תוכן
בישראל קיימים בסך הכל 25 חוקרים בנושא עבירות ופשעים באינטרנט, 4 מתוכם במחוז הצפוני, בו אני משרת. אינטרנט הוא כלי מצוין אם משתמשים בו נכון. הסכנה מתחילה כשמשתמשים בו בלי הוראות הפעלה. הבעיה שהאינטרנט לא בא עם כאלה, ואנחנו בעצם צריכים להמציא אותם. הרשת החברתית היא כמו אתר היכרויות. נכנסתם פעם לאתר כזה? 90 אחוז מהנמצאים שם, הם לא משהו, וגם את העשרה אחוז הנותרים לא היינו רוצים להכיר. כל החיפושים שלנו באינטרנט הם בעייתיים. אנחנו מחפשים מילים תמימות יחסית, אך מגיעים בתוצאות לדברים שבכלל לא ציפינו ולא ראויים שהילדים שלנו יראו אותם.
יוטיוב – אנחנו מכירים כבר תלמידים שמצלמים מורים או חברים שלהם, ומעלים את התכנים המביכים האלה לרשת. רק לאחרונה היה מקרה בו הורידו למורה מכנסיים, או שברו רגל של כסא והמורה נפלה. כל זה עלה.
אנחנו כהורים צריכים ללוות את הילדים ולהציב להם את הגבולות שצריך. לתת אינטרנט לילד בלי פיקוח, זה כמו לתת מפתחות לרכב ולהגיד לו- "סע, פגע בעצמך ובאחרים." כל יום מגיעים אלינו הורים עם הילד, ועם המחשב. אפשר לראות ממש את כל ההתכתבות על הקיר, בפייסבוק. הכל כתוב שם. אפשר לתפוס את הדברים לפני שהם מחמירים.
מה הילדים עושים באינטרנט? צורכים מידע, יוצרים זהות, מפיצים מידע.
מה אנחנו יודעים על חיי הילדים שלנו באינטרנט? האם אנחנו מכירים את האתרים שהילד נכנס אליהם? מהו דף הבית שלו? האם אני מכיר את ההיסטוריה של האתרים בהם הילד ביקר? האם הראינו לילד שמעניינת אותנו ההיסטוריה שלו? את מחברת הלימודים אנחנו כן פותחים כדי לראות מה כתוב בה. אז למה לא לראות מה כתוב לו בתוכנת המסרים? ברשימת האתרים בהם ביקר?
מה המשחקים שהילד משחק בהם? משחק פופולארי במיוחד הוא GTA. משחק בו השחקן בתפקיד נהג מכונית, שבדרך רוצח, דורס ואונס דמויות. האם אנחנו מוכנים שילדינו ישחקו בכאלה משחקים?
מי הם החברים של הילדים שלי בפייסבוק? היום מי שיש לו יותר חברים בפייסבוק נחשב יותר. האם הילד באמת מכיר את החברים האלה? ממחקרים אחרונים שנעשו עולה כי אפשר להכיר עד 150 אנשים בפייסבוק. כל השאר הם חברים של חברים של חברים, שהילד לא באמת מכיר אותם.
איזה מידע ניתן למצוא על הילד? כל תמונת פרופיל מופיעה בגוגל. אם אין הגדרות פרטיות, הכול נמצא שם. כל התיוגים, אלבומים, כתובת אימייל. כשאנחנו אומרים לא לדבר עם זרים, לא דיברנו על הפרטים שהילדים חושפים. בהגדרות פרטיות אפשר לדאוג לזה, אבל שני שליש מהילדים בכלל לא יודעים על זה.
האם דיברנו עם הילדים על הפצות מידע, שאולי יש בזה לשון הרע? האם הילד נחשף לפגיעה/ הטרדה ברשת? הסטטיסטיקה אומרת שכל 20 שניות ילדה חשופה לפגיעה בצ'אט. האם הילד פוגע ברשת? למה לא? אם לא אמרנו לו שאסור. האם הילד יודע למי לפנות כאשר פוגעים בו? הילד בטח לא פונה להורים. איך הוא יתמודד עם פרסום שמופץ עליו על ידי קבוצה? רק לפני חודש שמענו על נער שהתאבד בגלל פגיעה קשה עליו.
