הנחיות
אביזרים
• 3 שקים לקפיצה
• 9 חישוקים
• השיר "אני תמיד נשאר אני" מאת דתיה בן דור
• הספר "רוני צוחקת"
פתיחה
• הגננת תפתח בסיפור על עצמה:
אתם יודעים מה קרה לי אתמול? הלכתי לקנות כובע חדש. נכנסתי לחנות ומדדתי שלושה כובעים. כובע אחד מצחיק (מודדת כובע), כובע אחד מיוחד (מודדת כובע) וכובע אחד שהתאים לי ב-ד-יוק (מודדת את הכובע ונשארת איתו). יצאתי מהחנות והתחלתי ללכת, ופתאום(!) נפלתי על אבן וקיבלתי מכה חזקה ביד. הלכתי לרופא שנתן לי תחבושת (קושרת תחבושת על היד) והכאב פחת. בדרכי הביתה חיכיתי בתחנה לאוטובוס והרכבתי משקפיים (מרכיבה משקפיים) כדי שאוכל לראות את מספר האוטובוס המתקרב. אחרי שעליתי לאוטובוס והתיישבתי שמעתי שיר שאולי אתם מכירים. רוצים לשמוע ולשיר ביחד איתי?
• הגננת תשמיע את השיר "אני תמיד נשאר אני" מאת דתיה בן דור.
כשהגעתי הביתה הסתכלתי במראה, ואתם יודעים מה חשבתי לעצמי? שעם המשקפיים, והתחבושת, והכובע, אני נראית ממש כמו מישהו אחר.
רגע… יש פה מישהו אחר? (הילדים ישיבו – לא)
נכון, אתם צודקים, אני נשארתי אני.
הורדתי את הכובע, את התחבושת ואת המשקפיים ונכנסתי למיטה עייפה מאוד. ולפני שהולכים לישון, מה עושים? מספרים סיפור. אז עכשיו אספר לכם סיפור:
גוף הפעילות
• הגננת תספר את הסיפור "רוני צוחקת".
בעמוד האחרון הילדים יגלו את הסוף המפתיע שבו רוני מופיעה בכיסא גלגלים. ייתכן שישאלו "מה קרה לרוני?". ניתן לתת להם לתהות מה קרה לה בקול רם, ומדוע היא יושבת בכיסא גלגלים.
• לאחר מכן הגננת תאמר: אני חושבת שלרוני תמיד היה כיסא גלגלים. אבל בכלל לא שמנו לב כי היינו עסוקים בלראות את כל הדברים שרוני יכולה ואוהבת לעשות, בדיוק כמו שאנחנו יכולים ואוהבים.
• אתם חושבים שרוני היא בדיוק כמוכם?
• מה מיוחד בה? מה שונה? (הגננת תספר כי לרוני יש מוגבלות – הכיסא מגביל אותה, אבל ראינו כמה דברים היא כן יכולה לעשות)
• האם ראיתם פעם מישהו בכיסא גלגלים?
• למה צריך כיסא גלגלים?
סיום
• הגננת: עכשיו נשחק משחק קפיצות, אבל לא סתם משחק קפיצות. במשחק הזה לא נוכל להשתמש ברגליים כמו שאנחנו רגילים כי הן יהיו בתוך שק!
• הגננת תמתח קו סיום (בציור או סימון אחר) ותניח שלושה חישוקים בשלושה טורים (9 סה"כ). היא תזמין בכל פעם שלושה ילדים לשחק בשתי תחרויות. בפעם הראשונה יקפצו ללא שקים, ובפעם השנייה יקפצו עם שקים.
• לאחר המשחק הגננת תשאל את הילדים:
o מה היה שונה בין שתי הפעמים?
o מה הצלחתם לעשות בתחרות עם השקים?
o מה לא הצלחתם?
o איך הרגשתם כשהצלחתם?
• כדאי שהגננת תתייחס שוב למושג מוגבלות ותאמר: כשהרגליים נמצאות בתוך השק – אנחנו מוגבלים בהליכה. יש לנו גבול. אנחנו לא יכולים ללכת ולרוץ כמו שיכולנו ללא השק. אבל אם נצא מהשקים – לא נהיה מוגבלים בהליכה. הורדנו את הגבול.
• הגננת תאמר: יש אנשים עם מוגבלויות שונות. למשל, יש אנשים שהעיניים שלהם חלשות והם צריכים להרכיב משקפיים (ניתן לתת דוגמה מאנשים מוכרים או לשאול את הילדים אם הם מכירים). המשקפיים חשובים מאוד כי הם עוזרים לראות.
• איך אפשר לעזור למישהו שמרכיב משקפיים? (למשל, נעזור לשמור עליהם שלא יישברו).
• האם ילד שיושב בכיסא גלגלים יכול לקום מהכיסא ולקפוץ כמוכם? ילד עם מוגבלות לא יכול לקום ולקפוץ. אחרי המשחק אתם יכולים לקפוץ בלי השק אבל הוא לא.
• איך אפשר לעזור לו? יש לשוחח על המונח נגישות. למשל, אם ילד עם כיסא גלגלים ירצה להיכנס לגן שלנו. איך הוא יוכל לגשת? אפשר ליצור כניסה נגישה – מהמילה לגשת.
הנגישות חשובה מאוד, כי היא מאפשרת לאנשים עם מוגבלות לעשות מה שגם אנשים בלי מוגבלות יכולים לעשות.
• לסיכום תדבר הגננת על החשיבות של עזרה למי שיש מוגבלות, ותדגיש שוב כי הוא בדיוק כמו כל הילדים, אבל לפעמים הוא צריך עזרה. ממש כמו שהם צריכים לפעמים עזרה.
