תוכן
עוד משחר ההיסטוריה הופיעה האלימות שהתקיימה עם האנושות. דומה כי אלימות זו גם התפתחה עם האנושות, וככל שמופיעות זירות חברתיות חדשות כמו פורומים ופייסבוק, כך גם האלימות לא פוסחת עליהן. בשנים האחרונות עם עלות האינטרנט ובפרט עם הפיכת הרשתות החברתיות לפופולריות האלימות הנצה גם בהם, וחרף החדשנות היחסית של הזירות הללו, המשפט מתמודד עם האלימות בהן בכלים שבידיו. כלים אלו- לא נס ליחם ליתן מענה גם לאלימות הווירטואלית.
האלימות שהאינטרנט תפס ברשתו- על אלימות, אינטרנט ומשפט
Violence and smut are of course everywhere on the airwaves. You cannot turn on your television without seeing them, although sometimes you have to hunt around
Dave Barry
אמירה זו נזקפת לזכותו של הסופר האמריקאי, דייב בארי, שנודע על טור פופולרי שפרסם מידי שבוע בעיתונות. אמירתו של בארי, "האלימות והרפש נמצאים בכל מקום מעל גלי האתר בטלוויזיה וברדיו. אינך יכול להדליק את מקלט הטלוויזיה שלך מבלי שתיתקל באלו, אף על פי שלעיתים צריך לתור אחריהם", אינה אנכרוניסטית. נראה שלא נס ליחם של דבריו גם לעת זו, בה הטלוויזיה והרדיו אינם מהווים התמצית של אמצעי התקשורת ההמונית, ויש מי שיאמרו אף לא מהווים העיקרים שבה.
התקשורת המשודרת ללא ספק הביאה עימה גם מראות של אלימות לבתי הקהל העוקב אחריהם בשקיקה. עם התפתחות הטכנולוגיה והפיכת האינטרנט לחלק בלתי נפרד מ"הרגלי הצפיה" ברחבי העולם, כך גם האלימות מצאה דרכה אליו. יותר ויותר אנשים משתמשים ברשת לעבודתם, להנאה, לצורכי מחקר וכיו"ב. בשנים האחרונות תופעה חדשה סחפה כמויות לא מבוטלות של גולשים מחתכי דמוגרפיות שונים, הלא היא תופעת הרשתות החברתיות והפורומים, וודאי אתר הפייסבוק מהווה חוד חנית לתופעה עם מיליוני כניסות מידי יום מסביב לעולם.
בני הנוער מהווים את אחת מהקבוצות הפוקדות את האתר הכחול לבן ומבקרת בפורומים שונים באינטרנט. הסברה היא כי הנהירה של בני הנוער לעבר הפייסבוק עם הקמתו היא שהפכה אותו לכלי הפופלרי שהוא היום. לראיה להיותם קבוצה הנחשפת באופן יחסי לתכנים המופצים בפייסבוק ובפורומים שונים, יהיה לנו די להתעדכן במחאת בני נוער על החלטת הרשת החברתית החדשה מבית google (google+) שהדירה את רגלי הנוער והחליטה כי זהו דג שהיא אינה מעוניינת לתפוס ברשתה.
בשל העובדה כי בני הנוער הם כאמור מהאוכלוסיות שמבלות זמן ניכר מול הפייסבוק ובכלל פורומים שונים, היא הנותנת כי חשיפתם היחסית לאלימות שעשתה דרכה למחוזות אלה, תהא כאמור בבחינת מפגש לא נדיר. יתרה מכך, לצערנו לעיתים אלימות זו מגיעה מצידם של בני הנוער או מופנית האחד כלפי רעהו.
האומנם אלימות בפייסבוק ובפורומים היא אלימות מזן חדש?
