אתם שואלים שאלה לא קלה; אין תשובה חד משמעית. אם אתם מגדירים את עצמכם כמשפחה שומרת תורה ומצוות, ואתם רוצים שגם בתכם תגדל עם אותם הערכים ותמשיך את מסורת המשפחה, השאלה היא, איך היא יכולה לקבל את התמיכה הטובה ביותר לערכי משפחתכם גם מחוץ לבית, כלומר במסגרת החינוכית?

השאלה לא קלה כי אם המסגרת מוגדרת כ"דתית", זה לא מבטיח אווירה המאפשרת לתלמידים להתחבר לערכים הפנימיים של עניינים כמו לבוש ותפילה.  לפעמים המסגרת דואגת על הצורה החיצונית ובכלל לא מתייחסת לערכים ומושגים שעליהם העניין מבוסס.  אם "מחנכים" את התלמידים להתלבש בצורה מסוימת, או "מכתיבים" לתלמידים מה ואיך להתפלל לפני שהילדים מרגישים את הרוח ומתחברים לפנימיות עניינים אלה, אז הביטוי החיצוני לצניעות בעניין הלבוש וכוח החיבור לאלוקים בעניין התפילה חסרי משמעות וערך, והופכים להיות עול כבד. התפיסה, היחס, ההבנה והתובנה של המחנכים והמורים יותר חשובים מההגדרה של בית הספר כ"דתי" או "חילוני."

דבר נוסף שחשוב לקחת בחשבון הוא ההשפעה של חברים. יש לילדים נטיעה חזקה באופן טבעי להיות כמו החברים שלהם, כדי להיות מקובלים ואהובים על ידם.  אם לילד יש מספיק עצמאיות, גבולות ובגרות, הוא יכול להיות הוא עצמו ולהשתלב בחברה גם כשהוא שונה מהחברים שלו.  בדרך כלל, זה לוקח שנים, אפילו מעבר לגיל עשרים, עד שילדים יכולים לגבש את הזהות שלהם ולזכור מי הם ובמה הם מאמינים כשהם משתלבים בחברה.  אם אתם שולחים את בתכם לבית ספר "חילוני," אתם צריכים לקחת בחשבון את רמת הבגרות שלה ויכולתה לשמור על עצמה מול השפעות אחרות.

היום יש בתי ספר משולבים שבהם ילדים ממשפחות דתיות ומשפחות חילוניות לומדים ביחד. אפשר לשקול את האפשרות הזאת, ולבדוק אם המורים במסגרת כזאת רגישים ויודעים איך לעזור לתלמידיהם לכבד אחד את השני בזמן שהם תומכים בזהות של כל תלמיד.  במסגרת כזאת, כמו בכל מסגרת, המורים צריכים לדעת איך ליצור את מערכת היחסים הנכונה בינם לבין תלמידיהם כך שהמורים משמשים כדוגמה אישית של דרך ארץ.

כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר את משפחתכם היטב – את בתכם ואת הדינמיקות ביניכם.

בברכה,
שושנה הימן
טל' 0528-405568
לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת
www.lifecenter.org.il   info@lifecenter.org.il

03-9063153