הנחיות
שקופית 1: חצי הכוס המלאה
- קראו את התיאור הבא עם התלמידות והתלמידים:
לכולנו יש קשיים בחיים. גם מי שנראה ממבט ראשון שהכול נהדר אצלו, נאלץ לא פעם להתמודד עם קשיים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם.
לפעמים הקושי הוא בולט לעין – כמו פגם חיצוני (גמגום, נכות, פזילה, גובה חריג…), ולעיתים מדובר בקושי פנימי שאנחנו אולי לא מודעים אליו.
בכל מקרה, כשאנחנו נקלעים למצב קשה, יש לנו את היכולת לבחור האם להסתכל על חצי הכוס הריקה או על חצי הכוס המלאה.
- שאלו את התלמידות והתלמידים:
- למה הכוונה בקשיים פנימיים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם? הציגו דוגמאות (למשל: ילד שקשה לו ליצור קשרים חברתיים; ילדה שלא שלמה עם הגוף שלה ונמנעת מלרקוד ומלעסוק בספורט; ילד שלא מצליח להפסיק לחשוב על כך שייכשל ולכן מלכתחילה נמנע מלנסות וכו').
- כשחיים עם קושי או כשנקלעים למצב קשה, יש ביכולתנו לבחור אם להסתכל על חצי הכוס הריקה או חצי הכוס המלאה. מה זה אומר? הסבירו ותנו דוגמאות רלוונטיות להמחשה.
דימוי שכיח להצגת ההבדל בין ראייה חיובית לראייה שלילית הוא דימוי הכוס: האופטימי רואה את החצי המלא, ואילו הפסימי את החצי הריק. כך למשל ילדה ששברה את היד יכולה להסתכל על חצי הכוס הריקה – הכאבים, הקושי לבצע פעולות יומיומיות וכו', או על חצי הכוס המלאה – הזדמנות למנוחה לא מתוכננת, עושים בשבילה דברים ובאים לבקרה, וזו הזדמנות להיזכר כמה היא חשובה לסובבים אותה.
שקופית 2: "המתנה"
הקרינו את הסרטון המתנה.
שאלו את התלמידים – מה דעתכם על היחס הראשוני של הילד לכלבלב?
כשהילד רואה שהכלבלב שקיבל כמתנה הוא נכה (חסרה לו רגל אחת), הוא משליך אותו מעליו, וכשהכלבלב חוזר אליו הוא בועט בו. מדוע לדעתכם הוא עושה זאת?
טיפ: רצוי להוביל את הדיון דרך שאלות לתלמידים, כך שיבינו שהתייחסותו הקשה של הילד לכלבלב הנכה לא נובעת מזה שהכלבלב נכה, אלא מזה שהילד עצמו נכה, וכנראה קשה לו עם הנכות שלו. לכן לראות את הנכות אצל אחר, גם אם הוא גור כלבים – זה משהו שמרתיע אותו ומכעיס אותו. ייתכן גם שהוא כועס על אימו, שהביאה לו כלבלב נכה. ייתכן שהוא רואה בכך מניפולציה מצדה וגם זה מעורר את כעסו. כשהצופים מבינים שגם הילד סובל מאותה הנכות, קל יותר לגלות כלפיו אמפתיה על התנהגותו בהתחלה.
חשוב לציין שהסיטואציה בסרטון היא מורכבת ורגישה, ויש לנהל את הדיון כך שלא תיקלעו מצד אחד להצדקה של התנהגותו הראשונית של הילד כלפי הכלב, ומצד שני שלא תשפטו את הילד בצורה נוקשה מדי. כמו כן, יש לשים לב שהילדים לא מגיעים להכללה מוטעית, שלפיה כל מי שיש לו נכות יקשה את ליבו כלפי אנשים או בעלי חיים עם נכות.
ההכללה שכן ניתן לעשות מהסיפור היא כשיש לנו תכונה חיצונית או פנימית שקשה לנו איתה ואנחנו מתקשים או לא יכולים לשנותה – אם אנחנו מזהים אותה אצל האחר, לפעמים זה עלול להכעיס אותנו ולעורר בנו התנגדות. כשמדובר בתכונה פנימית, אנחנו לא בהכרח מודעים לזה שהכעס שלנו על האחר נובע מנקודת דמיון בין שנינו. כך למשל, ילד יכול לכעוס מאוד על ילד פטפטן שלא מקשיב לו, בעוד שהוא עצמו מתקשה להקשיב לאחרים.
באמצעות פעילות סל"ב אנונימית – שאלו את התלמידות והתלמידים:
האם נתקלתם במצב שבו כעסתם על מישהו אחר מכיוון שזיהיתם בו תכונה שקשה לכם איתה בעצמכם?
או להיפך – האם כעסו עליכם (זה יכול להיות גם בן או בת משפחה) בגלל תכונה או התנהגות שאופיינית לאדם שכעס עליכם?