חרף המקום המרכזי הנתון בקרב הנוער לפעילות באתרים אלה, ברי כי אין זהו המקום היחיד בו נחשפים הם לאלימות. אלא מה? למעשה כל אמצעי שיתוף והפצה יכול לשמש לאלימות על סוגיה. הבחירה היא של המשתמש לנקוט באלימות, בדומה לשימוש באלימות במרחב הממשי. אך נראה שאמירה זו מקבלת משנה תוקף משמדובר ברשת. ואבאר דבריי. הרשת מאפשרת גם תקשורת שאינה "פנים אל פנים". מחד גיסא, יש בכך חשש להיווצרות עיר מקלט ברשת למי שמעוניינים להשתמש באתרים או בפורומים לאלימות. מאידך גיסא, תגובות לאקטים אלימים מעברו האחר של המסך יכולות לנצל את העובדה כי ההתרחשויות לכאורה אינן בזמן אמת, יש יותר זמן לגבש תגובה הולמת שלא תהא אפופה בדחף להגיב לאלימות באלימות או בתגובה שאילו היית חושב עליה, היית מתמודד טוב יותר. בהתאם לדיווחי מערכת שמפעיל משרד החינוך, מקרי האלימות של פגיעה באמצעות האיטנרנט מהווים בממוצע 4%-15% ממקרי אלימות חמורה בבתי ספר (תחילת ינואר דאשתקד- מרכז המחקר והמידע, הכנסת, "הפצת צילומים פוגעניים ברשת האינטרנט על ידי ילדים ובני נוער", אתי וייסבלאי, 12 בינואר 2010).
מאידך, האנונימיות היחסית, היעדר התגובה המוחשית כלפי הגורם האלים, האפשרות לתפוצה רחבה בקלות והישארות המסר על גבי הרשת הם העלולים לעיתים לצבוע את האתרים לעיל באור שלילי. אך מן העבר האחר, נראה דווקא כי פייסבוק "עושה שירות" במיסמוס האנונימיות והעובדה כי בדרך כלל לגורם האלים יש שם משתמש שאינו בדוי, לעיתים תמונות שלו וסטטוס. אולי דווקא העובדה כי האלימות הזו נותרת ברשת יכולה להיות מנוצלת לאיתור מקרי האלימות לעומת אלו המתרחשים מאחורי דלתיים סגורות במרחב הממשי שקשה יותר לאתרם.
לאמיתו של דבר, אין חדש תחת השמש, האלימות לצערנו היתה תופעה מקבילה לאנושות משחר הימים, וככל שנוצרו מקומות מפגש חברתיים, כך הופיעה בהם אלימות. פייסבוק ופורומים למיניהם אינם יוצאי דופן לתופעה זו.
אפשרות השימוש באינטרנט כאמצעי תווך לאלימות הוסיפה נדבך על אפשרויות האלימות שהיו "פתוחות" עובר לכך, כך שצורות אלימות קונבנציונליות מוצאות כעת גם ביטוי וירטואלי המתאים עצמו לבית הגידול החדש, הוא הרשת.
המקרה הקשה יותר הוא שילוב של אלימות במרחב הממשי ועל גלי הרשת כאחד. מקרה זה נפוץ בקרב בני נוער המכירים זה את זה ולעיתים החולקים את אותו ספסל לימודים, כך האלימות והבריונות גולשים מחצר בהפסקה לחצר האחורית של הרשת; לפורומים, לאי מיילים, לפייסבוק וכיוצא באלה. ברי כי מקומה של הפעילות נגד האלימות על צורותיה נכון שבעתיים במקרה האחרון, הגם שכאמור אין להקל ראש גם ברעהו – מקרה האלימות באינטרנט גרידא.
בחלק השני של המאמר, אקרא אפילוג משפטי הנוגע לנושא האלימות בקרב בני נוער ברשת, ואציע פתרונות לבר-משפטיים להתמודד עם התופעה. במאמר נפרד אכתוב על ההתמודדות המשפטית עם אלימות הנוער ברשת.
