הפעילות
האם ראוי להקים בנייני מגורים על שטחי טבע שבהם קיימת צמחייה ענפה ובעלי חיים רבים?
מצד אחד – כן, באזורים רבים במדינה קיימת מצוקת דיור קשה, כך שבניית מגורים עבור בני אדם חשובה יותר מאשר אכלוס של בעלי חיים וצמחים.
מצד שני – לא, מהלך של בנייה באזורי גידול של צמחים ובעלי חיים יפגע אנושות בעולם החי והצומח, אולי אפילו באופן בלתי הפיך. ראוי למצוא שטחים לבנייה שלא יגרמו לפגיעה כזו.
נקודות לבירור אישי:
עם אילו מבין שתי הטענות אתה מזדהים יותר ומדוע?
ירושלים, בירת ישראל, מתאפיינת במצוקת דיור עבור מעמד הביניים. מכיוון שמדובר בעיר הקודש, רבים רוצים להתגורר בה מסיבות דתיות ופרויקטים רבים כוללים דירות המיועדות לעשירים בלבד או לתושבי חוץ. מצב זה גורם לעלייה במחירי הדיור והיצע חסר של דירות להשכרה [גלובס, 2013]. האם מצב זה אמור לדעתכם להשפיע על ההחלטה בדבר הקצאת חלק מהשמורה לבניית יחידות דיור?
מדוע לדעתכם חשוב לשַמֵר שמורות טבע עבור בני האדם? (ערכי הטיול בטבע, אוויר צח, עצים משפרים את איכות האוויר ומנטרלים זיהומי אוויר).
מדוע לדעתכם חשוב לשמר שמורות טבע מבחינת הצמחים ובעלי החיים? הסבירו. (שמירה על האיזון האקולוגי, שימור זני בעלי חיים וצמחים, ערכי התחשבות בחי).
אילו הייתם מתגוררים בסמוך לאתר טבע שמועד להריסה לצורך בינוי, כיצד הייתם פועלים? האם לדעתכם ניתן להיאבק על שמירת אתרי טבע? כיצד ילדים יכולים להירתם למאבק שכזה?
הקרינו את הכתבה: מבט – מתנגדים לבנייה במצפה נפתוח בירושלים: חשש להרס פנינת טבע
להרחבה על מצוקת הדיור בישראל – דו"ח מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל.
להרחבה
דוגמא למאבק שהצליח: המאבק על חוף פלמחים בסמוך לראשון לציון.
הקרב האחרון על עתידו של חוף פלמחים הסתיים בניצחון לגופי שמירת הסביבה וכל מי שחפץ להשאיר את החוף טבעי ופתוח: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז ביטלה באופן סופי את תכנית כפר הנופש בפלמחים ואישרה תכנית שתכיר בכל האזור כגן לאומי שישתרע על שטח של 70 דונם. (מתוך ידיעה שפורסמה ב Ynet ,1.12.14)
עדי לוסטיג החלה את מאבקה בשימור חוף פלמחים בהיותה בת 17. היא מספרת: "באחד הימים של פברואר 2008 הגעתי לים כהרגלי, ופתאום ראיתי מולי גדרות ועמודים גדולים תקועים בחול. לא הבנתי מה קורה וניסיתי לברר מה עושים שם. היה לנו ברור מהרגע הראשון שמדובר במשהו חריג ונורא, הבנו שאנחנו צודקים כשגילינו שמתכוונים לבנות במקום כפר נופש ענק ולהרוס את החוף שלנו".
לוסטיג וחבריה החליטו לעבור לגור בחוף פלמחים, ולא עצמו עין בזמן שהבולדוזרים והטרקטורים איימו להרוס את המקום האהוב עליהם ולמחוק את אחת מפיסות הטבע היחידות שנשארו באזור.
כך חיה עדי כשנתיים.
תיאור מקרה
בשכונת הצפון יש בניין דירות ותיק בן 5 קומות שתושביו מכירים זה את זה כבר שנים רבות. בסמוך לבית יש עץ זית עתיק שענפיו מצלים על חזית הבניין ומגיעים עד לקומה השלישית.
בישיבת הדיירים האחרונה, ביקשה משפחת כהן מהקומה השנייה לכרות את העץ משום שהוא מחשיך את דירתה, הציפורים שעל ענפיו מרעישות והיתושים מהווים מטרד. לטענת משפחת כהן, העץ פוגע באיכות חייהם ובערך של דירתם אם ירצו למכור אותה.
משפחת רביב מקומה חמישית הביעה התנגדות נחרצת: "אין על מה לדבר! העץ הזה בן 20 שנה! בכל שנה אנחנו מוסקים ממנו את הזיתים ומכינים זיתים מוחמצים. בזכותו יש לנו אוויר צח. כל ילדי השכונה לומדים לטפס על העץ הזה. לגדוע את העץ זה לגדוע זיכרונות שלנו, לא בא בחשבון". בתגובה ענו בני משפחת כהן: "גם אם אנחנו היינו גרים בקומה חמישית ונהנים מאור השמש, היינו מעדיפים לשמר את העץ. תחשבו עלינו ועל המחיר שאנחנו צריכים לשלם".
שאלות לדיון:
מה דעתכם על טיעוניהם של משפחת כהן ומשפחת רביב?
לו הייתם מתגוררים בקומות הנמוכות, האם שיקוליכם היו שונים?
איזה פתרון הייתם יכולים להציע מלבד כריתת העץ? (למשל, להתייעץ עם אגרונום, מומחה לתורת החקלאות: אולי ניתן לכרות את העץ ולנטעו במקום חדש? אולי ניתן לכרות רק חלק ממנו וכך עדיין לשמרו? אולי יש עוד אפשרויות שהוא יכול להציע?)
יום איכות הסביבה העולמי
שמירה על הסביבה (פעילות מתוקשבת)
