הנחיות

ניגשה אליכם תלמידה וסיפרה שעושים עליה חרם?
שמעתם שבכיתה המקבילה הכריזו חרם על אחד הילדים?
תופעת הדחייה החברתית אצלכם בכיתה הולכת ומחמירה?
אל תתנו למצב להימשך. יש מה לעשות כדי לטפל בתופעה ולעזור למנוע את החרם הבא!

חרם – קושי חברתי שיוצר חוויה חריפה וממושכת של דחייה חברתית – אחד המצבים הקשים ביותר שילד יכול לחוות, והוא עלול להסב נזק רב בעל השפעה מתמשכת לאורך שנים. תלמידים מוחרמים מרגישים בדידות גדולה ופגיעה בדימוי העצמי שלהם. חרם חברתי קיצוני וארוך עלול לגרום לנשירה מבית הספר ואפילו לעבריינות, לשוטטות ולהצטרפות לחבורות רחוב. כל זאת כדי לספק את הצורך הבסיסי בשייכות, בביטחון ובתחושת היכולת שיש בכוחה של חבורה לתת לילד.
בדרך כלל ילד שחווה חרם בכיתה אינו יכול לשנות את המצב בכוחות עצמו, כי מרגע שנעשה דחוי, הקבוצה ניצבת מולו בתחושה של כוח עצום. אנחנו המורים חייבים להתערב וליזום את שינוי המצב.
קראו את המאמר למורים העוסק במתן עיצות "עשה ואל תעשה" בהתמודדות עם חרם.
בהצלחה!

לפני תחילת המערך

בטיפול בבעיה חשוב לפעול בעדינות כדי למנוע את החרפתה. יש לבצע את הפעילויות המוצעות בלי לעסוק נקודתית בילד זה או אחר אלא תוך דיון כללי באווירה החברתית בכיתה.

בד בבד עם הפעלת הכיתה בפעילויות המוצעות, התאימו פעילות לתלמיד המוחרם שבה יוכל להצליח, ועזרו לו לתרום לכיתה ולהשתלב בה. עודדו אותו ליצור חֲבֵרוּת עם ילדים אחרים, היפגשו אתו באופן אישי ונסו לתת לו הרגשה טובה חרף המצב בכיתה.

למידע נוסף:

1. התמודדות עם חרם – סיוע למורה

2. סרטון הדרכה למורים: חרם – עשה ואל תעשה– התמודדות עם חרם בשיחה הפרטנית, מאת יוני צ'ונה

המלצות לעבודה בכיתה שעושים בה חרם:
מאת חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית

ברמה הפרטנית
יש לקיים שיחה רגשית תומכת עם הילד התוקפן, יוזם החרם, שגם הוא פועל מתוך מצוקה.
יש לברר אתו את מקור החרם ולמצוא יחד דרכים להפסיק את החרם. השיחה תשלב גבולות עם תמיכה רגשית.

ברמה הכיתתית
הדיון הכיתתי צריך להתנהל ללא נאומי הטפה, אך בהחלט עם אמירות של משמעת וגבולות, של מותר ואסור ביחסים חברתיים. הדיון יגרום לחיזוק ולהבהרה של תקנון בית הספר האוסר אלימות פיזית ומילולית, כולל חרם.
אין לנקוב בשמות של ילדים אלא לפעול לרענון התקנון כדי לעזור למורים לאכוף את הכללים. הילדים ישימו לב שיש השגחת מבוגרים ושהם לא מתנהלים ב"גו'נגל" שבו עושה כל אחד ככל העולה על רוחו.
בכיתה שמתקיים בה חרם על אחד הילדים יש לערוך פעולות מניעה הקשורות למקור החרם. גם הפעם – בלי לדון בילדים המסוימים. אפשר לעבוד על נושאים של קנאה, תחרות, ויסות התוקפנות, שיתוף פעולה ואמפתיה. ההנחה היא שככל שהתקשורת בכיתה תהיה טובה יותר, ככל שתלמידי הכיתה ידעו להכיל את השונה ולווסת תוקפנות וקנאה – לא יהיה עוד צורך בשעיר לעזאזל ובחרם שהוא סמפטום של אווירה שלילית.

