אירוע המזמן דיון ערכי בשאלה האם יש לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל.
הצעת חוק חדשה קוראת להפוך את העברית לשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל. משמעות החוק, אם יאושר, היא שישראל תפסיק לפרסם את ההודעות והטפסים הרשמיים של הממשלה והרשויות המקומיות בשפה הערבית, כמו שהיה נהוג עד כה. בנוסף, יבוטל השימוש בשפה הערבית במשרדי הממשלה ובבתי המשפט. חברי הכנסת שהציעו את החוק חושבים שבדרך זאת יצליחו לחזק את מעמדה של השפה העברית ולתרום ללכידות בחברה (מתוך: אתר "הארץ", חדשות חינוך וחברה, 26.8.14).
האם יש להפוך את העברית לשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל?
מצד אחד: כן, מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית, יש בה רוב יהודי ולכן יש לחזק את השפה העברית ולהכריז עליה כשפה הרשמית היחידה.
מצד שני: לא, ביטול השפה הערבית כשפה רשמית יפגע במיעוט הערבי, יגביר את המתח בין יהודים וערבים ויקשה על התנהלות חיים משותפים.
טיעון:
במדינת ישראל יש מיעוטים תרבותיים נוספים שדוברים שפת אם שהיא לא עברית, כגון רוסית ואמהרית, ועדיין אין מחשבה להפוך את השפות הללו לשפות רשמיות.
תגובה:
תושבי המדינה, דוברי השפה הרוסית והאמהרית, רואים את הלאום שלהם כלאום יהודי. תושבי המדינה הערבים רואים את הלאום שלהם כלאום ערבי.
מה דעתכם?
התרסה:
יש להכריז דווקא על אנגלית כשפה רשמית נוספת בישראל. לשפה האנגלית יש חשיבות רבה כשפה בינלאומית שבאמצעותה מתנהלים המסחר והתקשורת בכל העולם. לכן חשוב שהאנגלית תהיה שפה רשמית נוספת.
תגובה:
לא כל דבר נמדד רק בצד המעשי שלו. שפה היא כלי מרכזי לסובלנות, לשוויון, לגיבוש זהות ולנתינת כבוד. ביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית חותר נגד ערכי יסוד אלו.
טיעון:
החוק יקשה על הנגשת מידע חשוב ורלוונטי לאזרחים ועל יצירת קשר עם המוסדות הציבוריים.
אירוע:
מחמוד הוא תלמיד בכיתה ה'. אביו הוא קבלן הבונה בתים, וחלק מהעבודות שהוא מקבל מגיעות אליו ממכרזים (הודעה רשמית לציבור להציע הצעות לעבודות שונות) שהמדינה מפרסמת בעיתונים בשפה הערבית.
מחמוד שמע על הצעת החוק החדשה ומבין שמהיום אביו יוכל להיחשף רק למכרזים בשפה העברית. הוא חושש שהדבר יקשה על אביו להתפרנס בעתיד.
– אם מחמוד היה מעלה לפניכם את הבעיה, מה הייתם אומרים לו?
טיעון:
האירועים הביטחוניים האחרונים הגבירו את המתח בין אזרחים ערבים ויהודים. חשוב לפעול לעידוד החיים המשותפים במדינת ישראל דווקא בתקופה זו. צעד כזה עלול להגביר את המתח.
התרסה:
מי שרוצה לפגוע ביחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ימשיך לעשות זאת בכל מקרה.
מידע:
בדמוקרטיות רבות המדינה מכירה בלשונו של מיעוט גדול כשפה רשמית וממלכתית לצד זו של הרוב.
למשל, בשווייץ זכו הצרפתית והאיטלקית להכרה כשפות רשמיות, ובשנת 1938 הוכרה אף שפת הרומנש, שפתו של מיעוט קטנטן, כשפה רשמית.
– מדוע לדעתכם מרבית מדינות העולם בוחרות לתת מעמד רשמי ליותר משפה אחת?
מחשבה:
לאחרונה הוצע לבטל את חובת לימודי השפה הערבית בבתי הספר.
מה דעתכם על ההצעה?
תרגיל:
בהמשך לדיון שקיימתם, הציעו בקבוצות הצעת חוק שתבטא את עמדתכם בנושא השפה הרשמית במדינת ישראל.
לסיכום:
שאלו את התלמידים:
1. מה התחדש לכם בעקבות הפעילות?
2. האם שיניתם את דעתכם במהלך הדיון? מדוע?
3. באיזו תחושה אתם יוצאים מהדיון?
מצגת המשפחה שלי – ללימוד השפה והתרבות הערבית
