רקע
האו"ם קבע כי יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם יצוין ב-2 באפריל בכל שנה. ההחלטה לציון יום מודעות לאוטיזם התקבלה בשנת 2007 בעצרת הכללית של האו"ם, במטרה לקדם את ההסברה בנושא ולהעלות את המודעות בעולם לאוטיזם ולטיפול בו.
כ-67 מיליון איש ברחבי העולם לוקים כיום באוטיזם, שהיא הלקות ההתפתחותית הגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם. על פי נתוני ,Autism Speaks העמותה הלאומית הגדולה בארה"ב המטפלת באוטיזם, יותר ילדים מאובחנים כיום באוטיזם מאשר בסוכרת, בסרטן ובאיידס יחד. כמו כן, בנים נמצאים בסיכון גדול פי 4 מאשר בנות ללקות באוטיזם.
אוטיזם הוא הפרעה בתקשורת הבין-אישית הגורמת לקשיים ביצירת קשרים חברתיים המצופים מגיל הילד. ההפרעה באה לידי ביטוי באופנים שונים ועשויה לכלול קשיים בשפה ובדיבור, קשיים בהבנת מצבים חברתיים וקשיים התנהגותיים נוספים. באופן עקרוני מדובר בילד שההורים יתארו אותו כ"ילד שחי בעולם משלו" (ד"ר מחאג'נה). דוגמאות להתנהגות אופיינית בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם:
1. ילד שמשחק במשחק מסוים באופן מחזורי מספר רב של פעמים. למשל: בניית מגדל מקוביות והפלתו בצורה זהה, בתדירות מחזורית גבוהה ובמשך זמן ארוך ללא הפרעה.
2. ילד שנמנע מלשחק עם ילדים או אנשים ומעדיף משחק עצמאי רוב הזמן.
3. איחור בהתפתחות השפה והתקשורת. ילדים עם אוטיזם מראים איחור משמעותי בהבנת ובהבעת השפה. בחלק מהמקרים יש לילד שפה משלו (שאינה מפותחת בהתאם לגילו), או שהוא מדבר הרבה עם עצמו.
4. ילד שמרוכז במשחק מסוים או בפעולה מסוימת, וכל נגיעה בו גורמת לתגובה בלתי שגרתית כמו צרחות או קיפאון.
קיימות דרגות שונות של אוטיזם:
1. ברמה הקלה – מדובר בקשיים קלים (אך מורגשים) בקשרים חברתיים או בשפה. ילדים כאלה, שמאובחנים ומטופלים כבר בגיל צעיר, יכולים להשתפר בצורה ניכרת ולהשתלב במסגרות רגילות לחלוטין בהמשך חייהם.
2. ברמה הקשה – ילדים עם אוטיזם "קלאסי" המתבטא בקושי מהותי ביצירת קשרים חברתיים ובין-אישיים, קשיים בהבעת רגשות, הפרעות מהותיות בדיבור עד כדי הימנעות מדיבור, תסמינים קיצוניים של התנהגות חזרתית (נדנוד הגוף למשל), פחד משינויים, מגבלות בקורדינציה, מגבלות ברצף התכנון המוטורי הרגיל של הגוף, בעיות של ויסות חושי (עודף רגישות למגע או אי הרגשה של כאב) ועוד.
בין שתי רמות אלו קיימות דרגות משתנות של אוטיזם, לדוגמה:
PDD-NOS (Pervasive Developmental Disorder) הפרעה התפתחותית נרחבת – ילדים שרמת התפקוד שלהם נמוכה בגלל האוטיזם. התופעות המאפיינות הן לרוב התנהגות חזרתית בעת משחק, בשפה ובדיבור וברמה האישית.
תסמונת אספרגר – ילדים המתפקדים ברמת תפקוד טובה, ומבינים בצורה טובה יחסית סיטואציות חברתיות (אך עדיין מביעים קשיים בהבנתן). ילדים אלו קרובים יותר לנורמה המקובלת. זהו מצב הנחשב לקל יותר מילדים בעלי PDD.
אוטיזם בתפקוד גבוה – שונה מאספרגר, אם כי נוטים לבלבל ביניהם. מדובר בילדים שיש להם יכולת קוגניטיבית גבוהה מאוד. לעתים רמת המשכל (ה (I.Q-של ילדים אלו גבוהה מאוד. עניין זה מתבטא בהתהוותה של יכולת אחת מפותחת מאוד (מתמטיקה, ציור, זיכרון פנומנלי וכדומה), אך בנושאים מסוימים הם מוגבלים הרבה יותר[1].
[1] מתוך מגזין המושבות, חדשות, הלל יפה: מה זה בכלל אוטיזם ואיך מזהים אותו?