רקע
בחג הפסח אנו רואים כיצד המסורת היהודית מתייחסת אל מפלה של אויב. כידוע, בחג זה אנחנו מציינים את יציאת בני ישראל מן העבדות במצרים. כאשר במנוסתם עברו בני ישראל את ים סוף בחָרָבָה – רדפו אחריהם המצרים וטבעו בים.
האם המפלה של המצרים הרודפים אחרי עם ישראל היא סיבה לשמחה ולחגיגות? – מן התלמוד עולה שעלינו להגביל את השמחה. ההסבר לכך הוא:
באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.
אמר להן הקב"ה: "מעשי ידיי טובעין בים סוף, ואתם אומרים שירה לפניי?"
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין לט, ע"ב)
נושא זה מזמן לנו עיסוק בנושא: היחס שלנו אל אויבינו, אל יריבינו ואף אל חברינו – כאשר הם נפגעים ונכשלים.