אני בת שירות בבית ספר יסודי דתי לבנים. תלמידים רבים בבית ספר נוטים להתייחס אליי באופן לא מכבד ואפילו בצורה מזלזלת. אני רוצה שיהיה לי יחס חברי איתם ועם זאת שידעו לכבד וישמעו להוראות שלי. זה ממש בעייתי. אני משתדלת תמיד להיות חייכנית ונחמדה לכולם כי זה מבחינתי מה שבת שירות אמורה להיות. סוג של מישהו בצוות שמבין לליבם ואפשר לשתף אותו בדברים ולהרגיש חופשי אותו. הבעיה, וזו בעיה גדולה שהתלמידים מנצלים זאת ולא פעם מדברים אליי באופן משפיל ומזלזל. במקרים כאלה אני מנסה להיות תקיפה ולהסביר להם שזה לא בסדר אבל זה כאילו שמרגע שהראיתי להם שאני נחמדה אליהם, אפשר להתנהג אליי איך שהם רוצים. אני יכולה לומר להם שוב ושוב לעשות משהו, להתנהג יפה, להיכנס לכיתה ועוד אבל הם פשוט לא מתייחסים אליי. לעיתים, אומנם נדירות, מבקשים ממני להחליף איזושהי מורה, לפעמים לשיעור שלם לפעמים מספר דקות ואני ממש מתקשה ליצור שקט. יש כיתות שהרעש אפילו מתגבר כשאני נכנסת ואני מעירה ומעירה אבל זה לא עוזר. הם פשוט צוחקים לי בפרצוף.
רוב השעות אני מתגברת ילדים בפרטני שם אני מרגישה שאני מקדמת אותם אבל שוב אפילו בפרטני המשמעת מפריעה לא פעם. יש ילדים שבנוכחותי מרגישים חופשיים ומרשים לעצמם לא להיות מאה אחוז בשיעור. אני מנסה להגביר את הקול ולהיות קשוחה ואני מנסה גם בנחמדות אבל הם כאילו רואים אותי כחצי תלמידה שמנסה להשקיט אותם.. זה לא שאני לא חושבת שהם לא אוהבים אותי דווקא נראה לי שהם מאוד אוהבים אותי הם פשוט לא יודעים להפגין את זה. יש כמובן ילדים שיודעים להתנהג בכבוד אבל עדיין יש כל כך הרבה שלא. אני אשמח לאיזושהי עצה איך להתמודד איתם. אם יש משהו במה שאני מציגה שאפשר לשנות שיבינו שאני אחת מהצוות של בית ספר וצריך להתנהג אליי בהתאם.
תודה רבה!
-
התמודדות עם אלימות
-
אלימות מינית
-
חרם
-
אלימות פיזית
-
אלימות מילולית
-
אלימות ברשת
-
אלימות נגד מורים
-
-
מיומנויות חברתיות
-
תקשורת בין אישית
-
פתרון סכסוכים וגישור
-
קבלת השונה
-
הבעת רגשות
-
מנהיגות
-
אכפתיות והתחשבות
-