תוכן
על רקע שינויים אלה, ולאור ביזור פעילויות הפנאי בין מסגרות שונות, החליט משרד החינוך ללמוד על היקף הפעילות, אופייה ותחומיה, אופן פיזורה הגיאוגרפי והגילאי, ולהשוות נתונים אלה לפעילות המתקיימת במדינות שמערכת החינוך דומה לזו של ישראל. פעילות חינוכית בלתי פורמלית מתבצעת במסגרות שונות ועל ידי גופים שונים – ממלכתי-יהודיים, גופים השייכים לרשות המקומית או כאלה השייכים למגזר השלישי והפרטי. ריבוי הגופים והרשויות תחתן הם פועלים מקשה על מעקב מוסדר אחרי היקפי הפעילות, אחוזי ההשתתפות ומדדי הערכה אחרים, כמו עלויות, שביעות רצון ועוד.
המחקר הנוכחי הוא תוצר של החלטות אלה ושל הידע שנרכש מהבדיקות שביצע משרד החינוך. חשיבות המחקר היא שבחינה של מסגרת הפעילות הבלתי פורמלית בתחום תרבות הפנאי תאפשר להבין לעומק את תהליכי ההתפתחות וההתהוות של בני הנוער של ימינו, ואת הקשר בין תהליכים למספר מדדים מחייהם של המתבגרים. מטרת העל של המחקר הנוכחי היא למפות את הפעילות הבלתי פורמלית במסגרת תרבות הפנאי של בני נוער בני 12-18, ולבדוק את המטרות, דרכי הביצוע והתוצרים, תוך השוואה לתחום הפנאי במדינות אחרות. מטרה נוספת היא לבחון אם קיים קשר בין מאפיינים של פעילות בלתי פורמלית לבין מאפייני התנהגות של בני נוער הפעילים במסגרות אלה בתוך בתי הספר, ואם מאפיינים אלה מתבטאים במדדי הסיכון לנשירה, באלימות ובאקלים הבית ספרי, וכן לבדוק את הקשר בין פעילויות הפנאי לבין רווחתם הנפשית של בני הנוער.
תקציר מנהלים
מבוא
דו"ח המחקר שהוגש ללשכת המדען הראשי מבוסס על נתונים כמותניים שנאספו בעזרת שאלון מפורט. את שאלון הדיווח העצמי מילאו תלמידים מכל המגזרים בפיקוח הממלכתי (יהודי ולא יהודי) והממלכתי-דתי, כמדגם מייצג ,רחב היקף, שיטתי ומתוכנן בקפידה. בנוסף לנתונים הכמותניים מוצגים נתונים איכותניים מהשאלות הפתוחות בשאלון ומקבוצות מיקוד עם תלמידים מרקע מגוון.
מטרת המחקר הייתה להציג את עמדותיהם ואת תפיסותיהם האותנטיות של בני הנוער בצורה שיטתית ומסודרת ועם זאת חופשית ומשוחררת מהתניות של שיקולים והנחות שעשויים היו להטות את תשובותיהם. אף שמיפוי הפעילויות הקיימות בשטח בוצע באמצעות פנייה אל בני הנוער כדי לשמוע את קולם האותנטי, חשוב לזכור כי תשובותיהם של בני הנוער אינן משקפות מציאות אובייקטיבית אלא את תפיסתם הם את התנהגותם ומעשיהם בשעות הפנאי. הם עצמם בחרו להגדיר פעילות פנאי בצורות שונות ומגוונות ואנחנו נתנו במה לבחירה שלהם.
השיטה
במחקר זה שִ לבנו בין איסוף נתונים בכלים איכותניים ובכלים כמותניים. לפני ניסוח השאלון הכמותני, ערכנו קבוצות מיקוד עם בני נוער ועם מורים מכל המגזרים, ומפגש אחד עם קבוצת מיקוד
ביחידה לקידום נוער, ומתוך ממצאי הראיונות בקבוצות המיקוד והסקירה התיאורטית פיתחנו שאלונים כמותניים שהועברו בפריסה ארצית ומגזרית בבתי הספר של משרד החינוך: ממלכתי יהודי, ממלכתי דתי ודוברי ערבית. אספנו 322,4 שאלונים מתלמידי 178 כיתות ז-יב. המדגם נבנה כמדגם מייצג מבחינת מדדי טיפוח, ומספר הבנים והבנות היה שווה.
הקשר בין הממצאים האיכותניים והכמותניים בשני שלבים במחקר השתמשנו באיסוף נתונים בשיטות איכותניות: בתחילת המחקר, כאשר עיצבנו את השאלון נעזרנו בהערות של בני הנוער שפגשנו בקבוצות המיקוד כדי לבחון ולחדד את השאלות. כך למשל בחנו את סוגי המוסיקה להם מאזינים בני הנוער כפי שאלה הופיעו אחר כך בשאלון. בשלב השני של המחקר, במקביל לחלוקת השאלונים, המשכנו לערוך קבוצות מיקוד ולשוחח עם התלמידים. הממצאים מקבוצות המיקוד אינם סטטיסטיים ואינם מייצגים את כלל האוכלוסייה ולכן יש לעתים אי התאמה בין הממצאים האיכותניים ובין התוצאות הסטטיסטיות של השאלונים. הממצאים הכמותניים משרטטים תמונה של כל בני הנוער בישראל לפי המשתנים הקשורים לפנאי, ואילו הממצאים האיכותניים מצביעים על הקשרים בין סביבת המגורים, המשפחה, בית הספר והנטייה האישית של נערות ונערים ספציפיים. ממצאים אלה מסבירים ושופכים אור על המניעים של בני הנוער ועל המחסומים העומדים בפניהם כדי לממש את מאווייהם ואת הפוטנציאל שלהם. כמו כן, ממצאים משני המקורות – הכמותני והאיכותני – מאפשרים אינטגרציה מלאה יותר בין היבטים תיאורטיים ומעשיים שונים.
