הנחיות
הפעילות
התחילי את המפגש בלימוד השיר בַּיִת מְשֻתָף שכתבה מירב האוסמן. לַמדי את הילדים את התנועות המלוות את השיר. תוכלי להיעזר בסרטון המצורף.
א
בְּבַיִת קָטָן בְּגוּף הָאָדָם
גָרִים חֲמִשָׁה חֲבֵרִים
זֶה לָזֶה עוֹזְרִים
וּבְיַחַד מִסְתַדְרִים.
מִי אֲנַחְנוּ? הַחוּשִׁים.
ב
חוּשׁ הַטַעַם וְהָרֵיחַ
אוֹהֲבִים הֵם לְאָרֵחַ
לְכַבֵּד אֶת הָאוֹרְחִים
לְפַזֵר רֵיחוֹת פְּרָחִים
ג
חוּשׁ הַמִשׁוּשׁ תָמִיד יוֹדֵעַ
לְמַשֵׁשׁ וּלְגַלוֹת
בִּשְׁתֵי יָדָיו הוּא רַק נוֹגֵעַ
וּמְגַלֶה פֹּה נִפְלָאוֹת.
ד
חוּשׁ הַשְׁמִיעָה תָמִיד שׁוֹמֵעַ
קוֹלוֹת וְגַם צְלִילִים
חוּשׁ הָרְאִיָה דַלְתוֹ פּוֹתֵחַ
לְמַרְאוֹת וְלִצְבָעִים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
שאלי: על מה השיר מדבר?
(על בית, על גוף, על טעם וריח, על חושים).
סכמי: השיר מדבר על הגוף שלנו. מְחַבּרת השיר חושבת שהגוף שלנו דומה לבית קטן.
ומי החברים שגרים בבית הקטן שלנו, בגוף שלנו?
אילו חושים מוזכרים בשיר?
הסבירי שהמילה "חושים" קשורה למילים "תחושה", "הרגשה". באמצעות החושים אנחנו חשים, מרגישים דברים בסביבה שלנו. למשל, כשאוכלים משהו טעים זה גורם להרגשה נעימה ומהנה. ואם נוגעים במשהו חם, חוש המישוש מזהיר אותנו שיש כאן סכנה.
היום נגלה איזה חושים יש לנו, ואיך כל אחד מהחושים עוזר לנו להתמצא בסביבה.
פעילות במליאה
הזמיני כמה ילדים למרכז. אחד הילדים יעמוד במרכז המעגל ומסביבו – שאר הילדים. הילד יזהה את כל הילדים בשמותיהם. נשאל אותו באיזה חוש הוא השתמש (חוש הראייה).
הושיבי את הילדים ושוחחי איתם בקצרה על חוש הראייה.
שאלי: איזה איבר מפעיל את חוש הראייה? העיניים. (הציגי תמונה של עיניים).
מה העיניים רואות? צורה, גודל, צבע ועוד. (לכל דבר תני דוגמה מוחשית באמצעות הצגת חפץ או תמונה).
איך חוש הראייה עוזר לנו? הוא מספק לנו מידע.
- אם רואים רמזור, מה יודעים? ומה צריך לעשות?
- אם רואים שולחן שעליו יש ניירות וצבעים, מה יודעים? ומה אפשר לעשות?
- ואם רואים חבר שנפל, מה צריך לעשות? [1]
ומה יקרה אם נכסה את העיניים? לא נראה, ואז לא נדע מי נמצא מסביבנו? בואו נבדוק.
הגננת תבחר קבוצת ילדים. ילד אחד יהיה במרכז, כשעיניו מכוסות. בקשי מכל ילד שנמצא במעגל לומר את המילה "אני". הילד יזהה את שמות הילדים בעזרת חוש השמיעה. נשאל אותו באיזה חוש הוא השתמש.
הושיבי את הילדים ושוחחי איתם בקצרה על חוש השמיעה.
שאלי: איזה איבר מפעיל את חוש השמיעה? האוזניים. (הציגי תמונה של אוזן).
מה האוזניים שומעות? קולות (תני דוגמאות מוחשיות לכמה קולות).
איך חוש השמיעה עוזר לנו? הוא מספק לנו מידע. הנה, ראינו במשחק שלנו, שגם כאשר הילד שעיניו היו מכוסות לא ראה את שאר הילדים – הוא ידע מי נמצא סביבו בעזרת חוש השמיעה.
- אם שומעים יללה של חתול, מה יודעים? ומה אפשר לעשות?
- אם שומעים צפירה של אמבולנס, מה יודעים? ומה אפשר לעשות?
- ואם שומעים בכי של ילד/ה, מה אפשר לעשות?
ומה יקרה אם נכסה את האוזניים – לא נשמע? בואו ננסה. כסו את האוזניים בכפות הידיים ואני אדבר. נראה אם תשמעו.
הצעות: דברי בקול חזק, דברי בקול חלש, עמדי מאחורי ילד ובדקי אם הוא שומע מה אמרת.
סכמי: האוזניים שומעות כמעט תמיד וכמעט הכול.
אמרי: יש לנו עוד חושים. בואו נבדוק עוד חוש אחד.
