הנחיות
שימוש באלכוהול בגיל ההתבגרות עלול לגרום לפגיעה בכמה דרכים:
פגיעה פיזית – עקב אלימות, תאונות, נפילות, איבוד הכרה בעקבות שתייה מוגזמת ועוד. כאשר נמצאים תחת השפעת אלכוהול עלולים לנהוג באלימות כלפי אחרים כי אלכוהול מסיר עכבות ולכן גדל הסיכוי להיקלע לקטטות וכדומה. בד בבד, כששותים נמצאים פחות בשליטה, נוחים יותר להשפעה, וכושר השיפוט לקוי – ולכן עלולים ליפול קורבן לאלימות של אחרים ובפרט לפגיעות מיניות. יתרה מזאת, צריכת אלכוהול – גם אם לא בכמות מוגזמת – כשלעצמה נחשבת בעלת השפעות מזיקות, בדומה לסם שפוגע במוח ומשפיע על התודעה.
פגיעה נפשית – בשל הצמדת תווית שלילית לנער או נערה שצולמו בזמן התנהגות לא מבוקרת תחת השפעה, בדרך כלל בהקשר בוטה ומיני, ותמונתם פורסמה.
פגיעה התפתחותית – לעיתים קרובות בני נוער משתמשים באלכוהול כדי שיסייע להם במצבים חברתיים שבהם הם חשים קושי. במקום לרכוש מיומנויות חברתיות ולהתמודד עם הקשיים, הם "בורחים" לאלכוהול. הם למשל לא לומדים ליהנות במסיבה בלי לשתות אלכוהול (קצת דומה לשימוש בסלולרי…).
פגיעה חברתית – בני נוער ששותים לשוכרה עלולים ליצור לעצמם שם של שיכורים, ואם הם מתנהגים בצורה לא מבוקרת תחת השפעת אלכוהול, גם של חסרי אחריות ובריונים. יש פוטנציאל לפגיעה חברתית גם במי שלא שותה, אם הנורמה היא של שתייה ויש לחץ להיות קונפורמי ו"לזרום" עם זה.
הסיבות לשתיית משקאות אלכוהוליים בגיל הנעורים:
"כי חברים שלי שותים."
"כי מסקרן אותי איך מרגישים אחרי שתייה."
"כי אין לי מה לעשות וזה חלק מהבילוי."
" משעמם בלי אלכוהול."
"להרגיש היי (High)."
"להשתחרר ולהתגבר על בושה."
"כי אני אוהב את הטעם."
"להרגיש רגוע ונינוח."
"לחגוג אירוע מיוחד."
"להתמודד עם רגש לא נעים."
"כי כולם עושים את זה."
" להתנתק מעצמי."
" להתמודד עם לחצים."
אחת הבעיות העיקריות של שתייה בקרב בני נוער היא שהדבר נעשה בצורה לא אחראית – שתייה מוגזמת, בנסיבות לא בטוחות, בלי לחשוב על ההשלכות (למשל, לא ניסע ברכב כי כולנו רוצים לשתות, אז ניסע במונית – זו חשיבה בוגרת שלעיתים קרובות לא נראה אצל בני נוער). ומכיוון שהם לא יודעים לשתות במידה, מוטב שלא ישתו כלל. בדיון עם התלמידים על הנושא חשוב להביא בחשבון את שאלת הלחץ החברתי. כאשר נער/ה בוחרים שלא לשתות הם משמשים מראה לשאר הנערים, ומהסירוב שלהם משתמע: "אני חזק/ה ולא נכנע/ת ללחץ – אתם חלשים". דבר זה מערער את הקבוצה. מאחר שבגיל ההתבגרות יש דגש רב בבניית הזהות האישית והקבוצתית, ערעור זה יוצר איום ונערים ונערות שבוחרים לא לשתות "כמו כולם", עלולים לספוג פגיעה חברתית חמורה.
יש להבחין בין לחץ חברתי אקטיבי ופסיבי. לחץ אקטיבי הוא ישיר – "יורדים" על הילד שלא שותה, מנדים אותו…; הלחץ הפסיבי הוא הנפוץ היותר – למשל, כל הילדים מדברים רק על השתייה ומי שלא שותה מרגיש מחוץ לעניינים; כולם צוחקים ממשהו תחת השפעת האלכוהול, ומי שלא שותה לא מבין במה מדובר ומרגיש מחוץ לעניינים.
במסגרת החינוך למניעת שימוש באלכוהול בקרב בני נוער, פיתחנו עבורכם פעילויות אינטראקטיביות הכוללות סרטונים, שמדגישים שני נושאים רלוונטיים: ההשפעות של שתיית אלכוהול ולחץ חברתי.
מטרת הפעילות היא להעלות נושאים אלו לדיון בכיתה. לצד הפעילות לתלמידים תוכלו למצוא הנחיות למורים, שיסייעו לכם להטמיע את התכנים בצורה מיטבית.
פעילויות מוצעות וטיפים להנחייה:
"אלכוהול- אל תאבד את עצמך"- מצגת אינטראקטיבית העוסקת בהשלכות של שתיית אלכוהול על קשרים אישיים ועל הדימוי העצמי. המצגת מבתבססת על סרטון הממחיש כיצד שתיית אלכוהול עלולה לפגוע בתפקוד ולגרום לאובדן של כבוד, חברים טובים, פרטיות ועוד.
שימו לב: מומלץ להצג לתלמידים את הסרטון במצגת לפני הצגת הנושא של המצגת והסרטון ישמש כפתיח.
"חברים ולא שותים"- מצגת אינטראקטיבית העוסקת בנושא של לחץ חברתי ושתיית אלכוהול. מטרת המצגת היא לעורר מודעות בקרב התלמידים להשפעת הלחץ החברתי על שתיית אלכוהול ולספק להם כלים להתמודדות עם מצבים של לחץ חברתי.
יום ללא עישון– הפעילות עוסקת בסכנות העישון ומעוררת מודעות לסוגיית הלחץ החברתי לצד כלים להתמודדות מולה בנושא.
1. בואו לדיון מתוך עמדת סקרנות ורצון אמיתי וכן לשמוע את דעותיהם. כדי שיהיו נכונים לשתף, חשוב שיחושו שמה שיש להם לומר משמעותי עבורכם.
2. הקשיבו לתלמידים וראו אם יש משהו חדש שאתם יכולים ללמוד מהם לגבי המניעים שלהם והתובנות שלהם.
3. הכירו את העובדות על האלכוהול כדי שתגיעו לדיון מוכנים.
4. היו כנים עם התלמידים, אך ממקום מרוחק, לא מהמקום שבו הם נמצאים. לדוגמה, אפשר לומר: "גם אני אוהבת לשתות אלכוהול אבל אני שותה במידה ובנסיבות מסוימות, ולא כדי לשנות את מצב התודעה שלי. למשל, בארוחת שישי עם בני המשפחה או במסעדה באירוע חברתי."
5. השתדלו לשמור על עמדה לא שיפוטית כלפי התלמידים ודעותיהם.
