רקע

יום המודעות לגמגום נולד מיוזמה משותפת של אנשים מגמגמים ושל בעלי מקצוע המתמחים בגמגום. המטרות שהציב לעצמו ארגון הגמגום הבינלאומי, ISAD, הן:
· לשנות נורמות ציבוריות ולהפסיק את האפליה החברתית כלפי אנשים מגמגמים.
· לפתח את ההערכה העצמית של אנשים מגמגמים.
· להרחיב את האפשרויות העומדות בפני אנשים מגמגמים לממש את מטרותיהם ואת שאיפותיהם.
· לבנות קהילה ולספק תשתית להחלפת דעות ולחיזוק הקשר בין חוקרים, מטפלים, אנשים מגמגמים והורים לילדים מגמגמים.

מתוך: ארגון מגמגמים בישראל

מהו גמגום?  

גמגום הוא הפרעה תקשורתית, הפוגעת ביכולת לדבר באופן שוטף. הגמגום מופיע לרוב בגיל שנתיים עד 4 שנים, אך יכול להופיע גם מאוחר יותר. כ-5% מאוכלוסיית הילדים עוברים תקופה של גמגום. אצל רובם (75%) הגמגום נעלם כעבור חצי שנה או יותר. אצל 1% מקרב הילדים, הגמגום אינו חולף, והופך לבעיה כרונית. כאשר הגמגום נמשך לפחות 3 שנים, קיים סיכוי נמוך שהוא יחלוף.

מה גורם לגמגום?

אין סיבה אחת מובהקת. הגמגום מושפע מגורמים פסיכולוגיים, אך הוא אינו בעיה רגשית או הפרעה עצבית. הגמגום לא נגרם באשמת ההורה או הילד. אחד המחקרים העדכניים מציע זיקה בין גמגום לקואורדינציה הנוירולוגית במנגנון הדיבור.

למעלה משליש מהילדים המגמגמים אינם מתגברים על הגמגום. קלינאי תקשורת יכולים לזהות ילדים שנמצאים בסיכון לפתח גמגום כרוני ולעזור לרבים מהם להתגבר על הגמגום, אם יתחילו טיפול בגיל צעיר. ולמרות זאת, חוסר מודעות של מורים, של יועצים ושל רופאי ילדים רבים יגרום להם להמליץ להורים לדחות את הטיפול בדיבור, עד שיהיה מאוחר מדי, כדי למנוע חיים ממושכים עם גמגום.

מידע נוסף: ארגון מגמגמים בישראל

מטרות

• חינוך חברתי – העלאת המודעות לילדים מגמגמים וקבלתם כשווים בחברה, כדי לאפשר אווירה טובה בכיתה ואקלים נעים.
• מעגל השנה – ציון יום המודעות לגמגום.

הנחיות

1. הקריאו את הספר "מגמגם, אבל פחות" מאת מיכל מלין, הוצאת יסוד, 2005.

מיכל מלין היא קלינאית תקשורת ומטפלת בילדים ובמבוגרים.
הספר עוסק בתומר, ילד צעיר מגמגם. תומר אומר שהמילים לא יוצאות לו מהפה כמו אצל כולם. הן נתקעות, קופצות, נעצרות וחוזרות… תומר מנסה להתגבר על הגמגום בדרכים שונות. הוא מקשיב להוריו: הם מייעצים לו לדבר לאט, או לחשוב לאט ואז לדבר. אבל העצות אינן עוזרות לו. תומר מתאר אירועים מחיי היום יום שלו, וחושף עד כמה קשה לו להתמודד עם מבטי הילדים ועם הלעג שלהם.
רק לסבא שלו יש סבלנות – הוא לא משלים את דבריו, ואינו נותן לו עצות: איך ומה לעשות.

2. שאלו את התלמידים:

    א. איך, לדעתכם, תומר מרגיש כשמילים נתקעות לו בפה?

   ב. איך הוא מרגיש כשהילדים לועגים לו?

   ג. איך הוא מרגיש כשההורים שלו מייעצים לו לדבר לאט?

   ד. ואיך הוא מרגיש כשהוא מדבר עם סבא שלו?

   ה. האם אתם מכירים ילדים מגמגמים?

   ו. האם אתם סבלניים אל ילדים מגמגמים ומקשיבים להם, בלי לנסות להשלים את הדברים?

   ז. תומר נעזר בקלינאית תקשורת, שהיא מומחית לטיפול בילדים, שיש להם קשיים בדיבור. הטיפול עוזר לו, והוא כבר מגמגם פחות. כיצד אתם הייתם עוזרים לתומר?

  ח. האם, לדעתכם, הסבלנות והכבוד שלכם כלפי ילדים מגמגמים עשויים לשפר גם את הרגשתם בכיתה?

  ט. תומר אומר שגם משה רבנו היה מגמגם. כידוע, משה רבנו היה אחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי. חשבו על משה כמנהיג, חשבו על הכבוד שרחש לו העם. כנראה, תומר חושב שאם משה הצליח למרות הגמגום, גם הוא יכול להצליח.

     1. מה, לדעתכם, גרם למשה להצליח בתפקידו?

2. למה, לדעתכם, תומר מזכיר את זה?

3. האם, לדעתכם, אדם מגמגם, כמו משה, יכול להנהיג את העם גם בימינו?

3. הכנת פסיפס בזוגות או בקבוצות –
חברי ארגון המגמגמים בישראל יצרו פסיפס של תמונות, המתארות את נושא הגמגום. כך הם רוצים לעזור למבוגרים ולילדים להבין איך זה להיות מגמגם.

• התלמידים יביאו לשיעור ירחונים ושבועונים צבעוניים, ויכינו מהם פסיפס.