מערך שיעור
פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור
דינה ציונית וצוות החינוך החברתי במטח, יעוץ לגיל הרך- ד"ר עידית ליוש, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות מיועדת לילדי הגן. הפעילות עוסקת בזיהוי רגשות, שיום והבעת רגשות. הילדים יבינו שבכל אדם יש מכלול של רגשות.

רקע

בגיל הרך מתחילה להתעצב זהותו של הפרט – זהות אישית, מגדרית, משפחתית, חברתית תרבותית ודתית. ההיבט הרגשי הוא היבט חשוב בזהות העצמית. מודעות הילד למגוון הרגשות שהוא חש, והלמידה כיצד להתמודד עם הרגשות השונים, יסייעו לו בהתמודדות עם צרכיו הפיזיים, החברתיים והרגשיים. בדרך כלל חשיפת הרגש משחררת, מקרבת ומובילה לקבלת תמיכה וסיוע. אולם לא פעם אנו מתקשים לשתף ברגשות, אם בגלל חוסר הזיהוי המדויק של הרגש ואם בגלל תחושות המבוכה, החשש, או הבושה לשתף. לעתים גם אין לנו את מי לשתף… ההתמודדות עם רגשות קשה במיוחד לילדים. לא פעם הם אינם מזהים את הרגש העומד מאחורי הדברים, הם לא מודעים לרגשות של עצמם ולא יכולים לתת להם שם. בנוסף, בגלל אפיוני החשיבה בגיל הרך, קשה להם לזהות את הרגשות אצל זולתם. גם לאחר הזיהוי, הם אינם יודעים איך להתמודד עם הרגשות שלהם או של זולתם.
היכולת לזהות, להבין ולהגיב לרגשות בצורה מתאימה מהווה סמן חשוב בהתפתחות הילד. ילדים שיש להם בסיס יציב של אוריינות רגשית, מסוגלים לשאת תסכולים טוב יותר, להיקלע לפחות קונפליקטים, ולהיות מעורבים בפחות התנהגות של הרס עצמי. נמצא גם שילדים כאלה בריאים יותר נפשית, פחות אימפולסיביים ובודדים חברתית, ויותר ממוקדים מבחינה קוגניטיבית.
תפקידן של הגננות בהקשר הזה הוא חשוב ומהותי. הן צריכות לסייע לילדים בזיהוי הרגשות, בפיתוח דרכים להתמודדות עם הרגש והבעתו, וכן בפיתוח אמפתיה ורגישות לרגשות של הזולת. אם כן, חשוב מאוד שהמחנכים בגיל הרך יהוו דמויות שאליהן אפשר לפנות בעת קושי.

ילדים צעירים רבים עסוקים בגיבוש זהות: "איך אני נראה? האם אני גדולה או קטנה? מה אני מסוגל לעשות, ומה אני רוצה לעשות אך לא יכול?" ועוד. הם עסוקים בהשוואות בינם לבין חבריהם, ובינם כפי שהם במציאות לבין משאלות לבם.
בתהליך גיבוש הזהות העצמית, לומד הילד אודות עצמו, מראהו, קולו, רגשותיו, משפחתו, תפקידיו השונים, כישוריו וכן הלאה. היכרות הילד עם היבטיו השונים מאפשרת לו להכיר טוב יותר את עצמו, והיכרות זו מסייעת לו בכושר ניבוי ביחס לתפקודו.
'העצמי' הוא המבנה של הנפש. כמו שעמוד השדרה מחזיק את הגוף, כך העצמי הוא 'השלד של הנפש', ועמוד השדרה של העצמי שלך הוא מה שאתה. בתוך 'העצמי' יש את כל הידע של האדם על עצמו – איך נראה הגוף שלו (גבוה, רזה, יפה) התכונות שלו, החוזקות (חברותיות, נכונות לעזור), החולשות (נטייה לכעס, ויתור כשקשה), האהבות והנטיות האישיות (אהבה לשירה, לקולנוע, לספורט).

מבוסס על מידע מתוך: כישורי חיים בגיל הרך, שפ"י, משרד החינוך

https://meyda.education.gov.il/files/Shefi/gilrah.pdf

לקובץ הכרטיסיות

מטרות

1. הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים ולפעמים עצובים, אבל האדם עצמו לא משתנה.
2. הילדים יבינו שבהם עצמם (הזהות העצמית המורכבת) יש רגשות שונים ומנוגדים.
3. הילדים יתאמנו בזיהוי רגשות על פי הבעות פנים ואירועים שיסופרו להם.

הנחיות

1.קראו בכיתה את השיר:
לִפְעָמִים אֲנִי עָצוּב
וְלִפְעָמִים – שָׂמַח.
לִפְעָמִים אֲנִי זוֹכֵר
וְלִפְעָמִים – שׁוֹכֵחַ.
לִפְעָמִים אֲנִי שָׂבֵעַ
לִפְעָמִים – רָעֵב,
לִפְעָמִים אֲנִי כּוֹעֵס
וְלִפְעָמִים – אוֹהֵב.

אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!

לִפְעָמִים אֲנִי גָּדוֹל
וְלִפְעָמִים – קָטָן.
לִפְעָמִים אֲנִי גִּבּוֹר
וְלִפְעָמִים – פַּחְדָן.
לִפְעָמִים אֲנִי בְּיַחַד
לִפְעָמִים – לְבַד,
לִפְעָמִים אֲנִי בְּאֶמְצַע
לִפְעָמִים – בַּצַּד.

אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!

לִפְעָמִים אֲנִי כִּנּוֹר
וְלִפְעָמִים – תֻּפִּים.
לִפְעָמִים אֲנִי קֵיצִי
וְלִפְעָמִים – חָרְפִּי.
לִפְעָמִים אֲנִי עַצְלָן
וְלִפְעָמִים חָרוּץ,
לִפְעָמִים אֲנִי מָתוֹק
וְלִפְעָמִים – חָמוּץ.

אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!

לִפְעָמִים אֲנִי חָכָם
וְלִפְעָמִים – טִפְּשִׁי.
לִפְעָמִים אֲנִי רִאשׁוֹן
וְלִפְעָמִים שְׁלִישִׁי.
לִפְעָמִים אֲנִי תּוֹפֵס
וְלִפְעָמִים – תָּפוּס,
לִפְעָמִים אֲנִי עֲנָק
וְלִפְעָמִים – פִסְפוּס.

אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!
(הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם)
2. תוכלו להקרין את הסרטון.

מחנכות: שימו לב לרגשות שמרכיבים אותנו ולרצונות המובעים באותו הרגע. יש חשיבות גם לזמן. מה שמתאים לי להרגיש או להתנהג בזמן מסוים הוא לאו דווקא מה שיתאים לי להרגיש או לעשות בזמן אחר, מכל מיני סיבות.

3. שאלו:
אילו רגשות הופיעו בשיר? (שמח/עצוב/פחד (פחדן)/גבורה (גיבור)/ כעס (חמוץ).
הילד בשיר מספר על כל מיני התנהגויות שלו. למשל, שלפעמים הוא חרוץ (עוזר בבית ובגן) ולפעמים עצלן (נח ולא עושה שום דבר).
אילו עוד התנהגויות מופיעות בשיר?
איך יכול להיות שאותו ילד לפעמים חמוץ ולפעמים מתוק, לפעמים עצלן ולפעמים חרוץ? הסבירו.
האם מישהו יכול לספר על פעם שהיה שמח ופעם שהיה עצוב? פעם שהיה ענק ופעם פספוס? פעם שהיה קיצי ופעם שהיה חורפי? תנו לילדים לספר.
מחנכות: יש מקום להתייחס גם לעובדה שלפעמים מרגישים שני רגשות בו-בזמן. למשל, בזמן פרידה – שמחים שנוסעים למקום חדש אבל עצובים שעוזבים.

4. משחקים:
א. פזרו על הרצפה את הכרטיסיות עם ההבעות.

לקובץ הכרטיסיות
חשוב לעבור על כל הכרטיסים, ולוודא שהילדים יודעים לשיים את כל הרגשות שמופיעים בהם לפני שעוברים לשלב הבא של המשחק.
בקשו מהילדים לקחת כרטיס, לומר מה שם הרגש או המאפיינים שלו כפי שהם באים לידי ביטוי בעיניים, במצח, ובפה) ואם אפשר שיספרו סיפור על אירוע שקשור לכך.

ב. פזרו את הכרטיסיות על הרצפה, הפעם בצורה הפוכה, כשהרגש (האיור) מוסתר. על הילדים למצוא זוגות של כרטיסיות מנוגדות.
לאחר שהילדים שיחקו את המשחק כמה פעמים, אפשר לשחק את אותו משחק כמשחק הזיכרון.

ג. אפשרות נוספת: לאחר שהילדים יבחרו זוג כרטיסים, הם יכולים לספר סיפור שקשור לבחירה. למשל, לִפְעָמִים אֲנִי גָּדוֹל וְלִפְעָמִים קָטָן. כשאני בגן אני מרגיש גדול, וכשאני בבית אני מרגיש קטן כי יש לי אחים גדולים.

דוגמות לכרטיסיות:
שמח

עצוב

לקובץ הכרטיסיות

5. תארו לילדים כמה אירועים, ובקשו מהם לזהות את הרגש או התכונה של האדם העולים מכל אירוע.
האירועים:
– אמא של מיקה הייתה אתמול חולה. איך לדעתכם הרגישה מיקה בגן?
– אחיה הגדול של מיקה קנה לה ולו כרטיסים לסרט מצויר חדש. איך לדעתכם הרגישה מיקה?
– למיקה יש אח תינוק. איך לדעתכם מיקה מרגישה?
– החדר של מיקה לא מסודר, אבל היא לא מוכנה לסדר אותו. מה אפשר לומר על מיקה?
– מיקה מצליחה לרוץ הכי מהר בגן שלה, אבל היא לא יודעת לצייר יפה בובות.
האם מיקה היא ילדה מיוחדת?
סכמו: למיקה, כמו לכל אחד מאיתנו, יש הרבה רגשות, לפעמים הן נעימים ולפעמים פחות, אבל מיקה תמיד נשארת מיקה.

 

מידע נוסף למורים- דתיה בן דור

דתיה בן דור נולדה באלכסנדריה שבמצרים. בגיל שנה וחצי עלתה ארצה עם הוריה. היא גדלה בשכונת יד אליהו בתל אביב, ולמדה במדרשה למוזיקה ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא הייתה מורה למוזיקה במשך 11 שנים, וכתבה שירים לתכניות טלוויזיה שונות, ובהן "פרפר נחמד".
(מבוסס על האתר של דתיה בן דור)

לחצו להמשך קריאה
הקטן