מטרות

1. לשפר את השיח עם התלמידים
2. העלאת תכנים רגשיים ומציאת פתרונות לאתגרים אישיים

הנחיות

לפני המשחק

1. הסבירו:
היום נדבר על אכפתיות ועל התחשבות. ננסה לברר מה גורם לנו להרגיש אכפתיות של אחרים כלפינו, ואיך אנחנו מראים לאחרים שאנו חשים אכפתיות כלפיהם.
2. הדגישו את שני כיווני האכפתיות – לתת ולקבל. חשוב לשמור על ההדדיות במשך כל המשחק.
3. הדגימו את המשחק: סובבו את הבקבוק, והשלימו את המשפט "אני מרגיש/ה שלאנשים אחרים אִכְפַּת ממני, כאשר…" , ואת המשפט "כאשר אִכְפַּת לי מהסובבים אותי, אני…".
4. שימו לב להנחיות המשחק, ונצלו כל הזדמנות שהמשחק מאפשר, כדי להקשיב לתלמידים, לגרום להם לשתף ולהעמיק את השיח שלהם אִתכם ובינם לבין עצמם.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

1. במהלך המשחק גלו אכפתיות כלפי התלמידים. הדגימו 'כאן ועכשיו' כיצד התנהגות אכפתית נראית, נשמעת, ומה היא גורמת לנו להרגיש:
• בשפת הגוף – שמרו קשר עין.
• בטון הדיבור – דברו בטון רגוע וסבלני.
• בהתנהגות – הקשיבו, גלו התעניינות, היו סבלניים.
• בתוכן – שדרו תכנים של אכפתיות כלפי הדוברים, כך שהם יחושו שמעניין אותנו להקשיב להם, ושהם חשובים לנו.
2. השתמשו במשפטים שהתלמידים משלימים, כדי להעמיק את השיח. שאלו:
א. האם קרה לכם שחשתם אכפתיות כלפי מישהו? מה קרה? ספרו על כך.
ב. האם קרה לכם שהרגשתם אכפתיות של אחרים כלפיכם? מה קרה? מה גרם לכם להרגיש כך? ספרו על כך.
ג. האם גם לאחרים בקבוצה קרה מקרה דומה? ספרו על כך.
ד. אילו אתם הייתם במצב כזה, האם גם אתם הייתם חשים שאחרים מרגישים אכפתיות כלפיכם?
3. השתמשו באירועים של 'כאן ועכשיו', שקורים במשחק, כהזדמנויות נוספות להעמקת השיח. הדגישו חוויות של אכפתיות, כגון: הקשבה ברורה, קשר עין, אמפתיה, משפטים שמבטאים אכפתיות ("אתה מעניין","זה חשוב לי"), שאלות, תשומת לב.
4. חשוב לשים לב ולהתייחס לרגשות, שעולים אצל התלמידים במהלך המשחק: האם עכשיו הם אכפתיים או לא? אפשר לעצור ולשאול תלמיד או תלמידה: "מה אתם מרגישים עכשיו מבחינת אכפתיות?".
5. חשוב להדגיש לתלמידים:
א. יש סולם של אכפתיות – זה לא 'שחור ולבן'. כדי להבהיר זאת, אפשר להשתמש בדוגמאות שהתלמידים מביאים, ולדרג את מידת האכפתיות בהן מ-1–10.
ב. קורה לנו שאנחנו פחות אכפתיים, כי אנחנו טרודים במשהו או לא שמנו לב. זה לא נגד מישהו, ולכן אין סיבה להיעלב.
ג. אם תלמיד או תלמידה משדרים חוסר אכפתיות, כדאי לקרב אותם, להשיג את תשומת לבם, להגיד שחשוב לנו שהם יקשיבו. האכפתיות שלנו כלפיהם היא שתגביר את האכפתיות שלהם (מעגל).

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

1. שאלו:
א. מה ניתן ללמוד מהמשחק הזה?
ב. מה המשותף בין כל המעשים שתיארתם?
ג. איך הרגשתם בזמן המשחק?
ד. איך אתם מרגישים, כאשר אתם חשובים למישהו?
ה. איך אתם מרגישים, כאשר אתם מראים שאכפת לכם מה שקורה למישהו?
ו. למה חשוב לנו להרגיש שאנחנו חשובים לאחרים?
ז. האם חשוב לנו גם לגרום לאחרים לחשוב שהם חשובים לנו? למה?
(הדגישו: אנחנו נהנים לתת לאחרים, וקל לנו ונעים יותר לפעול מתוך אכפתיות הדדית.)
ח. האם חשוב לנו לזהות איך אחרים מרגישים, כדי להיות אכפתיים? מדוע? (למשל, אם נדע שמישהו עייף, נוכל להיות שקטים, כדי שינוח.)
ט. האם קרה לכם שהתחשבתם באחרים? ספרו על כך.
י. איך נוכל לעודד התנהגות אכפתית?
יא. איך התנהגות אכפתית יכולה להתבטא במילים ובמעשים?
2. הרחבה:
א. תיעוד פעולות אכפתיות – התלמידים ישימו לב בתקופה הקרובה לפעולות של אכפתיות ושל התחשבות. הם ישמשו כתבים בשטח, וילקטו מקרים של אדיבות ושל התחשבות בבית-הספר, או פעולות של עזרה ושל התחשבות, שהם עשו.

דוגמאות לפעולות של עזרה ושל התחשבות:
1. עזרה לחבר/ה בשיעורי הבית
2. התעניינות במצב של חבר/ה חולה, שלא הגיע/ה לבית-הספר, או ביקור בביתו/ה
3. הצעת עזרה למורה בהבאת חומרי לימוד לכיתה או בהגשת כוס מים
4. עזרה להורים בעבודות הבית

הצגת התיעוד – התלמידים יציגו את התיעוד שאספו (בתמונות או בקטעי וידיאו), בעיתון כיתתי, שיצא לאור בשיעור האחרון של התכנית.

ב. פעילות אמנותית משותפת – לפניכם 2 שאלות. הקבוצה תבחר שאלה אחת ותיצור יצירת אמנות, שעוסקת בשאלה שבחרה.
שאלה א: אילו אכפתיות הייתה בעל-חיים, איזה בעל-חיים היא הייתה?
• הַמציאוּ חיה כזאת.
(למשל, חיה שיש לה הרבה איברים: ב-10 הידיים שלה היא יכולה לעזור לכמה אנשים/חיות ביחד; הודות ל-10 האוזניים יש לה יכולת הקשבה מפותחת ביותר; החיה חושבת מחשבות מפרגנות על כל מי שהיא פוגשת, ואת המחשבות שלה אפשר לראות על מצג, שמוצמד אל המצח שלה.)
שאלה ב: אילו אכפתיות הייתה גיבור-על, איזה גיבור היא הייתה?
• הַמציאוּ דמות כזאת.
(דוגמאות: דמות אדם, בעל כנפיים, מרחף בעולם ומגיע לעודד אנשים עצובים; רובוט, שמקבל הודעות על בעיות של אנשים ושולח להם הצעות לפתרון.)