה בטוח לא יצליח! הם 'יעשו דווקא'!"
"אילו היה אפשר לדבר אתם בהיגיון, לא היו צריכים את ההפרדה הזאת. הבעיה היא שזה בלתי אפשרי. אני יודעת שניסו, יותר מפעם אחת. אז מה לעשות כשאין הסכמה? כיתה שלמה תמשיך לסבול?"
"אצלי בבית, כשהאחים שלי ואני רבים, אימא שלי שולחת כל אחד לחדר אחר, 'להירגע' – ככה היא קוראת לזה. ואחרי כמה דקות, כשאנחנו יוצאים מהחדרים, באמת הרבה יותר קל לפתוח דף חדש," שרית אוהבת לספר חוויות אישיות.
"אצלנו זה בדיוק להפך. ההורים שלי לא מוכנים להתערב. אפילו כשהריב מגיע למכות, הם לא מפרידים בינינו. הם תמיד אומרים: הילדים צריכים ללמוד לפתור את הבעיות שלהם בעצמם."
"כן, גם אצלנו זה ככה. ולפעמים זה ממש מעצבן אותי, במיוחד כשאחותי הגדולה מרביצה לי. היא יותר חזקה ממני, והיא מרביצה מה-זה חזק. אני מתחננת לאבא שלי שיעיף אותה ממני, אבל הוא פשוט מסרב!" נשמעה עדי ממורמרת לגמרי.
סמדר החזירה אותנו לבעיה הכיתתית: "תחשבו איך אתן הייתן מרגישות אילו היו רוצים להעביר אתכן לכיתה אחרת. לא בטוח שהייתן מתלהבות כל כך מהרעיון הזה…"
ההפסקה הסתיימה. העפנו מבט לעבר חדרה של חביבה: הדלת עדיין סגורה. השיחה שם עוד לא הסתיימה. בחצר התנהלה עוד אחת מהתגרות הרגילות בין שתי החבורות היריבות, ומסביב עמדו ילדים רבים וצפו בה בהתלהבות.
המורה התורן ניסה לזרז את כולם להיכנס לשיעור, אבל אף אחד לא שמע אותו… אנחנו, חבורת הבנות של ה2, החלפנו מבטים של ייאוש, והלכנו לכיוון הכיתה. מתי הסיפור הזה כבר ייגמר?
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מה הבעיה שהתעוררה בכיתה ה2?
2. כיצד המנהלת והמורים מציעים לפתור את הבעיה?
3. מה סמדר חושבת על הרעיון הזה?
4. כיצד תמר מנמקת את דעתה בנושא?
5. מה שרית מספרת לחברותיה?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. סמדר אומרת: "אני מסכימה שחייבים לעשות משהו, אבל ההפרדה לא נראית לי."
________________________________________________________
2. "זאת לא התמודדות עם הבעיה האמיתית, ולכן זה לא יעבוד!" אומרת סמדר.
______________________________________________________________
3. "אם יפרידו ביניהם ללא הסכמתם, זה בטוח לא יצליח!" אומרת אחת הבנות.
_____________________________________________________________
4. "אפילו כשהריב מגיע למכות, הם לא מפרידים בינינו…" מספרת איילת.
____________________________________________________________
5. "איך אתן הייתן מרגישות, אילו היו רוצים להעביר אתכן לכיתה אחרת?" שאלה סמדר.
____________________________________________________________
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
תרגיל:
טל (10) ועידו (11 וחצי) הם אחים, והם חיים בחדר משותף.
בתקופה האחרונה הם כל הזמן רבים, והאווירה בבית ממש לא נעימה. ההורים רוצים להפריד ביניהם, אך מכיוון שבבית אין חדר נוסף, הם מציעים שבמשך חודש עידו יישן בסלון, ואחרי חודש הם יתחלפו, וכך הלאה, עד שהם ירגישו שהם מסוגלים לחיות שוב יחד בחדר.
עידו מתלהב מהרעיון, טל מתנגד!
1. הכינו בקבוצות משחק תפקידים, המציג את הבעיה של האחים ואיך כל אחד מגיב להצעה של ההורים. התמקדו בשאלת ההפרדה: האם היא תעזור לשיפור המצב בין האחים!
2. הקבוצות יציגו את המשחק לכל הכיתה.
3. לסיום אפשר לערוך הצבעה בכיתה ולראות לאיזו עמדה יש רוב בכיתה.
פתגמים:
גדר גבוהה מבטיחה שכנות טובה!
רחוק מן העין רחוק מן הלב (ומן הכעסים).
מן המקורות:
"ויהי ריב בין רעי מקנה-אברם ובין רעי מקנה-לוט… ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינן ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה… ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן… ויפרדו איש מעל אחיו. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם."
(בראשית יג, ז'-יג')
1. לפעמים אנשים משלימים עם זה שאינם יכולים להסתדר, והם מחליטים להתרחק, להיפרד. אולי זה מראה על בגרות. מה דעתכם?
2. האם קרה לכם פעם שהחלטתם להיפרד מחבר או מחברה שלא הסתדרתם אתם, או להתרחק מחבורה שההתנהגות שלה לא נראתה לכם? מה הרווחתם, ומה הפסדתם? ספרו על כך בכיתה.
תרגיל סיכום:
לפניכם 4 בעיות. אילו מהן הייתם בוחרים לפתור בהפרדה? מדוע?
א. בבית-הספר תלמידים משכונות שונות, ובדרך כלל יש בו מריבות וחיכוכים בין ילדי השכונות השונות. המנהלת מתלבטת: האם לשבץ בכל כיתה ילדים משכונה אחת בלבד או לערבב ביניהם ולשבץ בכל כיתה ילדים מכל השכונות.
ב. דן ואמיר הם אחים, והם רבים באופן קבוע עד כדי מכות. ההורים שלהם מתלבטים: האם להתערב ולהפריד ביניהם, או לא?
ג. ההורים של ענת כל הזמן מתווכחים ורבים. ענת חושבת: הלוואי שפשוט היו נפרדים. אני שונאת לגור בבית שבו כל הזמן רבים.
ד. שי ויעל הם תאומים. הם עומדים לעלות לכיתה א. הם מאד קשורים זה לזו, אבל הם גם מאד מקנאים זה בזו ומשווים את עצמם זה לזו. הוריהם מתלבטים: האם לשלוח אותם לבתי ספר נפרדים או לאותו בית ספר.