רקע

על הצחוק נאמר שהוא יפה לבריאות, אך הוא גם יכול לפגוע, והתוצאה יכולה להיות סכסוכים ואלימות. בחג פורים, יותר מכל חג, יש ביטויים של שמחה, וכבר קבעו חכמים: "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

במשך הדורות התפתחו מגוון ביטויי שמחה ועליצות: נשפי מסכות, משחקי פורים, הופעות היתוליות ועוד. נושאים אלה מזמנים עיסוק בשאלות:

א. מה הם גבולות הצחוק?
ב. מתי הצחוק פוגע באחרים?

מטרות

א. חינוך חברתי – בחינת הגבול בין צחוק והומור ראויים לבין צחוק הפוגע באחרים
ב. מעגל השנה – היכרות עם מנהגי פורים הקשורים לשמחת החג ולגבולות השמחה

הנחיות

הפעילות פותחת בסיפור: צחוק צחוק, המספר על תלמיד שהתחפש למורה והציג את חולשותיה בצורה הומוריסטית. הסיפור מציג את הדילמה של גבולות הצחוק. בעקבות קריאת הסיפור יבחנו התלמידים את הסוגיה: מתי הצחוק פוגע באחרים?

הפעילות

א. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים (לחצו למעלה משמאל).
ב. משך הזמן למילוי הדף לתלמידים: כ- 20 דקות.
ג. דיון בכיתה בעקבות מילוי הדפים:

בקשו מהתלמידים לשתף את הכיתה בדברים הבאים ודונו בהם.

1. הומור יכול לשמש כלי לשיפור האווירה בין אנשים, אך הוא גם יכול לפגוע באחרים, והתוצאה יכולה להיות סכסוכים ואלימות.
2. מה ההבדל בין הומור חיובי להומור שלילי?
3. כיצד ניתן למנוע צחוק או הומור שעלול לפגוע?

ד. רב של פורים – אחת הדרכים 'לעשות שמח' בפורים בישיבות בארצות אירופה הייתה 'להכתיר' את אחד מתלמידי הישיבה (שיש לו חוש
הומור) לרב של פורים. קטעי ההומור של 'הרב' הזה כללו ביקורת על הישיבה ועל שיטות ההוראה. מנהג זה ממשיך גם כיום בעיקר
בישיבות התיכוניות.

1. מה דעתכם: האם הומור וצחוק בכיתה בין מורים לתלמידים יכולים לשפר את האווירה בכיתה?
2. כיצד אפשר להשתמש בהומור מבלי לפגוע? האם זה אפשרי?

ה. בספר "מאקס ומוריץ", שכתב וצייר וילהלם בוש, מסופר על שני פרחחים העוסקים בתעלולים ובמעשי קונדס וממררים את חייהם של כל
בני כפרם.

הקריאו את הקטע, ושאלו את השאלות שאחריו.

הם – במקום לשמוע לקח

מן המחנך, מר פקח,

יעשו תמיד לצחוק

את הסדר והחוק.

והם ישישו בכל רגע

לחולל פה איזה פגע…

[…]

כך אפשר יותר לשמוח

מלשבת יום שלם

בשיעור משעמם…

(מתוך: אדיר כהן, חיים בצחוק, הומור-תראפיה הלכה למעשה, אמציה, הוצאת ספרים ומפעלי חינוך ותרבות, 1994. עמ' 149)

2. מה הייתם אומרים להם?