מטרות

לפתח מודעות אצל התלמידים לכך שכל אדם יכול להרגיש רגשות שונים בעקבות אותו האירוע.

הנחיות

רקע

במהלך המשחק מומלץ לנצל את ההזדמנות, כדי לגרום לתלמידים לשתף ברגשותיהם, ולהעמיק את השיח שלהם אִתכם ובין התלמידים עצמם.

לפני המשחק

1. הזכירו לעצמכם בדיבור הפנימי שלכם את מטרת המפגש: לעודד הבעת רגשות ושיחה עליהם. המשחק יאפשר זאת, כמובן, ולא פחות חשוב – באמצעותו תנהלו את המפגש ותאפשרו ביטוי של הרגשות בפתיחות ובביטחון.
2. זכרו: התלמידים ילמדו להביע רגשות גם מהאופן שתנהלו את המפגש, וגם בתרגול המיומנויות בעזרת המשחקים והפעילויות באתר יוצרים קשר באופק.
3. חשוב שתהוו דוגמה למיומנויות, שאתם מעוניינים להקנות לתלמידים. תנו להם דוגמה אישית בכל דבר שאתם עושים. למשל, הקשיבו להם עד הסוף, שאלו וברר מה הם אומרים ומרגישים, בקשו דוגמאות, שתפו ברגשות שלכם בנושא המדובר, והגיבו באמפתיה ובהבנה וללא ביקורת.
4. לפני תחילת המשחק בקשו מכל תלמיד ותלמידה (בסבב) לומר מילה אחת, שתתאר כיצד הם מרגישים היום.
שימו לב: תוכלו להעשיר את המשחק בכרטיסים נוספים: בקשו מהתלמידים לכתוב בעצמם אירועים ורגשות על הקלפים הריקים.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

1. העמיקו את השיח (הדיאלוג)

א. נצלו הזדמנויות לתמוך בהבעת רגשות בריאה של התלמידים, ונסו גם ליצור הזדמנויות.

ב. בכל פעם שתלמידים מוצאים זוג כרטיסים מתאים של אירוע ושל רגש, שאלו:

1. האם גם את/ה היית מרגיש/ה כך במצב דומה?

2. האם יש מישהו בקבוצה, שהיה מרגיש אחרת במצב כזה?

ג. עודדו את התלמידים להציע עוד רגשות, שיכולים לנבוע מן האירועים השונים.

ד. מצאו הזדמנויות להבהיר לתלמידים שכל רגש שלהם מקובל.

שימו לב: ההבדל בין רגש למחשבה רובנו נוהגים לבלבל בין רגש למחשבה. אנחנו נוהגים לומר "אני מרגיש/ה ש…", גם כדי לתאר מחשבות ולא רגשות. למשל, המשפט "אני מרגיש/ה שלא אכפת לכם ממני" מביע מחשבה ולא רגש. עדיף לומר את הרגש: "אני עצוב/ה, כשאתם לא מתייחסים אליי", או את המחשבה: "אני חושב/ת שלא אכפת לכם ממני".
אמנם גם הרגש וגם המחשבה חשובים, אך חשוב לא לבלבל ביניהם. נסו לכוון את התלמידים לבטא את רגשותיהם באופן מדויק, "נקי" ממחשבות, ואת המחשבות באופן "נקי" מרגשות. ההבחנה חשובה ללמידה של עולמות הרגשות והמחשבות.

2. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת השיחאם בדיון תלמידים מביעים רגש, חשוב לעצור, לשאול מהו הרגש, מהו המצב שעורר אותו (למשל, משהו שאמרו להם, משהו שהם חשבו). חשוב לשאול אם אחרים היו מרגישים רגש דומה במצב זה, או רגש אחר, לא לצורך שיפוט או ביקורת, אלא לצורך התרגול של מטרת הפעילות – זיהוי מצבים ורגשות.

3. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית אם רגש מסוים עולה בכם במהלך המשחק, בתגובה לגירוי במשחק, או בתגובה למשהו שתלמידים אמרו – שתפו את הקבוצה ברגשותיכם. ספרו על מצבים, שמעוררים בכם רגשות שונים, ונסו להמחיש שהרגשות שלנו יכולים להשתנות.
השיתוף שלכם ברגשות שלכם, בסיפור אישי מתאים, חשוב מאוד. הוא יעמיק את השיח (הדיאלוג), ויאפשר מפגש 'ממקום אחר'.

להעשיר את הדיאלוג לאחר המשחק

1. העמיקו את השיח (הדיאלוג) בנושא רגשות

א. נצלו את ההזדמנות, כדי לגרום לתלמידים לשתף ברגשותיהם, ולהעמיק את השיח שלהם אִתכם ובין התלמידים עצמם.תוכלו להיעזר במילות הרגש בטבלה שלפניכם. גזרו ופזרו אותן במרכז השולחן.

שמחה, אהבה, שלווה, בלבול, אושר, חמימות, רגיעה, מבוכה, הנאה, חיבה, הקלה, היסוס, ביטחון, קרבה, סיפוק, אי-נוחות, תקווה, רגישות, נעימות, תדהמה, התלהבות, התרגשות,  גאווה, הפתעה, עייפות, פחד, רוגז, עצבות, חוסר, סבלנות, אשמה, עצבנות, בדידות, שעמום, בושה, כעס, אכזבה, דאגה, לחץ, כאב, מתח, געגוע.

ב. עודדו תגובות של תלמידים לדברי חבריהם, בפתיחות ובהעזה בגילוי הלב. תוכלו להיעזר בשאלות:

1. מה אפשר ללמוד מהמשחק הזה? (רגש הוא תגובה, שאנו חווים, בדרך כלל, בעקבות אירועים שקורים במציאות. רגש הוא אישי, ואנו יכולים להרגיש רגשות שונים לאותו המצב.)

2. האם למדתם משהו חדש על תלמיד או על תלמידה בקבוצה – על רגש שלהם, על מצבים שמעוררים בהם רגש מסוים?

3. האם שיתפתם את הקבוצה במשהו חדש על עצמכם – על רגש שלכם, על מצב שמעורר אותו?

4. באילו מילות רגש מן הפעילות אתם משתמשים לעתים קרובות?

5. באילו מילות רגש מן הפעילות אתם משתמשים לעתים רחוקות?

6. האם היו בפעילות מילות רגש, שאינכם משתמשים בהן כלל? אילו מילים?

7. האם יש שני רגשות (או יותר) שאתם מרגישים, בדרך כלל, ביחד? (למשל, בדידות ועצבות, או דאגה ופחד).

2. הזמינו בסבב ביטוי רגשות, שיעמיק את השיח (הדיאלוג).

א. שבו במעגל.

ב. התחילו אַתֶם במשפט: "אני מרגיש/ה עצוב/ה, כאשר…" (השלימו).

ג. התלמיד או התלמידה, שיושב/ת מימינכם, יחזרו על מה שאמרתם, ואחר כך ימשיכו את המשפט בעצמם. דוגמה: "את מרגישה עצובה, כאשר את שומעת על תלמידים שמאושפזים בבית חולים. אני מרגישה עצובה, כאשר…".

ד. חלופה לשיטת הסבב – אפשר לשלב במשחק כדור רך. מקבלי הכדור חוזרים על דברי זורקי הכדור, ואחר כך משלימים את המשפט שלהם.

ה. אפשר ללמד כאן את המושג פָּרַפְרָאזָה (חזרה על דברי האחר במילים שלנו) ולציין שהיא דורשת הקשבה מדויקת.

ו. המשיכו באותו הרגש לפי סדר הישיבה, עד שכל המשתתפים ידברו בתורם.

שימו לב: אפשר להמשיך את הסבב ב-2 דרכים נוספות:א. חזרה על אותו המצב (למשל, תלמיד בבית חולים) ורגשות אחרים (למשל, לחץ או דאגה) ב. השלמה של משפט רגש אחר (למשל, "אני מרגיש/ה שִׂמְחָה, כאשר…").