תוכן

פרק 1

א. האינטרנט והגולש– חברות קרובה גם מחוץ לרשתות החברתיות
האם מישהו מכם עצר לשאול עצמו לאחרונה כמה שעות בשבוע או אפילו ביום הוא מבלה מול האינטרנט? בעבר, גם לאחר כניסתו המפוארת של האינטרנט לשימושנו, השאלה הנפוצה יותר הייתה כמה זמן אתם מבלים מול המחשב. ברם, כיום השימוש באינטרנט הפך ליותר ויותר שגור בקרב רבים לצרכים שונים. הזמן שמבלים מול המחשב אינו בהכרח מול "המחשב" הביתי השולחני, אפילו גם לא בהכרח מול זה הנייד. הזמינות של האינטרנט על גבי מכשירי הטלפון ושאר מכשירים נלווים, לצד הרצון או הצורך להישאר מעודכנים ולבדוק רק "מה המצב?", "מה חדש?" אצל 1000 מחבריכם הקרובים ברשת החברתית החביבה עליכם, שינה את הרגלי הגלישה של רבים. מביקורים של מספר פעמים בשבוע או ביום באופן מרוכז, הפך האינטרנט לחבר אותו, בואו נודה, רבים מבקרים לעיתים די תכופות. בידקו בהפסקה הבאה שלכם למשל בעבודה, וראו מה עושים לא מעט מחבריכם. קרוב לוודאי, תיווכחו כי לא מעטים מהם מבקרים באינטרנט, אולי אפילו דרך הטלפון הנייד. הזמינות של האינטרנט על גבי הטלפון הנייד למשל, הפכה אותו וודאי לנייד ולזמין יותר מבעבר. ובאופן פשוט, ממש בלחיצת כפתור (או בלחיצה על מסך המגע), בנקל ניתן לבדוק מהו מזג האוויר, מה קורה עם החברים, ומה יש להם לחדש. גם לבדוק את האי מייל, ואולי גם לראות את הקליפ החדש שמשגע את כולם. והכל זמין בלחיצת כפתור. אין חולק על כך שדפוסי הגלישה של רבים נשתנו. יש שיאמרו כי בשנים האחרונות השימוש שלהם ברשת לאורך היום או עד הגיעם מול המחשב, הוא בעיקר בגלישת טלפון או בגלישת פייסבוק.

ב. "ואם ביום שלישי לא בא לי"?
אכן כברת דרך ארוכה עבר האינטרנט מאז הגיחוֹ לחייהם של המשתמשים הפרטיים.
ב1994 שר התקשורת דאז, רפאל פנחסי, איפשר אספקת שירותי חיבוריות לרשת גם למשתמשים ביתיים, ולא רק למגזר העיסקי. בהמשך לכך הוקמו ספקי אינטרנט גדולים יותר ופחות. כבר לפני מספר שנים הגיחו ספקי אינטרנט שונים, שניסו להתחרות על ליבו של הגולש, או על עכברו. וודאי זכורה לכם הפרסומת לעיל לספק האינטרנט שהיה אחד מהספקים המוכרים בשוק. ספקים שונים התפארו באפשרות שהם נותנים בידי הגולשים לשלם עבור הגלישה בפועל. שיטת ה"השתמשת, שילמת" או "לא גלשת, לא שילמת", הייתה בוודאי כדאית עבור מי שהיו משתמשים בשירותי האינטרנט בהזדמנויות שונות לפרקים בלבד. כיום, ניתן להבחין כי הצעות מעין אלו הבאות לפתות את הגולש באופן זה, נעלמו משהו מהנוף הפרסומי. נראה כי ספקי האינטרנט צייתו להרגלים בשוק או לכל הפחות ניתן וודאי לומר כי הרגלי הגלישה ברחבי העולם נשתנו. מהירותו של האינטרנט גדלה, טכנולוגיית הגלישה אף היא נשתכללה. עיסקה זו רלוונטית לפחות גולשים על שום השימוש הנרחב והולך שאלו עושים ברשת. בימים בהם האינטרנט כבר תפס שֶבת בקרב המשתמשים, כלי זה הפך למוכר יותר ויותר כמקור לידע, אמצעי לשימוש בעסקים וגם לבידור. ומשום כך גם יובן היקף השימוש בו. מכל האמור, נמצאים אנו למודים כי האינטרנט הפך לחלק אינטגרלי מהפעולות היומיומיות, זאת אף זאת, הרשת הפכה למארח אותו פוקד הגולש לעיתים תכופות ולמשך פרקי זמן ממושכים מבעבר. תמורות אלו בכל הנוגע לשימוש באינטרנט הפכו אותו לדייר של קבע בשגרת יומם של 2,267,233,742 משתמשי אינטרנט עולמיים.[1]  ככזה, יש מי שמנצלים את מקומו ה"טבעי" בחייהם, גם לפעילויות אחרות ופחות חיוביות, למשל כאמצעי למתן במה לסכסוכים תוך ניצול האי מיילים והרשתות החברתיות להפצת מסרים על בעלי ריבו של פלוני או כאמצעי לאיומים וכיוצא באלה. מן המתואר מעלה, ניתן להבין את המהלך שבו ביצוע עבירות 'גולש' מן המרחב הממשי ומתבצע גם במרחב האינטרנטי. אדגים אמירה זו באמצעות סוג אחד של פעילות שלילית, שגם היא לא אחת יכולה להוות עבירה, זוהי האלימות ברשת והביריונות המקוונת (פגיעה באמצעות מסרים פוגעניים אלימים מעל גלי הרשת). כל כך כיצד? אמירה זו מתחדדת לנוכח מחקרים המסמנים קשר בין קורבנות אלימות ברשת לבין קורבנות לאלימות בלתי אמצעית, פנים מול פנים. נראה כי לא יהא זה תלוש לשער, כי סוגי האלימות זולגים בין המרחבים. והסובל מאלימות פנים מול פנים זוכה למסרים אלימים למשל גם במרחבי האינטרנט, ואילו הפוגעים עובדים שעות נוספות מחוץ למפגש שלהם פנים מול פנים עם קורבנם, וממשיכים באלימות כלפי הקורבן גם באמצעות הרשת.