עם הילד המוחרם
המבוגרים אמורים להפעיל משמעת, הקובעת מה מותר ומה אסור לילדים מבחינה התנהגותית. המשמעת אמורה לתת לילד המוחרם ביטחון שיש סדר במציאות הסובבת אותו, שיש לו כוח, ושהמבוגרים תומכים בו.
יש לחזק את הילד המוחרם, לחזק את תחושת הערך העצמי שלו, לחפש יחד אתו מקורות של עוצמה – מה יכול לעזור לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. יש לעשות זאת דרך פעילות שהוא מעוניין לבצע, דרך חיפוש של חברת ילדים אחרים, או בכל דרך אחרת שתיתן לו תחושת שליטה במצב הקשה שהוא נתון בו.
יש ליצור קשר בין הילד לדמות בוגרת מתאימה (יועצת, פסיכולוג, או מבוגר אחר), שאתה יוכל לבטא את רגשותיו ללא אשמה וללא חוויה ששופטים אותו.
לעתים חשוב לתווך בין הילד להוריו, העלולים, מתוך חרדה, לראות בו אשם במצב. הם עלולים ללחוץ עליו "לשפר" את התנהגותו מפני שלדעתם הוא "תורם למצב". התייחסות כזאת של ההורים מוסיפה לקושי של הילד המוחרם, שנוצר שלא באשמתו.
לעתים אפשר ליזום תיווך ישיר של דו-שיח בין הילד המוחרם לילד מחרים. הדבר ייעשה אחרי הכנה מתאימה בעבודה טיפולית של שניהם, אולי בנוכחות ילדים מיטיבים מן הכיתה
בכל מקרה, אסור להניח למקרה, אין לתת למציאות הקשה להימשך, ואין להעביר לילד מסר שהוא אמור להסתגל למצב הבלתי נסבל.

הצעה למערכי שיעור

לפניכם הצעה למערך פעילויות בכיתה בנושא דחייה חברתית. המערך מתאים לכיתות ג-ו.לפניכם הצעה למערך פעילויות בכיתה בנושא דחייה חברתית. המערך מתאים לכיתות ג-ו.סדר המפגשים: פתיחה, הגדרת הנושא, העמקה, סיכום ויישום.

שיעור ראשון: צפייה בסרט "הטיול" ודיון כיתתי.

שיעור שני: יחידת לימוד "קירות שלא רואים" – קריאה בספר ודף עבודה.

שיעור שלישי: צפייה בסרט "עיר שחוברה לה יחדיו"  ובסרט "ליאן" ודיון כיתתי על נקודות הדמיון והשוני בין הסרטים.

שיעור רביעי: יחידת לימוד: העונש: חרם – גם חרם הוא סוג של אלימות!

שיעור חמישי: פעילויות מתוקשבת בנושא מקובלות חברתית.

שיעור שישי: סיכום ויצירת אמנה כיתתית המעודדת קבלה, כמוצע בסעיף "לאחר הפעילויות".

פעילויות בשעות פרטניות:

חלוקת הכיתה לשש קבוצות תלמידים. במשך ששת השבועות של ביצוע הפעילות תעבור כל שבוע קבוצה אחרת את אחד המשחקים המוצעים לשעה הפרטנית יחד עם מחנכת הכיתה.

פעילות סיכום

ערכו דיון מסכם
שאלות לדיון:
א. בשיעורים האחרונים נחשפנו למקרים של ילדים שעשו עליהם חרם. איך, לדעתכם, הם הרגישו?
ב. מה היה אפשר לעשות כדי למנוע את החרם? מה אפשר לעשות כדי למנוע התנהגויות פוגעות כמו אלה שראינו?

יצירת אמנה כיתתית המעודדת חֲבֵרוּת
א. בקשו מהתלמידים לנסח כללים שיתמכו ביצירת אווירה חברית בכיתה,
לדוגמה:
– מזמינים למסיבות את כל תלמידי הכיתה.
– משתדלים לתת לחברים בכיתה לפחות מחמאה אחת ביום.
– כשרואים חבר לכיתה עומד לבד בהפסקה,
אנחנו מתחייבים להזמין אותו להשתתף אתנו במשחק.
ב. בחירת ארבעה מתנגדי חרם כיתתיים, שתפקידם להזכיר
לשאר התלמידים שלא לעשות חרם, ואם בכל זאת הוכרז חרם על אחד הילדים – הם לא ישתתפו בחרם.
ראו הסבר בסרטון של יוני צ'ונה ההדרכה למורים : חרם- עשה ואל תעשה התמודדות עם חרם בשיחה הפרטנית
ג. בחרו עם התלמידים את הכללים החשובים ביותר, וכתבו אותם על בריסטול. כדאי להתמקד בכמה כללים בודדים כדי לא ליצור עומס וכדי לאפשר לתלמידים להפנים את ההתנהגויות שהאמנה אמורה להטמיע.
ד. החליטו יחד מה יהיו החיזוקים החיוביים שיקבלו תלמידים שיעמדו בהתחייבויות שנכתבו באמנה הכיתתית.
ה. תלו את האמנה בכיתה ובדקו מדי שבוע באיזו מידה התלמידים מיישמים את הכללים המופיעים בה.