נבחר ילד ונכסה את עיניו במטפחת. נסובב אותו סיבוב או שניים ואז נבקש ממנו לזהות את חבריו באמצעות מגע. נשאל אותו באיזה חוש השתמש. (חוש המישוש).
שאלי: איזה איבר מפעיל את חוש המישוש? הידיים. (הציגי תמונה של יד).
מה הידיים חשות? צורה, גודל, כמות, מרקם ועוד. (לכל דבר תני דוגמה מוחשית. אפשר לשאול גם: איזה מידע חוש המישוש אינו מספק לנו? למשל צבע או טעם).
איך חוש המישוש עוזר לנו? הוא מספק לנו מידע.
- כשחשים שמשהו חם מאוד, מה יודעים? ומה צריך לעשות?
- כשחשים שיורד גשם, מה אפשר לעשות?
- כשלחבר שלנו קר, אפשר לחבק אותו.
ויש עוד שני חושים: חוש הטעם וחוש הריח. בואו נדבר על חוש הטעם.
איזה איבר מפעיל את חוש הטעם? הפה. (הציגי תמונה של הפה).
מה הפה עושה? מרגיש טעמים, מרקם, חום וקור ועוד. (לכל דבר תני דוגמה מוחשית).
איך חוש הטעם עוזר לנו? הוא מספק לנו מידע בקשר לאוכל: אם הוא טעים או לא, אם הוא חריף או אפילו מקולקל.
ועכשיו נעבור לחוש הריח.
איזה איבר מפעיל את חוש הריח? האף (הציגי תמונה של האף).
מה האף עושה? מריח ריחות טובים ונעימים ולפעמים ריחות לא טובים. (לכל דבר תני דוגמה מוחשית. לדוגמה: ריח של אוכל אהוב או ריח של שרֵפה).
אמרי: נעבוד בקבוצות קטנות על שני חושים: חוש הטעם וחוש הריח.
בואו נקרא שוב את השיר שקראתי לכם בתחילת הפעילות.
לסיכום:
מה למדנו היום?
הילדים יציינו את שמות החושים, את שמות האיברים שמפעילים את החושים, ואת המידע שכל חוש מספק לנו.
עבודה בקבוצות קטנות
לתרגול שני החושים: חוש הטעם וחוש הריח היעזרי בקובץ התמונות המצורף.
עלייך להדפיס את קובץ התמונות לפי מספר הקבוצות. לחלופין, תוכלי להכין את הפריטים המתוארים בקובץ כדי שהילדים יתנסו בהם בזמן המפגש.
לצורך המשחק הכיני גם את קובץ החושים.
חלקי את הילדים לקבוצות קטנות – עד 6 ילדים בקבוצה. כל קבוצה תשב במעגל כשבאמצע יונחו התמונות הפוכות, כך שלא ניתן יהיה לראות אותן. בתמונות יוצגו מאכלים שונים ופריטים עם ריחות מובהקים. לצד התמונות האלה, בצורה גלויה, יוצגו תמונות של חמשת החושים.
כל ילד ירים תמונה, לפי התור, ויאמר:
א. מה הוא רואה בתמונה.
ב. מה הטעם (או הריח) של הפריט.
ג. האם הוא אוהב או לא אוהב את המאכל או הפריט שבתמונה.
ד. באמצעות איזה חוש ניתן לזהות את המוצג שבתמונה?
שאר הילדים יכולים גם להשתתף ולומר אם הם אוהבים את מה שבתמונה או לא.
התמקדי בשיחה ביחס השונה של הילדים למאכלים ולריחות.
אמרי: בשיחה במפגש דיברנו על מידע שהחוש מספק לנו. עכשיו אנחנו רואים שכל אחד מתייחס למידע הזה בצורה שונה.
שאלי: למה חשוב שנדע אם החבר או החברה שלנו אוהבים או לא אוהבים אוכל כלשהו? (כי כשנרצה לארח אותם, נדע מה הם אוהבים, ולא ניתן להם אוכל או ממתקים שהם לא אוהבים). הדגישי את העובדה שאנחנו אוהבים את החבר או החברה שלנו בכל מקרה, בין שהם אוהבים מאכלים מסוימים ובין שאינם אוהבים אותם.
לסיכום הפעילות – עבודה בקבוצות קטנות
הכיני שני כלים (עציצים) באותו גודל ושימי בהם שכבת אדמה.
באחד הכלים הוסיפי מים. בכלי האחר השאירי את האדמה יבשה.
בקשי מהילדים להתבונן באדמה, להריח ולחוש אותה.
בקשי מהם לספר באילו חושים השתמשו.
שאלי את הילדים אילו רגשות עלו בהם בעקבות ההתנסות הזאת.
תוכלי להיעזר בקובץ הרגשות.
האם כולם חשו אותו דבר כשנגעו באדמה היבשה ובאדמה הרטובה?
למה יש הבדלים בין התחושות של הילדים?
שאלי את הילדים מה הם למדו מהפעילות הזאת.
[1] ייתכן שהילדים יציינו שיש אנשים עיוורים. אם יש לכן זמן והילדים קשובים – שוחחו איתם על עיוורון.
