רקע

בשנת 1992 קבעה העצרת הכללית של האו"ם את ה-3 בדצמבר כיום הנכה הבינלאומי. היום הזה מוקדש לקידום ההבנה כלפי הנכים ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.

מטרות

א. העלאת המודעות לקיומם של אנשים בעלי מוגבלות ולקשיים שלהם.
ב. עלאת ההערכה ליכולתם של בני נוער הסובלים מנכויות פיזיות על רקע היכרות עם סיפורים מעוררי השראה.
ג. הפחתת הסטיגמות השליליות כלפי אנשים הסובלים ממוגבלות פיזית.
ד. מעגל השנה – ציון יום הנכה הבילאומי המצוין בכל שנה ב-3 בדצמבר.

הנחיות

פעילות מקדימה

כפעילות מקדימה לשיעור זה – חלקו פתקיות לכל התלמידים ואמרו להם שעוד מעט תגידו להם מילה מסוימת והם יתבקשו לכתוב את 3 המילים הראשונות שעולות להם לראש. ברגע שהתלמידים יהיו מוכנים עם פתקית וכלי כתיבה, הגידו להם את המילה "נכה", ובקשו מהם לכתוב על הפתק את שלושת הדברים הראשונים שעולים להם לראש.

אספו את הפתקיות מהתלמידים וסכמו את הקונוטציות השליליות שעלו מצד כל הכיתה (כגון מסכן, מפגר, עול, מכוער, מרתיע, תלוי, טרגדיה וכו'), לעומת קונוטציות חיוביות שעלו (כגון אתגר, נתינה, חברות וכדומה).

הפעילות

בתחילת השיעור הסבירו לתלמידים כי הפעילות היום תעסוק ביום הנכה הבינלאומי. לצורך כך אספתם מהם מראש מחשבות ראשונות שעלו להם לגבי נכים. שאלו אותם האם יש להם השערה מה המחשבה הכי נפוצה שיש לאנשים על נכים.
התפיסה הרווחת בחברה הישראלית היא שנכה הוא אדם מסכן שזקוק לחסדי האחר. השוו בין התפיסה הרווחת בחברה לתפיסה הרווחת בכיתה.

שאלו את התלמידים:
1. אילו תפיסות חיוביות יש בחברה על נכים? על מה הן מתבססות?
2. מדוע לדעתכם רואים את הנכה כמסכן?
3. איך התפיסה הזו משפיעה על היחס שלנו לנכים?
4. האם מישהו בכיתה מכיר מקרוב מישהו נכה? אם כן, איך זה משפיע על היחס שלכם לנכים?
5. ממחקרים עולה שלאנשים יש נטייה להתרחק מנכים. מדוע לדעתכם זה כך? האם מישהו מכם מכיר מקרה כזה? (למורה: יש חרדה מלהיות נכים, ואנשים מעדיפים להתרחק מהפחדים הכי גדולים שלהם לגבי עצמם. למעשה זה לא קשור לנכה עצמו)

הגדרה של נכות
נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות, החל מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף.
הדגישו כי פעילות זו תתמקד בנכות פיזית ולא בנכות נפשית, כלומר מבחינה שכלית האדם הוא ככל האדם, רק מבחינה חיצונית ניכרת מוגבלותו.

שאלו את התלמידים: מהי נכות פיזית? כתבו על הלוח את תשובותיהם ולאחר מכן הקריאו את ההגדרה. עמדו על ההבחנה בין נכות פיזית לנכות נפשית.

פעילות בקבוצות (כ-20 דקות)
חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, והפנו אותם לקרוא את סיפורם של צוות הויט באתר https://www.nekudotaim.co.il/?p=629

בקשו מהתלמידים לדון בקבוצות ולענות בכתב על השאלות הבאות:
1. מאיזו נכות פיזית סובל ריק הויט?
2. מה ביקש ריק מאביו?
3. כיצד הגיב אביו לבקשה זו?
4. מה קרה לאחר מכן ובזכות מה הם התפרסמו?
כנסו את התלמידים למליאה ובקשו מהם לספר במילים שלהם את סיפורם של ריק ודיק הויט. שאלו את התלמידים:
1. מה דעתכם על הסיפור?
2. מה הרשים אתכם במיוחד בסיפור?
בקשו מהתלמידים לכתוב מכתב לריק הויט, שבו יוכלו לשתף אותו ברגשותיהם ובמחשבותיהם ואף להעלות שאלות שמעניינות אותם.
בקשו מכמה תלמידים לשתף את הכיתה במכתביהם.

להרחבה: הקרינו את קטע הסרט על צוות הויט מהאתר שאליו הופנו התלמידים

ואת הטריילר לסרט 'מנצחים' שנכתב בהשראת סיפורם של צוות הויט:

להרחבה וכאקט מעצים ומקרב, ניתן ליצור פרויקט משותף עם המורה לאנגלית שבו התלמידים יתרגמו את מכתביהם לריק הויט וישלחו אותם במשותף לריק הויט. את המכתבים ניתן לשלוח לאב דיק הויט דרך דף הפייסבוק שלו.

לסיכום, בקשו מהתלמידים להיזכר במחשבה הראשונה שעלתה להם לראש כשחשבו על נכה או ראו ילד נכה, ובקשו מכל אחד לחשוב על דימוי או על מחשבה חיובית אחת שעולה כעת בראשם בהקשר של נכות