מערך שיעור
יום המאבק לחיסול העוני – 17 באוקטובר
נועה שפירא, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות זאת עוסקת בהשפעת הפערים הכלכליים וחוסר השוויון על האקלים בכיתה. בימים אלה המצב הכלכלי נותן את אותותיו גם במערכת החינוך ובחברת הילדים, ונוגע, במידה זאת או אחרת, לכולנו. הפעילות מיועדת לכיתות ה'-ו'.

רקע

פעילות זאת עוסקת בהשפעת הפערים הכלכליים וחוסר השוויון על האקלים בכיתה. בימים אלה המצב הכלכלי נותן את אותותיו גם במערכת החינוך ובחברת הילדים, ונוגע, במידה זאת או אחרת, לכולנו.
בפעילות נעסוק בנושא זה, ונבדוק עם התלמידים כיצד ניתן לשפר את האקלים בכיתה, שיש בה פערים כלכליים.

מטרות

א. חינוך חברתי – פיתוח יחס של כבוד לכל אדם באשר הוא אדם, ללא קשר למעמדו הכלכלי
ב. מעגל השנה – עיסוק ביום המאבק לחיסול העוני שחל בכל שנה ביום 17 באוקטובר

הנחיות

בפעילות זאת נעסוק ביום המאבק לחיסול העוני באמצעות:
1. הצעות של פתרונות לבעיות של פערים כלכליים בכיתה
2. דיון בכיתה

מידע נוסף
כולנו יודעים שילדים זאת הוצאה שגדלה דווקא בגיל ההתבגרות, בין הגילאים 11-18: " יש לנו בבית ילד מתבגר, וקשה שלא להרגיש את זה… עלינו להתמודד עם עלייה מחודשת בהוצאות: בגיל הזה גדלה השפעת הסביבה על הילד… השילוב של הלחץ להיות מקובל והחשיפה הגדולה לפרסום בטלוויזיה גורם לסגידה למותגים ולעלייה דרסטית בדרישה לבגדים חדשים, ממותגים ויקרים."
(מתוך: רוני לינדר-גנץ, ילדים זה הוצאה, 30.4.2005, haaretz)

המותגים היום הם נשק חברתי. מי שיש לו מותגים ומוצרים יוקרתיים משתייך לקבוצה ה"טובה".
לדברי דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית: "כל אחד רוצה להשתייך לקבוצה הנחשבת טובה, מצוינת ומעל האחרים. מבחינה זו, המותגים מבטיחים לנו להיות "מקובלים" ובאופנה. אולם, היא טוענה, "החיסרון הבולט של המותגים הוא שהם למעשה מפתים אותנו להיות קונפורמיים (אחידים)."
(מתוך: לימור גריף, ילדי המותגים, 28.4.2008, nana)

כלומר, הלחץ החברתי והתחרות גורמים לילדים לרכוש מותגים ומוצרים יוקרתיים. הבעיה כאן אינה רק המחיר הכלכלי, אלא התחרות, הקנאה, הפגיעה בילדים שאין להם, והלחץ החברתי.

שימו לב: כדי למנוע פגיעה של ילדים מן העיסוק בנושא העוני, קראנו לפעילות על תחרות, על מותגים ועל מוצרים יוקרתיים. חשוב לעסוק בנושא מהזווית הזאת ולא מהזווית של עוני ושל מחסור.

הפעילות

א. שאלו את התלמידים: האם בית-הספר צריך להתערב בסוג הדברים שילדים מביאים?
מצד אחד: צריך לתת לילדים חופש לבחור לעצמם מה ילבשו, באילו מחברות יכתבו, אילו ממתקים יאכלו.
מצד אחר: קנאה ותחרות על בגדים ועל מחברות יוצרים אווירה לא טובה בכיתה ופוגעים בילדים שיש להם פחות.

הצעה: ערכו משחק תפקידים. ילד אחד או ילדה אחת יציגו את העמדה הראשונה, ואחד או אחת יציגו את העמדה השנייה.
ב. חלקו את התלמידים לארבע קבוצות, ותנו לכל קבוצה אירוע אחד מהאירועים בדף לתלמידים.
ג. משך הזמן למילוי הדף לתלמידים והדיון בכיתה: כ-45 דקות
ד. שאלו את התלמידים:
1. מה הן ההצעות של כל קבוצה למניעת תופעות של תחרות, של קנאה ושל פגיעה בילדים שיש להם פחות?
2. האם היחס שלנו כלפי ילדים בכיתה נקבע בעיקר לפי הלבוש או לפי האביזרים שיש להם או שאין להם? מה זה אומר
עלינו כחברה?
3. אילו דברים נוספים חשובים ביחסים עם ילדים אחרים?
א. כתבו על הלוח את כל ההצעות. אחר כך העבירו אותן לפלקט, ותלו אותו בכיתה.
ב. בקשו מהתלמידים להציע כותרת מתאימה לפלקט. למשל:
* שוויון בכיתה ה1
* אצלנו בכיתה לא מתרשמים מדברים יקרים

לחצו להמשך קריאה
הקטן