רקע

אחד הציוויים הקשים בפרק י"ט בספר ויקרא ניתן בפסוק 17: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". הקושי העיקרי של ציווי זה הוא ההתייחסות שלו אל הרגש – כלומר, הוא מורה לנו כיצד אסור לנו להרגיש. התורה מתארת אירועים רבים של שנאה בין אנשים. אחד האירועים הבולטים והמובהקים הוא סיפור יוסף ואחיו בספר בראשית בפרק ל"ז: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו, וַיִּשְׂנְאו אֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, 4).

סיפור זה מעלה שלוש נקודות מעניינות, שאפשר לדון בהן עם התלמידים:
א. שנאה בין ילדים כתוצאה של יחס לא שוויוני של מבוגרים – האחים רואים כי אביהם, יעקב, אוהב את יוסף יותר משהוא אוהב אותם. הביטוי לכך הוא כתונת הפסים המיוחדת שנתן אביהם ליוסף. תחושות של קנאה, של אפליה ושל חוסר שוויון גרמו לאחים לשנוא את יוסף: וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו (בראשית ל"ז, 11).
ב. התנהגות האדם השנוא מגבירה את השנאה – מסופר כי יוסף עצמו טיפח אצל אחיו את התחושה שהוא שונה מהם: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; […] וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתו עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו (שם, 5–8). אם כן, האחים שונאים את יוסף לא רק בשל חלומותיו, אשר ייתכן שאינו שולט בהם, אלא גם בגלל האופן שהוא מספר אותם.
ג. שנאה בלב ושנאה בהתנהגות – האחים בסיפור זה מחצינים את שנאתם ליוסף בשלוש צורות:
1. באמירות – וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ? וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ (שם, פסוק 8).
2. במעשים – וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ: חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו (שם, פסוק 20).
3. במחדלים – הם מתעלמים ממנו ואינם מוכנים לדבר אתו: וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (שם, פסוק 4).

הציווי בספר ויקרא עוסק בשנאה שבלב, ברגש השנאה, עוד בטרם יצא אל הפועל והיה למעשים. האם ניתן לאסור על שנאה שבלב? למשל, את הדיבר לא תחמוד, אשר גם הוא אוסר איסור על רגש פנימי, פירש רש"י: הלב והעיניים הם מרגלים לגוף ומגלים לו את העבֵרות. העין רואה והלב חומד, והגוף עושה את העבֵרות.
כלומר – המערכת (גוף ונפש) היא אחת, ואיבריה קשורים זה בזה: העיניים הרואות גורמות ללב לחמוד, והגוף הוא המוציא אל הפועל את רגש החמדנות בעבֵרות מעשיות. אם כן, האיסור לחמוד הוא, למעשה, פעולת מניעה של עבֵרות מעשיות עתידיות.
אם ניישם את הרעיון הזה של רש"י בפסוק לא תשנא את אחיך בלבבך – נקבל: מניעת רגש השנאה בלב עתידה למנוע פעולות של שנאה. אם כן, עלינו להתגבר על השנאה שבלב ולהכניע אותה, על מנת שלא תגיע למעשה!

מטרות

1. להכיר את הציווי: לא תשנא את אחיך בלבבך.
2. לחשוב על דרכים להתגבר על רגש שלילי.

הנחיות

א. חלקו  לתלמידים את הדף לתלמידים.
ב. קריאת סיפור בכיתה – הפעילות תתחיל בקריאת הסיפור: אני שונא!. אפשר לקרוא בקול, וגם תלמידים יכולים להקריא.
ג. שאלות הבנה של הסיפור – לאחר הקריאה ישיבו התלמידים באופן יחידני על שאלות הבנת הסיפור (שאלות לבירור אישי).
ד. דיון בקבוצות – חלקו את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תדון בדילמות בנושא.

1. אפשר להשתמש בסיפור יוסף ואחיו כדוגמה לשנאה בתנ"ך, ובנקודות שהועלו לעיל.
2. מעניין להשוות בין הסיפור על יואב לבין סיפור יוסף ואחיו, ולמצוא במה הם דומים זה לזה ובמה הם שונים זה מזה.

ה. סיכום הנקודות העיקריות שעלו בדיונים – התלמידים יביעו את דעתם בנושא: שנאה והתגברות על שנאה.

   שימו לב: הנושא עלול להיות טעון מאוד ואישי!