רקע

חלק גדול מתחושות הפחד והחרדה אצל התלמידים נובעות מתחושת חוסר אונים בנוגע לאיום. התלמידים חשים כי קיים איום גדול אשר אין להם את היכולת לשלוט עליו או שאין להם את המיומנויות להתמודד עמו. מהיותו של הארוע חיצוני, בין אם הוא מוכר או חדש, הוא מעלה תחושת איום ישירה כלפיהם וכלפי בני משפחה או מכרים. הם אינם יודעים "לתרגם" דרכי התמודדות שיש בהם ולתעל אותם למצב החרום הנוכחי.
נוכל לסייע לתלמידים בכך שניתן להם כלים לראות מה הם כן יכולים לעשות- איזה כוחות יש להם שיכולים לסייע כאשר יש אזעקה? מה יכול להיות תפקידם בעת ירידה למקלט? מה יכול האחריות שלהם בעת יציאה מהמקלטים או בהפוגות בין האזעקות?
הרעיון הוא, שכאשר ניתן להם תפקידים ואחריות, תחושת חוסר האונים תפחת, ותוחלף בתחושת יכולת התמודדות.
פעילויות על נושאים אלו מתאימות הן במהלך קיום המבצע הביטחוני והן במהלך הימים שלאחר החזרה לבית הספר.

מטרות

אנו נמצאים כעת במהלך מבצע "עמוד ענן". תלמידים רבים, בוודאי אלו הנמצאים באזורי עימות, אך גם מי שאינם, מושפעים מכך מבחינה רגשית והתנהגותית.
במסגרת בית הספר והכיתה ניתן לעשות עבודה משמעותית עם התלמידים ולעצב בשיתוף פעולה כלים להתמודדות עם רגשותיהם הן בבית הספר והם בבית.

פעילות משותפת לכיתה כולה יכולה לסייע במספר אופנים:
א- התלמידים יגלו שרגשות שהם חווים משותפים גם לשאר התלמידים, אולי אף המורה – הם אינם לבד.
ב- התלמידים יוכלו לשאוב כוחות ורעיונות ממגוון דרכי ההתמודדות של חבריהם לכיתה עם תחושות הפחד והבלבול וליישם בעצמם.
ג- המורה בכיתה מהווה מקור לידע מסודר ומאורגן אשר מקל מאד במצבי חרדה ויכול לסייע לתלמידים להבין את המציאות שלעיתים נראית מבולבלת.

הנחיות

הצעה לפעילות לתלמידים

• הושיבו את התלמידים במעגל בכיתה.
• חלקו לכל תלמיד שני פתקים ריקים ומכשיר כתיבה.
• בקשו מכל תלמיד לרשום בפתק אחד תשובה לשאלה- מה עשיתי כאשר הייתה אזעקה בפעם האחרונה?
• בפתק השני יכתוב כל תלמיד רעיון למשהו שהוא יכול לעשות כאשר יש אזעקה שיכול לסייע להורים בבית או למורה בבית הספר.
• לאחר מספר דקות בקשו מהתלמידים לשתף. רשמו על הלוח את כל הרעיונות לתפקידים שהתלמידים מעלים.
• עשו חלוקת תפקידים בין התלמידים, בו לכל אחד מתלמידי הכיתה יש חלק, למקרה בו תהיה אזעקה נוספת כאשר אתם נמצאים בבית הספר. רעיונות לתפקידים: כל תלמיד אחראי על עצמו ועל חברו לשולחן בדרך למקלט, מספר תלמידים שאחראים להכין פעילות קצרה לתלמידים בזמן שנמצאים במקלט, תלמידים שאחראים על כך שכך התלמידים חוזרים לכיתה, אחריות ליצירת קשר עם תלמידים שנעדרים מהלימודים, ועוד.
  סייעו לתלמידים לתרגם את התפקידים שלקחו על עצמם בכיתה לתפקוד במשפחה.

טיפים למורים

1. מסרים מרכזיים בדברי ההקדמה:

א. עברנו חוויה לא נעימה וייתכן שהיא עדיין משפיעה עלינו (מותר לפחד).
ב. יש לנו הרבה סוגים של רגשות ומחשבות, ונדרש להקשיב ולכבד איש את רעהו.
ג.  גילינו בתוכנו פחדים, אולם אם נתבונן פנימה נמצא גם כוחות.
ד. כיצד אנחנו מייצרים אחריות משותפת
ה. חשוב שהשיח יתמקד בהיבטים אנושיים, ימצא את המשותף בינינו כבני אדם ואת היכולת להיעזר ולתרום אחד לשני ולא יהווה שיח פוליטי.

