תוכן

ממש כמו שקברניט הטיטאניק ראה רק את קצה הקרחון ולכן הספינה כולה טבעה, גם בתיכון קולומביה, 20 לאפריל 1999, האומה לא ראתה את הקרחון של "תרבות האלימות". אמנם האומה האמריקאית לא טבעה כולה, אך זה בהחלט יכול לקרות. האנשים לא ראו גם את רוב החלקים הנראים של הקרחון: א) משחקי וידאו אלימים ב) גישה קלה לאקדחים ג) אלימות בבית ד) התעללות בילדים ומתבגרים ה) אלימות של כנופיות ו) יריות בבית הספר ז) אלימות בטלוויזיה ובסרטים.

היבטים נחבאים
ישנם שלושה היבטים משמעותיים המשפיעים על התרבות האלימה בבתי הספר בארצות הברית:
1. מערכת ערכים התומכת באלימות:
· משחקים המעודדים התנהגות אלימה.
· התייחסות מעטה לכבוד והזכויות של האחר.
· ניצול של נשים, ילדים ומיעוטים.
· נטייה להתגונן ולא להודות באשמה.
· נטייה להאשים את הזולת בבעיות שלך

רבות מההתנהגויות האלה ארוגות בתרבות הלאומית האמריקאית.
2. הדגשת יתר של נגטיביזם: ילדים מדווחים על תשומת לב הניתנת להתנהגויות שליליות במקום להתנהגויות חיוביות. כמו כן, הדימוי העצמי של הילדים הולך ופוחת במהלך השנים, בגלל אקלים בית הספר. בגני הילדים רוב הילדים (95%) אומרים שהם אוהבים את עצמם ובכיתה ח' רק 40% אוהבים את עצמם.
3. בריונות והשפלה: בריונות היא התנהגות שנועדה להשיג כוח או לשלוט באדם אחר. היא מתרחשת על בסיס יום יומי דרך משחקי כוח, איומים והפחדות. בריונות היא סוג האלימות המקובל ביותר בחברה, והיא מכוונת, בכל המדינות, כלפי מיעוטים גזעיים, אתניים או דתיים או כלפי אנשים השונים ממה שמקובל בחברה.

בריונות לעומת עימותים נורמליים בקבוצת הגיל
לבריונות יש ששה מאפיינים:
· כוונה ממשית לפגוע.
· אינטנסיביות ומשך זמן – הבריונות נמשכת לאורך זמן רב והיא בעלת השפעה על הדימוי העצמי של הקורבן.
· הכוח של הבריון – הבריון חזק יותר מהקורבן בגלל גיל, גודל או מין.
· פגיעות הקורבן
· חוסר תמיכה – הקורבן מרגיש מבודד וחשוף.
· השפעה ארוכת טווח – ההשפעה על הדימוי העצמי של הקורבן היא ארוכת טווח.
לעומת זאת, עימותים נורמליים בקבוצת הגיל כוללים:
· חופש ביטוי של כל הצדדים בעימות.
· רצון לתקשר – החברים בקבוצה רוצים להסביר למה הם לא מסכימים.
· הקשר זוכה להערכה- החברים בקבוצה מציעים הצעות לפתרון.
· יש אפשרות למשא ומתן.
· יש אפשרות לשנות נושא ולהיפרד.

המלצות:
מנהלי בתי הספר צריכים לענות לעצמם על השאלות הבאות:
1. האם יש לך תוכנית לזיהוי וקידום יומיומי בבית הספר של פעולות חיוביות כמו אדיבות ופרו-חברותיות מצד התלמידים?
2. האם לתלמידים יש יותר הזדמנויות להוכיח את עצמם כבעלי התנהגויות חיוביות ופרו-חברותיות, מאשר להיות מוכרים כבעלי התנהגויות שליליות ואנטי-חברותיות?
3. האם הצוות וסגל ההוראה שלך ביסס דרכים לקידום התנהגויות חיוביות בבית הספר?
4. האם יש לך מדיניות בית ספרית להתמודדות עם בריונות?
5. האם פיתחת דרכים יעילות להפחתת התנהגויות משפילות בין התלמידים?
6. האם בית הספר שלך מלמד את כל התלמידים מיומנויות של פתרון סכסוכים?
7. האם בית ספרך הצליח להפחית בעיות משמעת בצורה משמעותית?
8. האם בבית ספרך יש תוכניות תיווך המסייעות לתלמידים לנהל מחלוקות?
9. האם בית ספרך הוא מקום בטוח?
10. האם לבית ספרך יש תוכניות לשעת חירום?

יכולות ייעוץ רב תרבותיות
יועצים צריכים להתמחות ביכולות רב תרבותיות, כדי למנוע בריונות ותרבות אלימה בבית הספר:
1. להיות מודעים לתפיסות הקיימות אצלם בנוגע להבדלים בין גזעים, תרבויות, מגדר, מעמד ודת ולמצוא דרכים לשנות אותם.
2. לדאוג לאמצעי מניעה נגד הצקות, כמו ביסוס מדיניות מתאימה ופיתוח תוכניות תיווך.
3. ללמד את כל התלמידים על בריונות והתפקיד של פחד והעדר הבנה לגבי הבדלי תרבות, גזע, מגדר, דת ונטיות מיניות, בקיומה של הבריונות.
4. לדאוג ללמד את המורים על הגורמים והתוצאות של הבריונות וכיצד להתערב בסיטואציות של בריונות, כולל אלה שיש בהן מתח גזעי, תרבותי או מיני.
5. לבסס תוכנית לימודים העוסקת בפתרון סכסוכים לכל התלמידים בבית הספר.
6. להגיע לקורבנות ולהציע להם עזרה.
7. להגיע לבריונים ולהציע להם דרכים לנתב את ההתנהגות שלהם לכיוונים חיוביים.

ביבליוגרפיה

Weinhold, Barry K (2000) Bullying and School Violence: the tip of the iceberg. In: The Teacher Educator v. 35 no.3 p. 28-33