רקע

חודש תשרי הוא החודש הראשון בשנה. זהו זמן של התחלות. שנה ראשונה בבית ספר, כיתה חדשה, תלמידים חדשים. בתקופה זו התלמידים לומדים להכיר זה את זה, להסתגל מחדש למסגרת, ושותפות מתחילה להיווצר בכיתה. בחג הסוכות מברכים על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. לארבעת המינים יש משמעויות סמליות רבות. המשמעות המוכרת ממשילה את ארבעת המינים לסוגים שונים של בני אדם, המצויים בעם ישראל. את הלולב ואת ענפי ההדס והערבה אוגדים יחד לאגודה אחת: וכאשר נוטלים את הלולב לברך עליו, מחזיקים בצמוד גם את האתרוג. כך כל ארבעת המינים נעשים לאגודה אחת, המסמלת את עם ישראל: כמו ארבעת המינים, גם בניו ובנותיו של עם ישראל שונים זה מזה, אך הם גם משלימים זה את זה ומחויבים לערבות הדדית ולאחדות. האתגר של עם ישראל הוא "ויעשו כולם אגודה אחת" – שילוב הקבוצות השונות, על אף ההבדלים ביניהן, לכלל קיום משותף ולאחדות. (על-פי: ד"ר דב גולדברגר, הפעלופדיה, אנציקלופדיה לפעילות חברתית, סתיו חגים ואירועים, החברה למתנסי"ם ו"משכל", 1995). באופן דומה, בתחילת שנה, כל תלמיד עומד בפני עצמו, עדיין אין הרבה קשרים חברתיים, או שהקשרים הם בחיתוליהם. במקרים אחרים, התלמידים מכירים משנים קודמות, אך בכל זאת לא התראו תקופה ארוכה, ולכן לוקח זמן ליצור שוב את תחושת ה"ביחד". בכיתה, כל תלמיד הוא שונה, כל תלמיד הוא בעל מאפיינים שונים, רצונות שונים, מחשבות שונות. בתהליך של יצירת שותפות כל התלמידים נעשים שותפים לכיתה אחת בעלת מאפיינים קבוצתיים, שכל חבריה מרגישים בה תחושת שייכות.

מטרות

א. העלאה לדיון של נושא שיתוף והשתתפות בין התלמידים בכיתה.
ב. עיסוק בחיים יחד בחברה, אשר כל אחד ואחת בה שונים ומיוחדים.
ג. פיתוח סובלנות כלפי האחרים אצל תלמידי הכיתה.
ד. עיסוק בחג הסוכות ובארבעת המינים.

הנחיות

חלק א- דמיון ושוני בין תלמידי הכיתה
שחקו עם התלמידים את המשחק- חצה את הקו אם..
באמצע הכיתה ציירו קו או הדביקו סלוטייפ שחור אשר יחצה את החדר לשניים. (אפשר לפנות את קידמת הכיתה בלבד עבור המשחק). בקשו מכל התלמידים לעמוד בצד אחד של הקו.
אמרו לתלמידים: אני אקריא כל פעם משפט. מי שמסכים עם המשפט עובר לצד השני של הקו. מי שאינו מסכים נשאר לעמוד במקומו. לאחר כל משפט כולם חוזרים לעמוד בצד אחד של הקו.
מטרת המשחק היא שהתלמידים יכירו את נקודות הדמיון ואת ההבדלים בינם לבין התלמידים בכיתה שלהם.
המשפטים:

1. שוקולד זה המאכל הכי טעים בעולם.
2. בריכה יותר טובה מים.
3. קיץ זו עונה יותר כיפית מחורף.
4. השיעור שאני הכי אוהב/ת זה ספורט.
5. השיעור שאני הכי אוהב/ת זה תנ"ך.
6. אני ילד/ה יחיד/ה.
7. יש לי חיית מחמד בבית.
8. יש לי פייסבוק.

הנחיה למורים: אחרי הקראת כל משפט בקשו מהתלמידים לשים לב מי נמצא איתם בשורה ומי לא.

סיכום הפעילות ודיון – הצעות לשאלות לדיון:

1. האם יצא לכם ללמוד משהו חדש על אחד התלמידים בכיתה?
2. האם הופתעתם ממשהו שלמדתם על אחד התלמידים?

אמרו לתלמידים: כל אחד בכיתה הזו הוא יחיד ומיוחד. לכל אחד מכם יש אופי שונה, רצונות שונים, מחשבות שונות. אך עובדה זו אינה מונעת מכם להפוך להיות כיתה שעובדת יחד, שכולם שייכים לה, שכולם מרגישים בה רצויים ובטוחים, ושכולם בה  סבלניים זה כלפי זה.

חלק ב- חג הסוכות
הסבירו לתלמידים על המשמעותיות השונות של ארבעת המינים:
לכל אחד מארבעת המינים יש מאפיינים שונים. כל אחד מארבעת המינים מסמל את הפרי או את הירק היפים ביותר:
האתרוג – הטוב שבפֵּרות.
הלולב – הנאה שבפֵּרות.
ההדס – היפה שבעלים.
הערבה – הטוב שבעשבים.
וכולם מאוגדים יחד ומסמלים את עם ישראל המאוחד, על אף השוני בין בניו.

שאלו את התלמידים: כיצד ארבעת המינים קשורים לפעילות שעשינו בתחילת השיעור? (תשובה: כפי שבעם ישראל ישנם אנשים שונים, אך כולם מאוגדים יחדיו, כך גם בכיתה שלנו ישנם תלמידים שונים, אך כולנו עדיין שייכים לאותה כיתה).

חלק ג- חלקו לתלמידים את דף העבודה (מצורף קובץ להורדה):
א. משך הזמן למילוי הדף לתלמידים והדיון בכיתה: כ-25 דקות.
ב. התלמידים יספרו אילו תכונות הם מילאו בטבלה, וכיצד הן יכולות לתרום לקבוצה/לכיתה.
ג. התלמידים יציגו את המשפטים/סיסמאות/פתגמים שחיברו.
ד. כתבו את ההצעות של התלמידים על פלקט מיוחד, ותלו אותו בכיתה.

חלק ד'- סיכום הפעילות
שאלו את התלמידים:
1. האם בכיתה שלנו יש תלמידים השונים זה מזה?
2. באילו תחומים התלמידים בכיתה שונים זה מזה?
3. כיצד השונות בין התלמידים תורמת לכיתה שלנו?
4. האם יש חסרונות לשונות בין התלמידים בכיתה?
5. האם השונות בין התלמידים יוצרת מתח בכיתה? אם כן, מה תוכלו לעשות כדי להפחית אותו?
6. איך אפשר לחיות יחד, בשיתוף ובשלום, בחברה, שכל אחד ואחת בה שונים ומיוחדים?