מערך שיעור
היום הבינלאומי נגד שחיתות 9.12
שיר דרור, דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות עוסקת בהבנת מהות השחיתות ומדוע זוהי תופעה שיש להילחם בה.

מצורף דף לתלמידים

רקע

היום הבינלאומי נגד שחיתות, החל ב-9.12 בכל שנה, נקבע על ידי האו"ם כיום להעלאת המודעות הציבורית לשחיתות ולדרכים שאפשר להילחם בה.
המונח 'שחיתות' מתייחס לסוגים שונים של מעשים, מקצתם חוקיים, מקצתם אינם חוקיים ואחרים על הגבול הדק שבין החוקי ללא חוקי[1]. למשל, אימא שהיא מנהלת בית ספר, ומנצלת את מעמדה וקשרי החברות שלה עם מנהלת בית הספר שבו לומדים ילדיה, כדי שיזכו לזכויות יתר.
הגדרת השחיתות היא כוונה שאינה הגונה וישרה. שחיתות מתייחסת גם לאנשים המנצלים עמדות כוח או אמון להשגת רווח לא הגון. שחיתות חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה, יוצרת ממשלות לא יציבות ופוגעת בכלכלה של מדינות. שחיתות באה לידי ביטוי בכמה אופנים כגון: שוחד, אי ציות לחוקים מבלי לתת על כך את הדין, השפעה על מהלך הבחירות ותוצאותיהן לטובת הגורם הפועל באופן מושחת וכיסוי על טעויות או השתקת הגורמים החושפים את מעשי השחיתות[2].

[1] מצקין, אסף (2012). קרוב מדי לקצה, סיפורה של השחיתות הישראלית. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד והמרכז לאתיקה בירושלים.
[2] לקוח מ https://www.timeanddate.com/holidays/un/international-anti-corruption-day

מטרות

א. התלמידים יבינו מהי שחיתות ומרכיביה ומדוע יש להילחם בה.
ב. התלמידים יתוודעו למקרי שחיתות בארץ ובעולם, וינתחו כיצד השחיתות מתבטאת באותם מקרים.
ג. התלמידים יבחינו בין שוחד בחירות לפעילות לגיטימית.
ד. התלמידים יזהו מהם עקרונות התנהגות הוגנים והגונים.

הנחיות

הציגו לתלמידים את טענתו של יצחק זמיר[1]: 'אין הבדל בין הענקת משרה להענקת כסף. לזה כמו לזה מהות משחיתה'.
בקשו מהתלמידים להסביר את הטענה במילים שלהם.
הפנו את תשומת ליבם למושגים כמו:
משרה: עבודה קבועה בשכר, תפקיד שאדם ממלא תמורת משכורת.
השחתה: שם הפעולה של הִשְׁחִית.[2]
שאלו את התלמידים:
1. למה מתכוון הדובר יצחק זמיר במשפט זה?
2. מה דעתכם על טענה זו – האם אתם מסכימים לה או לא? הסבירו.
3. באילו תחומים לדעתכם קיימת שחיתות? הביאו דוגמאות.
4. מדוע לפי דעתכם חשוב להיות מודעים לשחיתות ולהילחם בה?
הסבירו לתלמידים כי פעמים רבות תאגידי ענק (חברות ענק בינלאומיות) שרוצות לשמר או להגדיל כוח וממון, נוהגות בשחיתות. מקרים לדוגמה:
א. עד למהפכה הסלולרית שיזם השר כחלון, שלוש חברות הסלולר המובילות בישראל חברו ביניהן ותיאמו תעריפי שיחות גבוהים עד שחשבון סלולרי פרטי יכול היה להרקיע עד ל- 1,000 ₪ בקלות. בעקבות מהפכת הסלולר, לקוח הקצה יכול כיום לדבר ללא הגבלה, לשלוח הודעות טקסט ולגלוש בעלות מופחתת של 100 ₪ בלבד, ולעתים אף פחות.
שאלו את התלמידים:
1. אילו עובדות מלמדות על כך שמדובר בשחיתות?
2. מה דעתכם על כך?

ב. חברות תרופות בודקות תרופות ניסיוניות במדינות עולם שלישי באפריקה, כך שאנשים אפריקנים משמשים נסיינים לתרופות, לעתים ללא ידיעתם. על בסיס הממצאים, החברות מחליטות אם לשווק או לא לשווק תרופות חדשות שיצרו לשוק המערבי.
שאלו את התלמידים:
1. מה בעייתי במצב זה?
2. מדוע אפשר להגדיר מצב זה כשחיתות?

ג. תאגיד החלב יוזם מחקרים המעודדים צריכת חלב, שמראים כי החלב טוב לבריאות וכדאי להרבות בצריכתו.
שאלו את התלמידים:
1. מהו האינטרס המרכזי של תאגיד החלב?
2. מה המחקר אמור לשרת?
3. מדוע אם כן זה בעייתי שתאגיד החלב יוזם מחקרים הבודקים יתרונות בצריכת חלב?
4. מה היה צריך לקרות כדי שהמחקרים שיגיעו לידיעת הציבור לא ייקשרו בשחיתות ומדוע?

חלקו את הדף לתלמידים למילוי עצמי או בזוגות.
בקשו מכמה תלמידים לשתף את הכיתה בתשובותיהם ועודדו דיון המכבד דעות שונות.
דונו בעקרונות להתנהגות הגונה ומוסרית שניסחו התלמידים בדף לתלמידים, בחרו חמישה מביניהם.
אחד התלמידים יוכל להעתיק את העקרונות על בריסטול גדול לתלייה בכיתה.
שימו לב שאם תשובת התלמיד מגדירה אירוע ככזה שאינו מושחת, בעוד שהעובדות מצביעות על ההיפך, יש לשאול את התלמיד שאלות מנחות המתבססות על העובדות באירוע אל מול הגדרת השחיתות, כדי שיגיע בעצמו למסקנה הנכונה.
לסיכום, שאלו את התלמידים:
1. מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום?
2. האם תפיסתכם על שחיתות ועל התנהגות מושחתת השתנתה בעקבות הפעילות? אם כן, כיצד?

הצעה לפעילות המשך:
הזמינו את התלמידים לאתר בתקשורת או בסביבתם הקרובה אירועים מושחתים/ התנהגויות, ולתאר את המקרה בכיתה. לאחר הצגת העובדות, אם דעת הרוב של התלמידים תגדיר את האירוע כמושחת, עודדו את התלמידים להציע התנהגויות חלופיות.

[1] יצחק זמיר הוא פרופ' ישראלי למשפטים, כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בין 1978 ל 1986 ושופט בית המשפט העליון בין 1994-2001. ויקיפדיה.
[2] מתוך מילון רב-מילים ברשת האינטרנט , פרופ' יעקב שויקה, מלינגו.

לחצו להמשך קריאה
הקטן