רקע

האו"ם קבע כי יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם יצוין ב-2 באפריל בכל שנה. ההחלטה לציון יום מודעות לאוטיזם התקבלה בשנת 2007 בעצרת הכללית של האו"ם, במטרה לקדם את ההסברה בנושא ולהעלות את המודעות בעולם לאוטיזם ולטיפול בו.

כ-67 מיליון איש ברחבי העולם לוקים כיום באוטיזם, שהיא הלקות ההתפתחותית הגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם. על פי נתוני ,Autism Speaks העמותה הלאומית הגדולה בארה"ב המטפלת באוטיזם, יותר ילדים מאובחנים כיום באוטיזם מאשר בסוכרת, בסרטן ובאיידס יחד. כמו כן, בנים נמצאים בסיכון גדול פי 4 מאשר בנות ללקות באוטיזם.

אוטיזם הוא הפרעה בתקשורת הבין-אישית הגורמת לקשיים ביצירת קשרים חברתיים המצופים מגיל הילד. ההפרעה באה לידי ביטוי באופנים שונים ועשויה לכלול קשיים בשפה ובדיבור, קשיים בהבנת מצבים חברתיים וקשיים התנהגותיים נוספים. באופן עקרוני מדובר בילד שההורים יתארו אותו כ"ילד שחי בעולם משלו" (ד"ר מחאג'נה). דוגמאות להתנהגות אופיינית בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם:

1. ילד שמשחק במשחק מסוים באופן מחזורי מספר רב של פעמים. למשל: בניית מגדל מקוביות והפלתו בצורה זהה, בתדירות מחזורית גבוהה ובמשך זמן ארוך ללא הפרעה.
2. ילד שנמנע מלשחק עם ילדים או אנשים ומעדיף משחק עצמאי רוב הזמן.
3. איחור בהתפתחות השפה והתקשורת. ילדים עם אוטיזם מראים איחור משמעותי בהבנת ובהבעת השפה. בחלק מהמקרים יש לילד שפה משלו (שאינה מפותחת בהתאם לגילו), או שהוא מדבר הרבה עם עצמו.
4. ילד שמרוכז במשחק מסוים או בפעולה מסוימת, וכל נגיעה בו גורמת לתגובה בלתי שגרתית כמו צרחות או קיפאון.

קיימות דרגות שונות של אוטיזם:

1. ברמה הקלה – מדובר בקשיים קלים (אך מורגשים) בקשרים חברתיים או בשפה. ילדים כאלה, שמאובחנים ומטופלים כבר בגיל צעיר, יכולים להשתפר בצורה ניכרת ולהשתלב במסגרות רגילות לחלוטין בהמשך חייהם.
2. ברמה הקשה – ילדים עם אוטיזם "קלאסי" המתבטא בקושי מהותי ביצירת קשרים חברתיים ובין-אישיים, קשיים בהבעת רגשות, הפרעות מהותיות בדיבור עד כדי הימנעות מדיבור, תסמינים קיצוניים של התנהגות חזרתית (נדנוד הגוף למשל), פחד משינויים, מגבלות בקורדינציה, מגבלות ברצף התכנון המוטורי הרגיל של הגוף, בעיות של ויסות חושי (עודף רגישות למגע או אי הרגשה של כאב) ועוד.

בין שתי רמות אלו קיימות דרגות משתנות של אוטיזם, לדוגמה:
PDD-NOS (Pervasive Developmental Disorder) הפרעה התפתחותית נרחבת – ילדים שרמת התפקוד שלהם נמוכה בגלל האוטיזם. התופעות המאפיינות הן לרוב התנהגות חזרתית בעת משחק, בשפה ובדיבור וברמה האישית.

