מערך שיעור
יום ירושלים
פיתוח: דינה ציונית, נועה שפירא, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות עוסקת ביום ירושלים, הכרת המושג נתינה במשמעות החברתית: הענקה מעצמנו למען הזולת כדרך חיים, כאופן התנהגות. הפעילות מיועדת לכיתות ב'-ה'.

רקע

בתאריך כ"ח באייר שוחררה ירושלים העתיקה. היה זה במלחמת ששת הימים (בשנת 1967). לכן נקבע שבתאריך זה יצוין יום ירושלים. כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחוד ירושלים, ובמסגרת זו קבעה את החוק והמשפט הישראלי בכל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים. יום ירושלים מזמן עיסוק בהיבטים התרבותיים, הדתיים וההיסטוריים של בירת ישראל וגם בערכים, כגון: אחדות, נתינה, יחסי כבוד ודו קיום בין כל תושביה.

מטרות

א. חינוך חברתי – הכרת המושג נתינה במשמעות החברתית: הענקה מעצמנו למען הזולת כדרך חיים, כאופן התנהגות
ב. מעגל השנה – היכרות עם עיר הבירה ירושלים, אשר את אחדותה אנו מציינים ביום כ"ח באייר, והקשר של העיר לערכים אחדות, נתינה, יחסי כבוד ודו-קיום

הנחיות

מקומו של בית המקדש בירושלים
לפני כ-3000 שנה קבע דוד המלך שהעיר ירושלים תהיה הבירה של עם ישראל. בנו, שלמה המלך, בנה בירושלים את בית המקדש, ובכך הייתה העיר למרכז דתי המאחד את העם. על-פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נבנה בירושלים – על הר המוריה.
ירושלים כמקום קדוש ליהדות ולדתות אחרות מוזכרת גם במדרשים, באגדות, בשירים ובסיפורי-עם רבים.

סיפור-עם אחד הממחיש את היותו של בית המקדש מקום המסמל את הערכים: אהבה, שלום ודו קיום הוא הסיפור מקום המקדש העוסק ביחסים בין שני אחים, אשר גילו מחויבות ונתינה זה לזה, ובעקבות כך נבחר מקום מגוריהם לבניית בית המקדש.

במקורות היהודיים מובאות סיבות שונות לחורבן ירושלים. למשל:
א. "מקדש שני… מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם." (יומא ט עב)
ב. "אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים" (שבת קיט, ב)

בהפעלה זאת נעסוק במניעת השנאה. לשם כך ניעזר בסיפור המתאר כאמור מקום של יחסי אהבה, של נתינה ושל שלום.

הפעילות

א. חלקו את הדף לתלמידים.
ב. משך הזמן לקריאה ולמילוי הדפים בכיתה: כ-45 דקות
בדף לתלמידים: רקע לנושא, סיפור עם, שאלות, והכנת ברכה
ג. דיון – הציגו לתלמידים את המקורות השונים המביאים את הסיבות לחורבנה של ירושלים, ודונו בשאלות הבאות:
1. איזו חברה אנחנו היום: האם אנחנו מכבדים זה את זה? האם אנחנו מנסים לעזור זה לזה? הביאו דוגמאות.
2. האם אנחנו מעניקים מעצמנו לחברינו? כיצד?
3. כיצד ניתן לעודד את הערכים נתינה וכבוד בחברה שלנו?
4. (הצעה להרחבה) בירושלים חיים זה בצד זה בני דתות שונות, ויש בה מקומות קדושים
לשלוש הדתות – נצרות, יהדות ואסלאם. איך ניתן לחיות ביחד בשלום ובאחדות וגם לאפשר לכל דת לשמור על הייחוד שלה?
ד. בקשו מהתלמידים להציג את הברכות שכתבו.

לחצו להמשך קריאה
הקטן