וידאו
פגיעה ברשת – בריונות ועמידה מהצד
רוני גבריאלי וצוות חינוך חברתי וכישורי חיים, מטח בשיתוף צוות הקרן לקידום מקצועי

מתן מוצא את מקומו בחבורה של כמה בנים שמתנהגים בבריונות כלפי ילדים אחרים. החיבור הזה גורם לו להרגיש בטוח ומוגן. הכול מסתדר לו היטב, עד שהמצב מסתבך, ומתן מבין שלהתנהגות הבריונית של חבריו יש מחיר כבד.

* הסרטון נוצר והופק במסגרת עמותת להב.

רקע

בריונות היא התנהגות כוחנית שנועדה להשיג שליטה באדם אחר. היא מתרחשת על בסיס קבוע, יום-יומי, דרך איומים והפחדות. בריונות היא סוג האלימות הנפוץ ביותר בחברה, והיא מכוונת, בכל המדינות, כלפי מיעוטים לאומיים, אתניים, תרבותיים או דתיים או כלפי אנשים השונים ממה שמקובל בחברה Weinhold, Barry K, 2000)).

"עמידה מהצד"
"עמידה מהצד" היא מצב שבו אדם עֵד למעשה בריוני-פוגעני, או למעשה לא-חברי או לא-מוסרי, ואיננו נוקט עמדה או פעולה כלשהי כדי לעצור אותו. "עמידה מהצד" איננה נחשבת לעמדה פסיבית.  במצבים כאלה לא קיימת עמדה ניטרלית, ולכן "עמידה מהצד" היא בחירה אקטיבית שלא לפעול ולא לעצור את המתרחש.

הסרטון "מקום בטוח" מאפשר לתלמידים לראות את הנפגעים, את הפוגעים ואת "העומדים מהצד".

התלמידים צופים בדינמיקה המאפשרת פגיעה, ולאחר מכן רואים איך הפגיעה מייצרת מצוקה קשה בקרב הנפגעת הראשית ובקרב ילדים אחרים.

איך נעודד בתלמידים רכישה של תפקידים אנטי -בריוניים?

הגברת המודעות: הצגת התפקידים השונים הסובבים את הפוגע מחדדת לתלמידים את תרומתם של אלו למעשי הבריונות, גם אם לא התכוונו לכך.

מתן אפשרות לרפלקציה עצמית: דיונים שבהם נעודד את התלמידים לשקף את ההתנהגות המתרחשת במצבי בריונות. תרגול הכולל סימולציה ומשחקי תפקידים יכול להיות יעיל בהגברת  המוטיבציה ובו בזמן לספק מרחב בטוח לתרגול התנהגות אנטי-בריונית.

אימון באסרטיביות – לא רק לקורבן: התנגדות ללחץ הקבוצתי וסירוב לתמוך בבריונות מצריכים אסרטיביות. ילדים בתפקידים השונים יכולים להרוויח מתרגול אסרטיביות.

(מתוך מסמך מסכם של משרד החינוך: גישת תפקיד המשתתף לבריונות בבית הספר: השלכות להתערבות,  קריטינה סלמיוואלי, 1999. התייחסות למאמרים נוספים: בריונות כתהליך חברתי, 1996; רשתות חברתיות ובריונות בבתי ספר, 2008; תגובות של צופים מן הצד לבריונות בבית הספר: מחקר חוצה גילאים ומין, 2010.)

מטרות

  • התלמידים יגלו אמפתיה כלפי הנפגעים באירוע בריוני-פוגעני.
  • התלמידים יכירו באחריותו של הצופה מן הצד באירוע בריוני.
  • התלמידים יתרגלו דרכי התנהגות שונות כשבריונות מתרחשת בקרבתם.

הנחיות

פתיחה: ספרו לתלמידים שאתם עומדים לצפות בסרטון ששמו "מקום בטוח".

שאלו:

  • אילו רגשות או מחשבות מעורר בכם צמד המילים "מקום בטוח"?
  • היכן בדרך כלל תרגישו בטוחים? (מקום מסוים, חברה מסוימת, פעילות מסוימת)
  • הקרינו לתלמידים את הסרטון. במהלכו מומלץ לעצור בנקודות הבאות ולקיים עם התלמידים דיונים קצרים:

נקודת עצירה ראשונה: 7:00

שאלות לדיון:

  • איך הייתם מרגישים במקום רווית?
  • מדוע אחותו של מתן נסערת כל כך, ובמה היא מאשימה את מתן?
  • מה דעתכם על התשובה של מתן לאחותו? האם הוא מרגיש בטוח?
  • איך אתם חושבים שהייתם פועלים במקום מתן?

 

נקודת עצירה שנייה: 08:35

  • על איזה "מקום בטוח" או "מקומות בטוחים" מדברת רווית?

חשוב להסביר לתלמידים שאינם חיים באזור הדרום ואינם מבינים מהם קסאמים, כי מדובר בטילים המשוגרים לעבר יישובי עוטף עזה והסביבה במשך שנים לסירוגין, וכי ילדי הדרום חיים בצל איום של אזעקות "צבע אדום" המסמנות להם להיכנס מיד למקלטים.

ניתן להוסיף ולשאול:

  • מה דעתכם על ההשוואה שעושה רווית בין הפחד מהקסאמים לבין הפחד מבית הספר?

 

בתום הסרטון קיימו דיון קצר בעזרת השאלות האלה:

  • מה הרגשתם בסוף הסרט?
  • מה חשבתם על האופן שבו הדברים הסתיימו?
  • מתן כתב בהודעת הווטסאפ שלו: "לפעמים אתה עושה דברים מתוך פחד, כי אתה צריך להגן על עצמך, כי אין לך ברירה." למה הוא התכוון?

 

פעילות ומשימה בזוגות:

  • מדוע קשה לילדים להתערב באירוע בריוני-פוגעני?

הציעו כמה שיותר סיבות.

במליאה: בקשו מכמה תלמידים לשתף את הכיתה בסיבות שמצאו.

חזרו לפעילות בזוגות ובקשו לבצע את המשימה הזאת:

  • כתבו על דף רעיון אחד להתנהגות או לפעולה שמתן יכול לעשות כדי להתערב ולעצור את המעשה הפוגעני של חבריו.

 

לסיום:

משחק תפקידים לתרגול התערבות באירוע פוגעני:

אספו את כל הדפים המכילים את הרעיונות ממשימת הזוגות.

הזמינו שלושה ילדים לקדמת הכיתה. הילדים ימלאו תפקידים: מתן, הילד הפוגע והחבר הנוסף.

בקשו מן הילד בתפקיד מתן לשלוף את אחד הדפים ולפעול על פי ההצעה הכתובה בו.

 

שאלות למשתתפים (שחקנים + כיתה)

  • כיצד פעלת?
  • איך הרגשת כשפעלת כך?
  • לפי דעתך, האם תוכל לפעול כך גם במצב "אמיתי"?
לחצו להמשך קריאה
הקטן