רקע
חודש תשרי הוא החודש הראשון בשנה. זהו זמן של התחלות. שנה ראשונה בבית ספר, כיתה חדשה, תלמידים חדשים. בתקופה זו התלמידים לומדים להכיר זה את זה, להסתגל מחדש למסגרת, ושותפות מתחילה להיווצר בכיתה. בחג הסוכות מברכים על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. לארבעת המינים יש משמעויות סמליות רבות. המשמעות המוכרת ממשילה את ארבעת המינים לסוגים שונים של בני אדם, המצויים בעם ישראל. את הלולב ואת ענפי ההדס והערבה אוגדים יחד לאגודה אחת: וכאשר נוטלים את הלולב לברך עליו, מחזיקים בצמוד גם את האתרוג. כך כל ארבעת המינים נעשים לאגודה אחת, המסמלת את עם ישראל: כמו ארבעת המינים, גם בניו ובנותיו של עם ישראל שונים זה מזה, אך הם גם משלימים זה את זה ומחויבים לערבות הדדית ולאחדות. האתגר של עם ישראל הוא "ויעשו כולם אגודה אחת" – שילוב הקבוצות השונות, על אף ההבדלים ביניהן, לכלל קיום משותף ולאחדות. (על-פי: ד"ר דב גולדברגר, הפעלופדיה, אנציקלופדיה לפעילות חברתית, סתיו חגים ואירועים, החברה למתנסי"ם ו"משכל", 1995). באופן דומה, בתחילת שנה, כל תלמיד עומד בפני עצמו, עדיין אין הרבה קשרים חברתיים, או שהקשרים הם בחיתוליהם. במקרים אחרים, התלמידים מכירים משנים קודמות, אך בכל זאת לא התראו תקופה ארוכה, ולכן לוקח זמן ליצור שוב את תחושת ה"ביחד". בכיתה, כל תלמיד הוא שונה, כל תלמיד הוא בעל מאפיינים שונים, רצונות שונים, מחשבות שונות. בתהליך של יצירת שותפות כל התלמידים נעשים שותפים לכיתה אחת בעלת מאפיינים קבוצתיים, שכל חבריה מרגישים בה תחושת שייכות.