תוכן

השעה – 00:30, גינה ציבורית, נרגילה, כמה בקבוקי קולה, עטיפות של חטיפים וחבורה של ילדים שותקים, צוחקים, שומעים להיט חדש במכשיר הסלולר שלהם שנמצא במצב "ספיקר" (רמקול).
בשנים האחרונות, זו תמונה די רגילה בשביל מי שמסתובב עם כלבתו בגינות הציבוריות בלילות. לומר את האמת, על פניו, משיחות עימם הם בסך הכול, אחלה נוער, חלקם אפילו עם ערכים ושאיפות שלא נופלות מכל דור קודם.
נכון, התמונה הזו לא מלבבת ובעייתית אך הבעיה העיקרית אינה טמונה בה ואפילו לא בנרגילה שממנה אני בוחר להתעלם לרגע. הבעיה היא בערב האחד הזה שבו מישהו מהם יחליט שהגיע הזמן לחגוג, לבדוק, להסתקרן או אולי להרים כוס לסיום הלימודים והוא ייערך לזה בהתאם. זה לא קשה, טלפון אחד לחבר בן 18, או בדיקה קטנה במזווה האלכוהול המשפחתי, היערכות נכונה… והאלכוהול שוטף את האירוע.

אלכוהול כמלבה אלימות

זה בדיוק מה שקרה ב-4 ביוני 2011, בשעה 02:00 בלילה, בין שישי לשבת. בלילה זה, נדקר פיליפ גלר על ידי חברו הטוב לכיתה, כשהם היו תחת השפעת אלכוהול. היו חברים נוספים שהיו עדים לאירוע אך אף אחד מהם לא מצא לנכון לקרוא לעזרה והוא נותר מתבוסס בדמו עד מותו הטרגי. פיליפ הוא מבאר שבע ולכן בצמוד למותו כבר הוטלה הסטיגמה כי זה קורה רק במקומות מרוחקים ובפריפריות.

מתוך הנתונים ומניסיוני במפגשים מקצועיים שאני מקיים עם בני נוער, זה קורה בכל מקום בארץ, בכל המגזרים ובכל סוגי הישובים. בתחום האלכוהול המצב חמור ממה שהורים נוטים לחשוב. הוא נמצא שם ובועט כל הזמן מתחת לפני השטח, ממש כמו הר געש המאיים להתפרץ ובכל פעם מוריד את אפרו החם על עוד בית בכפר אך התושבים נוטים לחשוב שזה מתרחש רק "בקצה הכפר".

אחריות אישית לצד דוגמא אישית של ההורים

העובדות הן שלא מדובר בבקבוק בירה, לא מדובר על לשתות עד ש"מסתובב לי קצת הראש". תופעת השתייה בקרב בני נוער מאופיינת בשתייה לא מבוקרת. מדובר על שתייה עד אובדן הכרה, הרעלת אלכוהול, נזקים פיזיים, נזקים נפשיים ולעיתים מגיעה עד מוות. המפגשים עם בני- נוער מבהירים לי, כל פעם מחדש, עד כמה הם לא מודעים לאופן בו האלכוהול משפיע על גופם ונפשם. רובם לא מבינים שגם ההורים שלהם לא תמיד יודעים רבות בנושא.
הורים שכן מבינים את המשמעויות וההשלכות, לעיתים קרובות מפחדים לדבר עם ילדיהם על כך. רוב ההורים שכן מדברים, הם עושים זאת פעם ב…, על הדרך.
לומר לנוער לא! מעולם לא היה מספיק, חלק גדול מאיתנו בדק את הגבולות בדיוק כמו ילדינו. ברוב המקרים זה נגמר בשלום. עם זאת, כיום, כסף ואלכוהול זמין, השילוב של אלכוהול בריכוזים גבוהים, לחץ חברתי לשתייה, משובות נעורים, הורמונים משתוללים והורים ללא מסר ברור וללא דוגמא אישית, יכולים להיות 'קוקטייל' הרסני עבור ילדינו.
במפגשים שלי עם בני נוער, אני משתף אותם באירוע הטרגי שקרה ליובל מסיירת יהלום – הנדסה קרבית, אשר נפטר מהרעלת אלכוהול במסיבת סיום מסלול של יחידתו. החיילים ביחידה סיפרו שיובל לא נהג לשתות כמויות גדולות וגם לא עישן. כאשר הוא איבד הכרה, חבריו חשבו שנרדם ובינתיים, מערכות גופו פסקו מלתפקד.
המסר שאני מקפיד להעביר לבני הנוער באמצעות האירוע של יובל הוא, שייקחו אחריות אישית על חייהם. אני נוהג לומר להם שהאשמה במצב, בו תרבות הבילוי מוצפת במשקאות אלכוהוליים, לא מוטלת עליהם אך האחריות למנוע את האסון הבא לחלוטין נמצאת אצלם. מספיקה רק פעם אחת על מנת לשלם מחיר יקר בשל שתייה לא מבוקרת.
עם זאת, האחריות ודאי לא מסתיימת בחלקם של בני הנוער. גם לנו ההורים, יש אחריות למצב ואחריות לפתרון הבעיה. במפגשים עם הורים אני למד שעולם המבוגרים שיחרר יותר מידי את הרסן. קצת נפלנו באשליית "ילדינו הגדולים והמפוקחים שיודעים לשמור על עצמם וניתן לסמוך עליהם". יכול להיות שהם חכמים הרבה יותר מאיתנו כשהיינו בגילם, אך נפשם נותרה אותה נפש נערית סקרנית, נלחצת חברתית ומלאת סערות. חשוב שלא נתבלבל: הם בעלי ניסיון של ילדים בגילם, לא יותר ולא פחות. לכן, לניסיון ולחכמת החיים שלנו יש תפקיד חשוב, במטרה לעזור להם לא להיפגע.

