הנחיות
מומלץ להקריא את הסיפור "הגשם של סבא אהרֹן" מאת מאיר שלו לפני המפגש, לפחות פעם אחת.
תוכלו גם להקרין הקראה של הסיפור או הצגה שנעשתה על פי הסיפור.
במפגש שלאחר מכן אפשר להקריא שוב את הסיפור ולשלב את הפעילות, בהתאם להתקדמות ההיכרות של הילדים עם הסיפור.
מהלך המפגש:
נפתח ונאמר שהיום נעסוק בנושא החורף.
נאמר: בואו נציץ מהחלון ונראה מה מזג האוויר היום.
נשאל:
- אילו מילים של חורף אתם מכירים?
(גשם, קור, רוח, מעיל, כובע, כפפות, מטרייה, עננים, מגפיים, טיפות, שלוליות, כלנית, רקפת, ברקים, רעמים, צעיף)
- מהיכן יורד הגשם?
- מה עלול לקרות אם הגשם לא ירד?
נספר: לפעמים הגשם מאחר להגיע, ולפעמים אין מספיק גשמים – לזה אנחנו קוראים "בצורת". כשיש בצורת, האדמה יבשה, הצמחים צמאים מאוד למים, יש מעט מאוד פירות וירקות או שהם לא צומחים כלל.
במקומות שונים בעולם אנשים חיפשו דרכים לזרז את ירידת הגשם. בכמה מקומות בעולם, למשל באפריקה ובשבטים אינדיאניים בארצות הברית, אנשים חשבו שאפשר להשפיע על הגשם בעזרת טקס וריקוד מיוחד (נראה תמונות). הריקוד נקרא "ריקוד הגשם".
יש אנשים שמתפללים שיהיו גשמי ברכה (נראה תמונה).
והיום יש גם אנשים שעובדים בזריעת עננים. הם טסים במטוסים מיוחדים ומפזרים חלקיקים של חומר בשמיים, והחומר הזה גורם לעננים להוריד גשם (נראה תמונה).
בסיפור שקראנו, "הגשם של סבא אהרֹן", סבא אהרֹן חשב שהעננים נמצאים בתוך מערה. הוא ושני החברים הטובים שלו דאגו מאוד, כי הגשם לא ירד, האדמה נשארה יבשה ולכן הירקות והפירות לא יכלו לגדול. סבא אהרֹן, סבא נחום וסבא יצחק החליטו לעזור לגשם להגיע.
נשאל:
מה הם עשו? הם רקדו? הם שרו? לא, הם יצאו ברגל למערה רחוקה כדי לשחרר את העננים.
האם שני הסבים האמינו לסבא אהרֹן בהתחלה? למה?
מה הם אמרו לו?
לדעתכם, איך הרגיש סבא אהרֹן? (כדאי להתייחס למגוון רגשות. הוא היה יכול להיעלב. הוא היה יכול להיות עצוב או לכעוס. אבל הוא החליט שלא. הוא פשוט החליט ללכת לבד.)
סבא נחום וסבא יצחק לא ממש האמינו לסבא אהרֹן, ובכל זאת, בסופו של דבר, הם הלכו איתו. למה הם הלכו איתו?
נאמר: לפעמים להיות חבר, זה פשוט לשמוע למה החבר שלנו זקוק, ולהיות שם בשבילו – גם אם אנחנו לא בדיוק מבינים אותו או חושבים כמוהו.
* כדאי לפתח שיחה קצרה גם על דמיון, על מעשיות.
ואיך סבא אהרֹן הרגיש עכשיו (אחרי שהסכימו להצטרף אליו)?
כשהם הגיעו אל הסלע שחסם את המערה (כאן כדאי לקרוא בדרמטיות מהעמוד המתאים בספר): "הם דחפו אותו בכל הכוח…".
כולם עובדים יחד! איך קוראים לזה? (שיתוף פעולה)
האם אתם זוכרים עוד סיפורים על שיתוף פעולה? (סבא אליעזר והגזר, שלושת הפרפרים) בסיפורים שהזכרתם, החברים הצליחו. אבל כאן, בינתיים, הם לא הצליחו! הסלע היה כבד מדי. האם הם ויתרו וחזרו הביתה? (לא)
מה הם עשו? (קראו לפרות ולארנבות)
כולם יחד דחפו את הסלע. האם עכשיו הם הצליחו? (כן) למה?
אז האם כדאי לשתף פעולה? האם זה טוב?
מה אנחנו יכולים לעשות בגן בשיתוף פעולה? (אפשר להתייחס למעשים קטנים של שניים-שלושה חברים יחד, או של ילדים/תורנים עם הסייעת של הגן – עריכת שולחנות אוכל, איסוף צעצועים וכדומה, וגם לשיתוף פעולה של כל הילדים.)
לסיכום
נשחק עם הילדים במשחק משיכת חבל.
נכין מראש חבל עבה וארוך, ובאמצעו נדביק ציור של ענן.
נחלק את הילדים לשתי קבוצות.
נסמן קו על הרצפה.
נבקש מהילדים לשתף פעולה ולמשוך את החבל. הקבוצה שתצליח למשוך את ציור הענן לצד שלה היא הקבוצה המנצחת.
במהלך היום/השבוע נציין בקול שיתופי פעולה שנראה בגן.
אם יש זמן, כדאי לשוחח על המורכבות של שיתוף פעולה: מה היה קשה? מה היה קל? למה היה כדאי / לא כדאי לשתף פעולה?