לאינטרנט אין מנהל, אין שומר ואין מי שקובע מה מותר ואסור. אין שום בקרת תכנים. מי שקובע זה אנחנו. האם אנחנו נותנים לילדים את הכלים להתמודד?
חרם חברתי
פגיעה וחרם חברתי יכולים להתחיל באינטרנט. ברגע שהורים פונים אל המשטרה, מתחילים את הטיפול. לא מזמן טיפלנו במקרה בו עשו חרם על ילדה. המחרימה פרסמה תמונות ומידע של הנפגעת, באתרי ליווי אפילו. הילדה המוחרמת היתה חשופה לפגיעה ולהטרדות. אנשים התקשרו אליה, שלחו לה אימיילים ואף דפקו על דלתה. עם זה, ההורים הגיעו למשטרה. מאה אלף שקל קנס להורי הילדה שביצעה את החרם והמעשים ללא הוכחת נזק על דבר כזה. ולא חסרות דוגמאות לפתיחת פרופילים פוגעניים נגד ילדים, מורים, מנהלים.
במידה ואין לנו אפשרות לסגור באמצעים הפשוטים בפייסבוק קבוצה או פרופיל, אני אומר להורים לגשת ולהתלונן במשטרה.
התחזות לאחר
האם אנחנו יודעים מי החבר?
האח הגדול- פדופיל בן 52 פתח קבוצה על אלירז מ"האח הגדול". ילדים תמימים הצטרפו לקבוצה שלו. בצורה הזו הוא יכול היה לראות את הפרופילים של כולם. שמות, גיל, מקום מגורים. בחקירתו טען שהילדים הצטרפו מרצונם. בעצם אותו אחד עשה לעצמו תפריט: כל ילד עם שם משפחה, בית ספר וטלפון.
כמעט מלאכים – שלושה גברים פתחו קבוצה בה הציעו מתנות והנחות לקראת ההופעה המתקרבת של חברי "כמעט מלאכים". מי שרוצה כרטיסים בהנחה, יכול לפנות למייל. 8000 ילדים העבירו כרטיסי אשראי של ההורים. הכניסו את מספר הכרטיס, הספרות האחרונות, וזהו. גם במקרה זה התערבנו וסגרנו את הקבוצה.
מייקל לואיס – את מייקל לואיס זימנו לחקירה משטרתית, על פרופיל הפייסבוק שלו. בחקירתו הוא אמר שכלל אין לו. אבל, יש 19 פרופילים מתחזים. והם מציעים לילדים לקבל חתימות ומפגשים אישיים איתו. 4 ילדים הותקפו מינית בצורה זו.
בוב ספוג מדבר – לפני כחודש התקשרה אלי אמא מהצפון: "הבן שלי מדבר עם בוב ספוג". איך ילד יכול לדבר עם בוב ספוג, הוא הרי דמות מצוירת. בבית היא ראתה את הילד יושב בתוכנת צ'אטים ומולו הדמות של בוב ספוג. בהמשך היא ראתה את הילד מדבר באמצעות שיחת וידאו. היא לא חששה, עד שראתה את הילד מתרחק מהמסך ומפשיל את מכנסיו. אותו בוב ספוג נתפס- פדופיל בן 42.
אילו פגיעות בילדים הרשת מזמנת? פדופיליה, סמים, הימורים, פורנוגרפיה ואלכוהול. גם אתרים גדולים ורציניים שאנחנו מכירים, מכילים תכנים שממש לא מתאימים לילדים שלנו, ומלמדים אותם דברים מעוותים.
