אקטואליה
זה אקטואלי: מבצע צוק איתן – איך נשארים איתנים לאורך זמן?
צוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הפסיכולוגית החינוכית לימור סופר-פטמן מנט"ל והקרן לקידום מקצועי

טיפים המסייעים לחזק את הילדים תחת מצב של חירום מתמשך.

רקע

מצב החירום המתמשך מצריך התמודדות עם תחושות מצטברות של דאגה, פחד, בלבול, כעס, שעמום וחרדה לאורך זמן. כיצד נוכל להקל על הילדים במצב כזה?
צוות 'בין הצלצולים' בשיתוף הפסיכולוגית החינוכית לימור סופר-פטמן מהצוות הקהילתי של עמותת נט"ל, מציעים לכם כמה טיפים שיעזרו לחזק את הילדים:

הפעילות

  1. זכרו שהיכולת לעמוד בלחצים בטווח הארוך תלויה בתחושת החוסן והלכידות של כל המשפחה והקהילה. חזקו את התחושה המשפחתית המלוכדת באמצעות משחקי חברה, ואת הסובלנות וההבנה ההדדית דרך שיחה משותפת שתזמין את הילדים לדבר על תחושותיהם. כך תוכלו כולכם להתעצם מתחושת המשפחתיות ולאפשר שחרור קיטור.

2. חיזוק חיובי. כשאתם מזהים התמודדות חיובית של הילדים שבחו אותם על כך. גם הליכה רגועה למקלט ויכולת להעסיק את עצמם במשך רבע שעה היא משמעותית מאוד וראויה למשוב חיובי.

3. עזרה לאחרים. פטנט מצוין להסחת דעת שמחזק את הנותן יותר מאשר את המקבל. עודדו את ילדיכם לעזור לאחיהם ולחבריהם במרחב המוגן. עודדו אותם לחשוב כיצד הם יכולים לעזור לאחרים גם בסביבתם הרחוקה (אולי באמצעות האינטרנט). ניתן לשלוח מסר מחזק או לחבר שיר משותף שיעזור לחברים. תחושת השייכות והיכולת לתת בונות ומשמרות תחושת אכפתיות וחוסן פנימי.

4. בדיקה יומית. בכל יום כדאי לבדוק אם נכון לנו להמשיך את שגרת החירום שפיתחנו. כאשר מתמודדים עם מתח גבוה לאורך זמן מופיעות "נקודות שבירה". בנקודות אלו ילדים נוטים לעבור לחשיבה שלילית, וברגעים כאלו חשוב מאוד לחפש אפשרויות התרעננות והתרחקות למקומות אחרים או גיוון הפעילויות הרגילות.

5. המשיכו לשוחח עם הילדים. עזרו להם לראות את הכוחות שהם מגלים באמצעות השאלות הבאות:
א. מה דעתכם לגבי מה שקורה?
ב. מה הכי עזר לכם עד עכשיו? מה עוד כדאי לעשות לדעתכם?
ניתן להכין יומן ולספר על ההתמודדות העצמית והכוחות של כל המשפחה, לתאר את החוויות (כך יהיה להם יומן מוכן לתחילת השנה כאשר יישאלו בכיתות), ניתן לצייר את מה שקורה, ניתן לצייר את היום שאחרי – ליצור רשימה של דברים שרוצים להספיק ולעשות.

6. חשוב להמשיך ולתת לגיטימציה לכל סוג של רגש: פחד, חרדה, כעס או בלבול. כולם לגיטימיים. הסבירו לילדים כי את מה שהם מרגישים כולם מרגישים במצב כזה, גם המבוגרים. עודדו אותם לבטא את רגשותיהם והדגישו ש"לפרוק את התחושות" עוזר לנו להירגע ולהרגיש קרובים. הסתרת התחושות יוצרת תחושת מרחק וזרות.

7. שימו לב לסימנים גופניים, אצלכם ואצל הילדים: מתח בשרירים, כאבי ראש, בעיות בעיכול, מתח בגב ובכתפיים ועוד. סימנים כאלה יכולים להצביע על רמת מתח גבוהה. גם בתוך הבתים ובמרחב המוגן הקפידו לבצע תרגילי התעמלות ועודדו את ילדיכם לעשות זאת (כפיפות בטן, ריצה במקום, קפיצה על חבל ומתיחות שרירים אינן מצריכות מרחב גדול). תרגלו נשימות עמוקות וארוכות לאזור הבטן ונשיפות אטיות וארוכות בישיבה זקופה על הכיסא.

8. שימו לב לתגובות קיצוניות, כגון בכי, חוסר שקט, כעס לא מותאם, הסתגרות, דיווח על חוסר בשינה או חוסר תיאבון. במקרים כאלה התייעצו עם מומחה לגבי הדרכים להמשך התמודדות.

9. חשיפה לתקשורת. שימו לב למידת החשיפה של ילדיכם לתקשורת. מומלץ להגביל את המידע למינימום האפשרי. הימנעו מחשיפה של הילדים לרצף תמונות שחוזר על עצמו.

10. העלו את השאלה האם הרווחנו משהו בזמן האחרון? האם למרות הקושי למדנו משהו על עצמנו? על המשפחה? על חברינו? הנאה מזמן משפחתי, גילוי כוחות בעצמי, או אפילו צפייה בסרטים הם רווחים אפשריים. פעמים רבות אנו לא יכולים לשנות את המציאות מסביבנו אך אנו יכולים לעצב את דרך ההסתכלות שלנו עליה.

בכל עת – ניתן לפנות לקו הסיוע של נט"ל להתייעצויות או לתמיכה נוספת: 1-800-363-363
(שיחת חינם) הפועל בעתות חירום 24 שעות ביממה.

אתר נט"ל: www.natal.org.il     דוא"ל: info@natal.org.il  

הארכיון

 לארכיון "זה אקטואלי"

לחצו להמשך קריאה
הקטן