הפעילות
האם ראוי לשתף ולהגיב לפוסט הכולל תוכן שמאשים אדם במעשה כלשהו תוך ציון שמו?
מצד אחד: כן, אם אנחנו מסכימים לתוכן המפורסם ורוצים לצדד בו אין בזה כל פגם. זו דרך טובה לחשוף עוולות חברתיות.
מצד שני: לא, מכיוון שלא שמענו את כל הצדדים ואנחנו לא יכולים לדעת אילו השלכות יהיו להפצת המידע הזה.
(מבוסס על דעות בעין השביעית 24.05.2015; חדשות חינוך וחברה, הארץ 23.05.2015; YNET, 25.05.2015)
נקודות לבירור אישי:
עם איזו טענה מבין שתי הטענות אתם מזדהים יותר ומדוע?
מה יכולות להיות הבעיות עם מידע שעולה בפוסט מטעם אדם פרטי? (למורה: הוא יכול להיות שקרי, הוא מציג במקרה הטוב דיווח של צד אחד ללא תגובת הצד שמנגד וכו').
איך לדעתכם מרגיש אדם שנעשה לו שיימינג ברשת? האם משנה אם הוא אכן אשם או לא? הסבירו.
מי הם השופטים במקרים של שיימינג?
מי מכם משתף פוסטים שהוא אוהב או מאמין בתוכן שלהם בפייסבוק? האם יצא לכם לחשוב מה משמעות השיתוף?
האם יש גם משמעויות חיוביות לשיתוף פוסטים בפייסבוק? תנו דוגמאות. למורה – זה המקום להדגיש לתלמידים כי יש מקרים שבהם שיתוף פוסטים בפייסבוק הוא חיובי מאוד. למשל, כשמישהו רוצה לגייס תרומות עבור נזקקים, הפצה של פרויקטים חברתיים, הפצה של יצירת אמנות (קליפ של שיר/ ריקוד/ נגינה) ועוד. חשוב להכיר גם בצדדים השליליים, אך לא לשכוח את החיוביים.
הנחיות למורה:
מומלץ שלא לדון במקרה הספציפי של ההתאבדות של אריאל רוניס אלא לדבר על הנושא של תופעת השיימינג באופן כללי.
אם התלמידים מעלים את נושא ההתאבדות של אריאל רוניס, חשוב להדגיש כי אנשים רבים חווים קשיים ומצוקות ולא מתאבדים, וכי עדיין לא ידועים כל הפרטים והנסיבות המלאות שהביאו את רוניס להתאבד.
בכל מקרה, אם נושא האובדנות עולה, יש לציין בפני התלמידים כי במקרי מצוקה חשוב לפנות למבוגר שיוכל לסייע להם.
תיאור מקרה לדיון בכיתה:
אוריאן בת ה-12 חגגה בת מצווה בביתה והזמינה את כל בני כיתתה לחגוג עמה. הוריה הזמינו מפעילה שעשתה תחרות כישרונות צעירים עבור הילדים בחגיגה.
בתום המסיבה יאיר חזר הביתה והעלה לפייסבוק את הפוסט הבא: "יעל כהן מ"כהן הפקות במה" היא דוגמה לישראלי המכוער. אתם יודעים שאני הראפר הכי מעולה בשכבה, והיעל הדפוקה הזאת לא הייתה מוכנה לתת לי להשתתף בתחרות כישרונות צעירים בבת מצווה שהייתי בה היום למרות שביקשתי ממנה יפה כמה פעמים! יאללה שתפו את זה מהר כדי שאף אחד לא יזמין אותה יותר בחיים!".
יוני, אלון ולילך שיתפו את הפוסט וכתבו בתגובות: "היא באמת מפעילה גרועה", "ברור שאתה ראפר ענק", ואייקונים של השתתפות בצער.
לאחר כמה ימים הגיעו הפוסטים הללו לידיעתה של יעל כהן, המפעילה.
שאלו את התלמידים:
– מה לדעתכם הרגישה יעל המפעילה כשראתה את הפוסט ואת התגובות?
– מה לדעתכם התכוון יאיר שיקרה כשפרסם את הפוסט?
– כיצד הפוסט שהעלה יאיר עלול לפגוע ביעל? מדוע? (למורה – יש להתייחס גם לפגיעה אפשרית בשם הטוב של המפעילה ובפרנסתה).
– מה דעתכם על כך שיוני, אלון ולילך שיתפו את הפוסט והפיצו אותו?
– האם המפיצים הבינו לדעתכם את המשמעות של שיתוף הפוסט של יאיר? הסבירו.
– האם יש דרכים אחרות שבהן יכול היה יאיר להעביר ביקורת על יעל המפעילה? הסבירו.
להרחבה:
בקשו מהתלמידים לנסח כללים: מתי ראוי ורצוי לשתף פוסטים בפייסבוק ולהגיב עליהם ומתי כדאי להימנע מכך.
בקשו מתלמידים אחדים לשתף בכללים שניסחו, ובקשו מהכיתה לרכז את הכללים החשובים והמרכזיים בעד ונגד על פלקט שייתלה בכיתה.
-לסיכום, שאלו את התלמידים: מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום? האם יש פוסטים ששיתפתם בעבר והיום לא הייתם משתפים? האם בעתיד תחשבו פעמיים לפני שתשתפו פוסט בפייסבוק? אם כן, מה יגרום לכם להימנע משיתוף פוסטים מסוימים?
ערכת עזרה ראשונה בנושא עמידה מן הצד