ג. מאפייני האינטרנט– האומנם קרש קפיצה לפעילות עבריינית?
בראש הפרק הקודם נוכחנו בתמורות שהאינטרנט עבר ובשינוי במקום שהוא תופס בחייהם של הגולשים. תיאור זה מספק בין היתר הסבר ושופך אור על עובדת הצטרפותו של האינטרנט כזירה שגם בה מבוצעות עבירות. לכך יש להוסיף מאפיינים נוספים מהם נהנה האינטרנט. יכולת הנגישות לאינטרנט עצמו בין ממחשבים, מטלפונים ניידים, ipad ועוד כהנה וכהנה, הפכה אותו לזמין יותר כמו גם את מגוון השימושים בו (לרבות שימוש בו לביצוע של פעולות בעלות גוון העלול לחייב את מבצען באחריות משפטית). היכולת לשמור על אנונימיות בזירות מקוונות מסוימות מאפשרת למי שמעוניינים לבצע פעולותיהם ברשת אינקוגניטו. שמות משתמשים בדויים ללא הזדהות שלעיתים מאפשרת בתורה גם היעדר נטילת אחריות ומתן דרור ללשונו של מאן דהוא, כאשר בהזדמנויות אחרות ובזירות אחרות אולי לא היה נוהג כך. הידיעה כי מי שמצוי מעבר למסך אינו רואה אותך, לא יכול לגעת בך, ואולי אף לא יודע מי אתה, מעניקה תחושה של כוח. תחושת כוח זו לא אחת מנוצלת למשל בטוקבקים, בפורומים, בצ'טים, בבלוגים וברשתות החברתיות להפצת מסרים פוגעניים. מסרים אלה אינם בהכרח פליליים או מחייבים באחריות משפטית, אך אין בכך להופכם לחיוביים במיוחד. מאידך, מסרים מעין אלו לא אחת עולים כדי פגיעה בשמו הטוב של פלוני או מגבשים עבירת איומים, ועל כך נרחיב בהמשך המאמר. האנונימיות היא רכיב חשוב ברשת. יש מי שתחושה זו של כוחניות מעניקה להם תחושה של חסינות, הגולשים לא יודעים מיהם, וכך גם אף אחד אחר. אז לכאורה ניתן לעשות הכל, ולהציג עצמך ככל העולה על דעתך.[2] לכאורה יכול להיות במאפיין זה גם משום פתרון לנפגע. הנפגע בתורו יוכל להגיב על המסרים כנגדו. ברם, לא כל הקורבנות מגיבים באותו האופן. מאידך, היגררות לחילופין של דברים בין שני הניצים עלולה להיות בעוכריו של הנפגע. לא פעם,  הנפגע חש עצמו ממילא בעמדת נחיתות כמי שהותקף קודם באופן יזום. אי הנראות של הפוגע כלפי הנפגע, וגם של הנפגע כלפי פוגעו, יוצר מצב בו הפוגע יכול להסתתר מאחורי המסך ולבצע מעלליו. יתרה מזאת, פעולתו גם אינה מצריכה אותו לחזות בהשלכות מעשיו על הנפגע, שאולי אלו היו יכולים להצר את צעדיו.  זוהי תופעות דיסאינהיביציה  (Disinhibition), הממלאת תפקיד גם בעבירות של לשון הרע ואלימות מקוונת בכלל. בעגה המקצועית מכונה התופעה כ"אפקט הסרת העכבות" בקרב גולש שאינו רואה את הנפגע, ולכאורה משוחרר מכל עכבות בהתנהגותו. אחרת לעיתים היה יכול להצר את מילותיו ופעולותיו. מנגד, יש מי שיטענו כי העובדה שהאלימות לא מתרחשת פנים אל פנים מקנה שהות של מחשבה במהלך כתיבת ההודעה בפורום או העלאת הקובץ, שהות בה יוכל הפוגע להניא עצמו מהפעולה. שהות