ורד שלום,
קודם כל, את יכולה להירגע. בנך נורמלי ואין לו בעיה. חסר בחברה שלנו הבנה, ויש ציפיות לא נורמליות. לדוגמה, יש בחברה שלנו ציפייה שילדים ישתלבו בחברת עמיתיהם מגיל צעיר ולהיות ביישן זה בעייתי. גישות אלו מטעות אותנו וכמו כן גומרים לנו ללחוץ על הילדים. המצב שאת מתארת לא קשור לביטחון של בנך, אבל הציפייה והלחץ עליו יכול לערער את הביטחון שלו אם הוא ירגיש שהוא פחות מקובל – גם בענייך.
זה מצוין שבנך יודע שאכפת לך, שהוא חשוב לך, ושהוא יכול לספר לך. לגבי המצב הזה, רצוי שתעזרי לו להרפות. תהיי בצד שלו, בלי לנסות לתקן דברים בשבילו. האם הוא באמת רוצה לשחק כדורגל או האם הוא לא כל כך נהנה מהמשחק ומעדיף לעשות משהו אחר? האם הוא מתלבט? בשיחות ביניכם, את רוצה לנרמל את המחשבות, הדעות והתחושות שלו. האם את יכולה לעזור לו לבטא את צדדים השונים של המצב? מצד אחד, יכול להיות שזה כייף לשחק כדורגל בהפסקה אבל מצד שני, למרות שמציעים לו ללמד אותו איך לשחק, אולי זה לא באמת חשוב לו? חשוב יותר להביע את הקונפליקט וכל צדדיו מלהגיע לפתרון מידי.
אפשר להבין את העיקרון הזה גם לגבי המצב במכולת. מצד אחד טוב לו שהוא יכול לקבל את האחריות ולעזור לך. מצד שני, הוא לא יודע בדיוק כיצד להגיב כשהוא לא מבצע את המשימה בדיוק כפי שהוא היה מצפה. נכון שזה מביך כשאת מגלה שחסר לך את הכסף הנדרש לסיים את הקנייה? זאת הרגשה נוראית שבאמת גורמת לך לא לחזור לאותו חנות שוב!:-) (זה באמת קרה לי…)
דווקא זה סימן טוב שבנך יכול לחוות את הרגשות הפגיעים כמו בושה. אחת הבעיות הגדולות ביותר היום בקרב ילדים היא שהם ממוגנים מהרגשות האלה. כשאינם חווים רגשות כמו בושה, פחד, אכזבה, עצב, ואכפתיות, אז חסר להם את המנוע להתבגרותם. ודרך אגב, היכולת לחוות את הרגשות האלו גם קשורה להצלחה בלימודים.
מקור הביטחון של בנך הוא מערכת היחסים עם הוריו. את פשוט צריכה להמשיך לספק לו את החום, האהבה, ההתעניינות בחייו ובמה שהוא אוהב, ההזמנה להתקרב אליך ולספר לך את מה שיש לו בלבו, להיות מוכוונת אליו ולהקל עליו להיות מוכוון אליך, ולהיות בצד שלו. זה ייתן לו בסיס בטוח ומקום מפלט שממנו הוא יכול להעז קדימה. זה הביטחון שלו עד שהוא מגיע לברות יותר מתקדמת ומכיר את עצמו ומטרותיו בחיים. בשיחות ביניכם, את יכולה לתת לו מקום בטוח כדי שהוא יכול להביע את ההרגשות הפגיעות שלו ולהתלבט בכל רם איתך על "למה כן" ו"למה לא." את רוצה לראות שהוא גם מסוגל להוציא דמעות על הדברים שעצובים לו.
אני מקווה שזה נותן לך יותר בהירות וביטחון בכיוון. כדי להבין ולדון על בדברים לעומק, כדאי להשתתף בקורס הורים "הכוח להיות הורה" שמפרט את טבע היחסים בין הורה וילד, וכיצד ההורה תומך בתהליכי ההתבגרות של ילדיהם. ספר מומלץ הוא "איחזו בילדיכם" מאת דר' גורדון ניופלד בהוצאת לייף סנטר.

בברכה,
שושנה הימן
לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת