שאלה בנושא האחריות על הסדר בחדרי הילדים
לנו במשפחה חמישה ילדים. הילד השני בן 18. החדר שלו תמיד מבולגן והוא לא רוצה שאני אמו אכנס לסדר לו, כשהוא לא מוצא חולצה בארון אין לו כל בעיה פשוט לזרוק את כל הבגדים על הארץ וכך זה נשאר שבועות עד שאני נשברת ונכנסת לסדר. הוא מצידו – שלא ייכנסו לו לחדר. השבוע שוב אחרי שהחדר והארון היו מסודרים נכנסתי לחדרו וראיתי את כל הבגדים על הרצפה. תמיד יש לי הרגשה שהוא פועל כך כדי להכעיס אותי, אני כבר לא מעירה ולא אומרת כלום! פשוט בולעת בשקט וזה מאוד קשה לי. עד מתי כך להישאר במצב זה? כיצד עלי לנהוג עימו?
כמו כל הורה, את רוצה שבנך יתחשב בך כשאת מבקשת משהו ממנו, גם אם הדבר שאת מבקשת — במקרה הזה, חדר מסודר — לא חשוב לו. המפתח לקבל שיתוף פעולה אמיתי מילד, התחשבות, אכפתיות, הוא מערכת יחסים עמוקה ואמיתית, המאופיינת ע"י הרצון של הבן שלך לרצות אותך, להקשיב לך ולקבל הנחייותיך, ורצונך להתחשב בדעותיו ורגשותיו ולפנות מקום לאינדווידואליות שלו בהקשר של אהבה ואכפתיות. כשיחסים כאלה קיימים בין הורה וילד, יש סיכוי מצוין שאת יכולה לשתף אותו בתסכול שלך כלפי חדרו ואיך הוא מתייחס לבגדיו ושהוא יקפיד יותר על העניין. לפעמים ההורה
צריך להרפות מדרישה מסוימת אם הוא רואה שהוא לא מתקדם עם ילדו, ולהתחיל לעבוד על שיפור וטיפוח מערכת היחסים.
בברכה,
שושנה הימן