אתר וואלה מכיל סרטונים שכתוב עליהם שהכניסה לא מומלצת לילדים. האם זה באמת כדי שלא יכנסו? הרי זה בדיוק מה שמזמין את הילד להיכנס.
אתר נענע 10 מציג משחק על דוגמנויות חשופות. צריך לנגן את מנגינת יונתן הקטן על גוף דוגמנית עירומה. האם זה משחק לילדים? מה זה מלמד אותם? בקוגן- קומיקס יפני. חוץ מהעובדה שזה קומיקס אלים, בלחיצה הבאה ילדים יגיעו לקומיקס יפני פורנוגראפי. ילדים בני 8 ראו סרט כזה בביתם, והתערבו אם מה שהם רואים בסרט תואם למציאות, ולכן הם ניסו את הדברים האלה, ותקפו מינית ילדה.
איך ילדים קוראים לעצמם בצ'אטים? מה הם מפרסמים? תמונות שלהם, וטלפונים, אחרת איך ידברו איתם. בחור בן 28 צלצל אל ילדים שמסרו פרטים כאלה וצילם את עצמו עושה מעשים במצלמת וידאו מולם. 17 נערות בארץ נפגעו מזה.
תמונות
ילדות עומדות מול המראה ומצטלמות, בפלאפון. איפה שמים את זה? בפייסבוק, באתרים שמציעים פרסים על "התלבשות" הטובה – יותר נכון, ללא תלבושת.
מקושרים- בדיוק כמו רשת היכרויות. מה עושים שם ילדים? יש שם את כל הפרטים, בלי שום פרטיות.
בפארמוויל, בפייסבוק, אדם מציע מתנות לילד. הוא הופך להיות חבר שלו. הוא מאמין בו, ושולח לו מתנות פארמוויל. לא מקבלים ממתקים מזרים ברחוב כי אלה הממתקים.
הימורים
בפייסבוק, יש פוקר. אלה הימורים נטו. הורים קונים ערכות פוקר לילדים. בהתחלה זה במבה, אחר כך 10 אגורות, שקל, עשרה. בחיפה יש מקום נחמד בו נותנים לילדים להיכנס ויש שם שולחנות פוקר. עם ז'יטונים. אין כסף? יש הלוואות. חובות של אלפי שקלים מתחילים מפוקר ווירטואלי.
במשחק כמו יניב, אפשר לשחק מול זרים, ויש שם צ'אט, בו מדברים עם זרים.
מצלמות
אם יש מצלמה בבית, הפכנו להיות ב"אח הגדול", ללא ידיעתנו. המצלמה מחוברת, לא דולקת, אבל מישהו מפעיל אותה באמצעות תוכנה זדונית. מה עושים עם התמונות/ סרטונים האלה? סוחטים את המצולם. 2000 שקל כדי שלא נפרסם את הסרט איך הנערה מתפשטת בחדרה. ובכל זאת מוכרים את זה לאתרי פורנו. בבית שלי, אני מנתק את המצלמה או שם אפילו פלסטר על העינית.
מה אפשר לעשות
כדי שזה לא יקרה, כנסו לפייסבוק, לכו לחשבון, הגדרות פרטיות והתאימו את ההגדרות לצרכיכם. כדאי גם לשנות את הסיסמא כדי שלא יפרצו לחשבון. מומלץ לשלב בה אותיות, מספרים וסימנים.
הילדים מקבלים למייל מכתבים המשדלים אותם לקנות סמים. מה עושים? נכנסים למייל. עוקבים אחרי מה שהילד מקבל. אבל הם לא נותנים סיסמא? משתמשים בתוכנות. מציבים גבולות. חובה לחנך את ילדינו לתרבות גלישה אחראית. שום תוכנה בסופו של דבר לא תמנע את הגעת המידע למקורות שליליים. אני שומע הרבה: "עזוב, זה באינטרנט, אל תתייחס, תסגור". אין דבר כזה כי האינטרנט זה העולם שלנו כרגע.