זו אינה מבטלת את הקלות בה ניתן לבצע את הפעולות ברשת והמהירות בה ניתן להעלות אליה תכנים הזמינים לתפוצה רחבה. לפיכך, המהירות בה מילים פוגעניות או צילומים מעליבים מועלים לרשת ומופצים, עלולה אף היא לשמש כחומר ביד היוצר המשתמש באינטרנט לצרכים אלו. אין ספק כי מדובר בשיפור ניכר ממצב הרשת באמצע שנות ה90, שקצבו של האינטרנט היה כ kb/sec 64 ונפחו כ kb 9.6, התשתית לא היתה עניפה כדהיום. לדאבונו של הקורבן, פעמים רבות תוכן זה נותר ברשת מידי יום, והמילים הפוגעניות אף הן נותרות בפורום או בצ'אט, להבדיל מאמירת הדברים במרחב הממשי. מי שטרם נכח בהעלבות אלה על גבי הקיר ברשת החברתית, יכול להיכנס להקליק ולקרוא אף הוא את התוכן שהקורבן היה מעדיף שייעלם מעל גלי האתר. לחילופין תוכן שפורסם במקום אחר יוכל להיות מקושר ומופץ בקלות במקומות אחרים ברשת בהם מתכנסים מכריו של הנפגע. [3] היו מודעים כי בנסיבות מסויימות יש אתרים המאפשרים הסרה של תוכן זה. למקרא מאפיינים אלה ובצירוף הגידול בשימוש באינטרנט אותו סקרנו, לרבות בקרב בני הנוער שבהם, נראה כי בפנינו זירה נוספת בה יש מי שמנסים להפעיל דרכי אלימות שלעיתים גובלות במעשי עבירות של ממש על פי החוק, בארץ ובעולם. רבים מן הנוקטים בסוג זה של ביריונות ברשת ובצורות עבריינות שונות רואים באינטרנט ככלי שרת בידם לבצע זממם על מנת להשיג קורבן מתאים או לפגוע בקורבן. מדוע? זוהי דרך מהירה, אנונימית מבלי להיחשף, עם תפוצה רחבה שבלחיצת כפתור תוכל להרחיב עצמה, ללא פעולות נגדיות מוחשיות לכאורה, תוך ביצוע הפעולה בכל עת ומכל מקום או פשוט בשל העובדה שהאינטרנט "ישנו". הוא חלק מההווי היומיומי וסממן נוסף לו. קיומם של אתרים שמשמשים לחִיברות משמש לעיתים כמקום דייג למי שמשחרים לטרפם, כמו במקרי פדופיליה ועבירות מין. מסירת פרטים על ידי הגולשים ללא נקיטה של משנה זהירות על ידם בהתקשרות עם אותם פרטים ובמפגשם איתם, אף הוא משחק לידם של העבריינים. מסמוס אפקט עשיית הפעולה "פנים מול פנים" ואיתו גם מסמוסם של גורמים העשויים לשמש כגורמים מעכבים לפעולות האלימות, עלולים להביא להקלה על תוכניתו של העבריין. במקום שהפוגע יהרהר טרם מעשהו ויניא עצמו מביצועו ולו בעטיה של השהות המסויימת שיש בהקלקה ובלחיצה על כפתור השליחה להבדיל מתגובה לאחר יד במהלכו של וויכוח שבו נתלהטו הרוחות, יש הרואים באמור לנצל את יתרונותיו של האינטרנט לפעולות לא רצויות, שבחלקן אף פליליות. הללו רואים באינטרנט כמערב פרוע בו ניתן לעשות ככל העולה על רוחו של הגולש.

ביבליוגרפיה

הכותבת, עו"ד שרית אמסלם, מצוות אתר הפורומים המשפטיים – צוות עורכי דין בישראל, נוטריון ומשפטנים המגישים סיוע משפטי כמו נכנסו למשרד עורכי דין ורטואלי.