2. ביטוי רגשי במצבי לחץ הוא אחד ממשאבי ההתמודדות החשובים העומדים לרשותם של ילדים ומבוגרים. הוא עוזר בפירוק לחצים ומקנה הזדמנות לסביבה להשתתף ולתמוך בילד. לכן, חשוב שכמורים תזמו פנייה לתלמידים, גם אם הם לא משתפים ביוזמתם, ברגשותיהם. ניתן לעודד ביטוי רגשי אצל תלמידים באמצעות שאלות ישירות כגון: "מה אתם מרגישים בקשר למה שקורה עכשיו במדינה שלנו?"; "האם אתם מודאגים?"; "מה עוזר לכם להרגיש טוב יותר?" וכיו"ב. כמו כן, אפשר לעודד ילדים צעירים לבטא את רגשותיהם בערוצים לא מילוליים כגון ציור, פיסול, דרמה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שאין לכפות על התלמידים התייחסות רגשית ולא לבקרו, כאשר הוא נמנע מלהשתתף בשיחה כזאת. אי-היכולת לשוחח בנושא, לא בהכרח מעידה על בעייתיות הילד. לעיתים הימנעות זוהי דרך התמודדות היחידה העומדת לרשותו, ויש לכבדה.

מבוסס על מאמרו של חיים עמית: הורים כמנהיגים במשפחה, בזמן מלחמה.

3. לילדים יש כוח להתמודד – ככל שתאמינו בחוסן של התלמידים וביכולתם להתמודד כך הם יוכלו לגייס את כוחותיהם.

4. ויסות רגשי – המוח הנבון (הקורטקס), הוא אזור ממנו אנו פועלים בשיקול דעת, חולשתו היא בכך שהוא איטי בתגובותיו. לכן במצבי לחץ אנחנו מגיבים מהמוחות החייתיים וההישרדותיים שלנו, שהם מהירים מאוד, אך לא תמיד נבונים מספיק.

בהתמודדות עם מצבי לחץ, חשוב לווסת את תגובות הלחץ, את הסערה הגופנית- דפיקות הלב, הבחילות, היובש בפה, הבהלה שהגוף עובר, ולמקד את עצמנו כדי שלא 'נעשה שטויות' ממהירות התגובה שהמוח החייתי מפעיל אותנו לעשות כי הוא רוצה 'לתקוף או לברוח' בלי לחשוב בתבונה'.

כיצד נוכל לווסת את תגובות הלחץ? כנסו למאמרה של חלי ברק שטיין "אני רוצה משמע אתה לא קיים"-

5. מידע מדויק – חשוב לשתף את התלמידים במה שקורה, בקצרה וברמה המתאימה לגילם ורמתם ההתפתחותית ולקרבתם לאירוע. יש להפריד בין שמועות לעובדות ולדעות אישיות ולמנוע הצפת מידע שאינה הכרחית.

6. שגרה – ילדים זקוקים לשגרה והיא מעניקה להם בטחון ותחושת שליטה. יש לשמור על שגרת הלימודים הרגילה ככל הניתן, בכפוף להנחיות פקוד העורף.

7. התנהגויות חריגות- יש לשים לב להתנהגויות שונות מהרגיל שעלולות לאותת על חרדה או מצוקה של הילד ולפנות להתייעצות במקרים אלו. לדוגמה- תלמידים שמספרים שהם מקיאים, חווים רעידות בגוף, חוסר שינה ובכי לא נשלט.

8. כל תגובה של התלמידים היא לגיטימית- חלק יגיבו בבכי, חלק בלעשות "צחוקים" חלק יכולים להסגר ואחרים יפטפטו.. התלמידים ימצאו את הדרך שלהם להתמודד עם הפחדים. הקפידו לתת לגיטימיות לתחושות, גם אם לא להתנהגות. לדוגמה: ילדים יכולים לעשות קול של אזעקה, דבר שעלול להפחיד תלמידים אחרים. זוהי דרך עבורם לייצר שליטה, בבחינת הם יקבעו מתי תהיה אזעקה, הם ישלטו בה, הם יהיו מוכנים פעם הבאה. אם אנחנו מבינים את זה, נוכל לומר לתלמיד- אני חושבת שאולי אתה עושה את הקול הזה כי זה עוזר לך כרגע להרגיש טוב יותר, אבל זה יוצר בהלה אצל תלמידים אחרים וגם אצלי, אולי במקום זה תספר לי- איך היה לך במקלט? מה עשית שם? ליד מי ישבת?

9. דרכי הרגעה על ידי תרגילי נשימה – תרגיל המעלית- הנחו את התלמידים לנשום עמוק ולדמיין כי ככל שהנשימה נמשכת הם מטפסים מעלה במעלית לקומה ראשונה, שנייה, שלישית וכו.. לאחר מכן הנחו אותם להוציא את האוויר תוך כדי ירידה בקומות עד שמגיעי לקומת קרקע.

10. דאגו למערכת תמיכה עבורכם – חשוב מאד שלכם, כמנהיגים במצבי חירום תהיה מערכת תמיכה אשר תסייע לכן להתמודד עם תחושות הלחץ והפחד שלכם. מערכת זו יכולה לכלול דמויות מצוות בית הספר או מהבית.

בהצלחה!