להלן מספר "טיפים" שיכולים לעזור לנו לעזור להם:
• שוחחו עם ילדיכם על הסיכונים: חשוב שנשוחח על הנושא עם ילדינו משתי סיבות: האחת, כי אנחנו מתעניינים בהם והשנייה, להעביר מסר לגבי התופעה. רצוי לייצר מצב להדברות בישיבה סביב השולחן, בהליכה בים או בבית קפה בזמן שאתם רק שלהם!
• לקרוא יותר. ידע זה כוח!
• לתלות על המקרר כתבות שתירצו לדבר עליהם.
• להיות נוכחים ומעורבים בחייהם ולשאול לפני יציאה האם יהיה אלכוהול בבילוי?
• בררו עם מי הם יוצאים ולאן הם הולכים.
• הגדירו שעת חזרה מהבילוי.
• השתדלו להיות ערים כשהם חוזרים מבילוי, או שתאמרו להם לעבור דרך חדר השינה, להעיר אתכם ולתת נשיקת לילה טוב. תוך כדי, ניתן לראות אם הם חזרו בזמן ואם הם נמצאים במצב יציב.
• ולבסוף, כדאי להצטרף לסיירות הורים: הדבר יאפשר לכם להכיר טוב יותר את תרבות הבילוי של בני הנוער ולתקשר טוב יותר עם ילדיכם בנושא. מצ"ב לינק שיאפשר לכם ללמוד ולהבין יותר על סיירות הורים.

תראו, סביר להניח שילדיכם ישתו משקאות אלכוהוליים, אם הם לא שתו עד כה. השאלה המרכזית היא, האם הם יאבדו שליטה?

אכן, בשעת המבחן, כשלא נהיה לידם, השליטה והבחירה לשתות או לא יהיו רק בידיים שלהם. והשאלה הבאה היא, האם אתם נמצאים בראש שלהם והאם הם 'דופקים' לכם חשבון. כי אם הם מכבדים אתכם ויודעים עד כמה אתם דואגים להם, הם לא 'ידפקו' לעצמם את הראש עם משקאות אלכוהוליים.
כמו כן, רצוי, לעיתים, לשאול את עצמנו, האם הילדים סופגים מאיתנו כלים ומיומנויות על מנת לבצע בחירות מושכלות? לנו, ההורים, יש את היכולת להשפיע.
הר הגעש מתפרץ כל יום קצת, אל תחכו שהוא יכסה את הכפר!

נועם לפיד, עו"ס, מנחה בכיר במכון יסודות

ביבליוגרפיה

המאמר באדיבות אתר יסודות יוזמות חברתיות