תסמונת אספרגר – ילדים המתפקדים ברמת תפקוד טובה, ומבינים בצורה טובה יחסית סיטואציות חברתיות (אך עדיין מביעים קשיים בהבנתן). ילדים אלו קרובים יותר לנורמה המקובלת. זהו מצב הנחשב לקל יותר מילדים בעלי PDD.
אוטיזם בתפקוד גבוה – שונה מאספרגר, אם כי נוטים לבלבל ביניהם. מדובר בילדים שיש להם יכולת קוגניטיבית גבוהה מאוד. לעתים רמת המשכל (ה (I.Q-של ילדים אלו גבוהה מאוד. עניין זה מתבטא בהתהוותה של יכולת אחת מפותחת מאוד (מתמטיקה, ציור, זיכרון פנומנלי וכדומה), אך בנושאים מסוימים הם מוגבלים הרבה יותר[1].

[1] מתוך מגזין המושבות, חדשות, הלל יפה: מה זה בכלל אוטיזם ואיך מזהים אותו?

מטרות

א. התלמידים ילמדו מהו אוטיזם וכיצד הוא מתבטא.
ב. הגברת האמפתיה כלפי אנשים הלוקים באוטיזם ובני משפחותיהם.
ג. עידוד התלמידים לקבלת ילדים הלוקים באוטיזם ושילובם בחברה.

הנחיות

הסבירו כי הפעילות היום תעסוק בהעלאת המודעות לאוטיזם. היום נבין טוב יותר את משמעות האוטיזם וכיצד ניתן לסייע לילדים הלוקים באוטיזם.
ספרו לתלמידים כי בישראל מאובחנים כלוקים באוטיזם אחד מכל 79 בנים, ואחת מכל 429 בנות [1].
צפייה בסרטון "אח שלי" (11:04 דקות, ניתן לעצור ב 4:05 דקות).

שאלות לדיון:
1. מה אתם מבינים על אוטיזם מהסרטון?
2. עם מה צריכים להתמודד ילדים שסובלים מאוטיזם?
3. עם מה צריכים להתמודד אחים של ילדים עם אוטיזם?
4. האם למישהו יש בן משפחה שסובל מאוטיזם והיה רוצה לשתף את הכיתה במה זה אומר?
5. אם הייתם בנעליהם של האחים של הילדים הסובלים מאוטיזם שראיתם בסרט, איך הייתם מרגישים ומדוע? הסבירו.
חלקו את הכיתה לזוגות למשחק טריוויה בנושא אוטיזם.

יש לגזור את השורות בטבלה ולקפל כל שורה באמצע כך שיתקבל מעין קלף, הצד הכתום הוא הצד העליון והצד הלבן הוא גב הקלף.
הוראות המשחק
כל זוג תלמידים מקבלים את ערימת הקלפים ומערבב את הקלפים עם הפנים כלפי מטה.
מחליטים באמצעות 'זוג או פרט' מי ראשון, והתלמיד הזה מרים את הקלף בראש הערימה, מקריא את המשפט וצריך להגיד האם הוא נכון או לא נכון.
התלמיד הופך את הקלף ומקריא את התשובה, אם צדק – הכרטיס נשאר אצלו והוא זוכה ב-2 נקודות. אם טעה – הכרטיס חוזר לתחתית הערימה.
אם התלמיד הרים קלף בונוס, עליו להציע רעיון איך היה יכול לעזור לילד עם אוטיזם מבחינה זו. בהנחה שההצעה מקובלת על שני הצדדים, ההצעה תְזכה את המשתתף המציע בנקודה בונוס.
בכל מקרה, כל ילד מרים קלף אחד בתורו, בין אם זכה בניקוד ובין אם לאו.
המשחק ממשיך עד שמסתיימת ערימת הקלפים, הזוכה הוא התלמיד שצבר יותר נקודות.

לסיכום, שאלו את התלמידים:
1. מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום?
2. מה הבנתם או למדתם על אוטיזם שלא ידעתכם קודם לכן?
3. איך זה ישנה את יחסכם למי שלוקה באוטיזם או לאחים של ילדים הלוקים באוטיזם?

להרחבה על תסמונת אספרגר, הקרינו את כתבתו של אלון שרביט (12:20 דקות):

[1] מתוך YNET חדשות הבריאות, 12.05.2014