תוכן

9 טיפים לצליחת השלבים הראשונים בבניית קשר אישי עם תלמידים

1. חיוך – מחווה בסיסית ונעימה זאת יוצרת פתיחות והקשבה אצל הזולת. מומלץ להשתמש בה, כדי לתת לתלמידים תחושה נעימה, וכדי לחזק את הקשר אתם.

2. מבט ישיר – קשר עין יוצר קרבה ומשדר עניין. חשוב גם לבחון את הפנים ואת שפת הגוף של התלמידים, כדי לברר מה הם מרגישים באותו הרגע.

3. מעורבות בחיי התלמידים – נסו לגלות עניין ואכפתיות במה שקורה לתלמידים גם מחוץ לכותלי בית-הספר. התעניינו, שאלו, כמו שהייתם עושים עם חברים שלכם.

4. הקשבה אמפאתית – בזמן שהתלמידים משתפים אתכם בסיפורים אישיים, הימנעו מלשפוט אותם לטוב או לרע. במקום זאת שאלו שאלות, שיעזרו לכם להבין אותם טוב יותר (אז בעצם רצית ש…? מה הרגשת? האם חשבת ש…?), או אמרו במילותיכם את מה שהבנתם לגבי הרגשות והמחשבות של התלמיד/ה (אני רואה שאת/ה ממש שמח/ה…,  אני רואה שאת/ה ממש עצוב/ה…).

5. שיתוף ברגשות – שתפו את התלמידים ברגשותיכם. כך תעודדו אותם לשתף אתכם בעולמם הפנימי. שתפו כשאתם שמחים ומרוצים, וגם כשאתם כועסים או מאוכזבים.

6. חיזוקים חיוביים – חפשו הזדמנויות לבטא הערכה אישית לתלמידים. הדגישו את נקודות החוזק שלהם, והביעו אמון ביכולתם להתגבר על חולשותיהם. אמרו מילה טובה. תנו מחמאות בקלות, ולא רק על נושאים הקשורים לבית-הספר ולחינוך. (למשל, התייחסו ללבוש, למאמץ שתלמיד או תלמידה עשו, לחיוך שלהם…)

7. מעורבות בתהליך הלימוד – עזרו לתלמידים להרגיש שהלימודים רלוונטיים להם. שאלו את התלמידים שאלות, נסו לערב אותם בתהליך הלימוד עד כמה שניתן, כדי לדעת מה דעתם על נושא השיחה. בקשו מהם משוב על המפגשים שלכם.

8. אל תיבהלו מהתנגדויות ומכעסים של התלמידים – זה טבעי וצפוי. לא תמיד הכול נגדכם. ייתכן שהסיבה נעוצה בבית-הספר, או שזה משהו אישי של התלמידים. מורים ש'שורדים' התנגדויות, מרוויחים קשר קרוב ומשמעותי עם תלמידיהם וסיפוק אישי.

9. בניית קשר היא תהליך שנמשך זמן – בתהליך זה ייתכנו עליות ומורדות. לכן, גם אם נדמה לכם שאתם דורכים במקום, המשיכו לנסות! ככל שתגלו עניין בחוויות האישיות של התלמידים שלכם בקבלה ובאמפתיה, כך יתפתחו ביניכם יחסי אמון הדדי, והקשר ילך ויתחזק.