מדוע זה קורה לדעתכם? (למורה: כשאנחנו לא מקבלים משהו בעצמנו, אנחנו לא מקבלים אותו גם אצל האחרים. זוהי השלכה [מנגנון הגנה אישי שבו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר העולם שמחוצה לו, ומייחס אותם לאנשים אחרים, ובכך יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השליליים. ויקיפדיה]).
- הנחו את התלמידים לענות באופן אישי על השאלות בעמוד 2:
מה אימא עושה?
פותחת את החלון כדי שייכנס אור ונותנת לבנה מתנה.
דוחקת בבנה לצאת החוצה.
מה קורה לילד מול הכלבלב?
שמח בו, ולא אכפת לו בכלל כשהוא מגלה שהכלבלב נכה.
שמח בו, אבל כשהוא מגלה שהכלבלב נכה הוא מתאכזב.
מאוכזב מהכלבלב מהרגע הראשון.
מה משנה את יחסו של הילד לכלבלב?
בסוף גוברים רחמיו של הילד על הכלבלב הנכה.
הילד נדהם מכך שהכלבלב אינו מוותר לעצמו.
נופל בקסמו, בשובבות ובנחמדות שלו.
מתרגל אליו ויוצר אתו קשר.
מה מפתיע אותנו כצופים?
כשהילד קם מהספה, מתברר לנו שגם הוא עצמו נכה כמו הכלבלב.
שהכלבלב מצליח בנחישותו לגרום לילד לעשות משהו בשבילו.
כל התשובות נכונות.
שהיחס הקשה של הילד לכלבלב, נובע מהקושי של הילד עם הנכות שלו עצמו.
שקופית 3: מחשבות בעקבות "המתנה"
בשקופית זו מתבקשים התלמידות והתלמידים לענות על שאלות מחשבה בעקבות הצפייה בסרטון.
- מה הרגשתם לגבי יחסו הראשוני של הילד לכלבלב? הסבירו.
- מדוע לדעתכם כשהילד גילה שהכלב נכה, הוא התאכזב וכעס?
- מה בסופו של דבר גרם לילד לשנות את יחסו לכלב? [למורה: למשל ראה שהכלב לא מוותר על אף נכותו]
- מה הרגשתם ומה חשבתם כשהילד קם מהספה וגיליתם שגם הוא עצמו נכה?
- אמפתיה
- כאב
- צער
- זלזול
- שמחה
- שמחה לאיד
- אחר____
- האם זה שינה משהו ממה שהרגשתם כלפי הילד או ממה שחשבתם עליו בתחילת הסרטון? הסבירו.
מדוע הילד יוצא בסוף החוצה עם הכלבלב?
- ההזדמנות של הילד לטפל במישהו אחר נותנת לו כוחות.
- הילד דואג לכלבלב ורוצה לאפשר לו לשחק בחוץ.
- הרצון של הילד לעשות טוב לכלב, גובר על ההעדפה שלו להישאר בבית.
- גם הילד רוצה לצאת החוצה, הכלבלב מספק לו תירוץ והזדמנות טובים מספיק.
- הכלבלב משמש מודל לחיקוי לילד איך להתייחס לנכות שלו.
שקופית 4: הכול תלוי בנקודת המבט
בשקופית זו התלמידות והתלמידים יתבקשו לחשוב על אימוץ נקודת המבט, ועל כוחה של נתינה לאחר.
בקשו מהתלמידים לענות על השאלות באופן פרטני או בזוגות.
כשהילד מבין שהכלבלב שהוא קיבל נכה – הוא כועס.
הכלבלב מראה לילד נקודת מבט חדשה על הנכות, אפשר ליהנות ממה שיש למרות המגבלות.
תארו קושי בחייכם שמעציב אתכם. לאחר מכן, ציינו דברים חיוביים במצב למרות הקושי.
נתינה לאחר יכולה למלא אותנו. ספרו על מקרה שבו עשיתם משהו למען האחר מרצונכם. איך זה שיפר את הרגשתם? הסבירו.
בסיום, בקשו מכמה תלמידות ותלמידים לשתף בתשובותיהם. עודדו הבעה של מגוון דעות ודוגמאות. אם תלמיד מעלה שנתינה עוררה בו רגשות שליליים דווקא, בדקו אם אותה נתינה באה מרצון טוב ומבחירה אישית. חדדו כי נתינה שאינה כזו, יכולה לגרור רגשות קשים כמו טינה, התחשבנות וכעס, והבחירה לתת לאחר צריכה לנבוע מבפנים.
לסיכום, שאלו את התלמידות והתלמידים:
- לפי דעתכם, אילו הילד לא היה נכה, האם היה נוהג אחרת בכלבלב? הסבירו.
- מה הקשר בין מצוקה ונתינה לדעתכם? (הסבירו כי פעמים רבות דווקא אנשים שחווים מצוקה וסבל, רגישים יותר לסבל של האחר ועסוקים בנתינה יותר מאנשים שחייהם קלים יותר).
- מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום?
