אם של תלמידה חולה במחלה סופנית

שלום וברכה,
אני מחנכת כיתה ד. בכיתתי תלמידה שאמה חולה בסרטן מאז היותה בת שלוש. לאחרונה מצבה של האם החמיר ונראה שהיא בשלביה האחרונים לחיים לצערנו.
הילדה אינה משתפת פעולה בשיח על אמה. דפוסי ההתנהגות שלה הם של התנגדות. לרוב היא אינה רואה עצמה שותפה חיובית בלמידה ואינה לוקחת חלק פעיל או נענית לדרישות המורה בקלות. יש לנו קשר טוב סהכ אך הוא מאופיין בהרבה התנגדות, חוסר שיתוף פעולה, קושי להכיל קרבה וחיבה.
שאלתי היא כיצד נכון לעזור לתלמידה בתהליך הפרידה, וכן כיצד וכמה לערב את הכיתה, כעת וביום שאחרי.
(אציין שהוריה של הילדה חיים בנפרד ולאחרונה הילדה עברה לחיות עם האב).

מחנכת יקרה,
פנייתך עוסקת בנושא כה רגיש ומורכב לגבי המקום שלנו כמבוגרים משמעותיים בתהליכי אובדן ופרידה. אין ספק, שמקומך כמחנכת הינו משמעותי ביותר. התלמידה זקוקה בתקופה זו, למעטפת אישית אשר תלווה אותה בתהליך כה כואב ומורכב של פרידה מהורה. מעטפת שלה יהיו שותפים כל הגורמים הטיפוליים בביהס (מחנכת, יועצת, פסיכולוג יחד עם האב). ציינת כי כרגע התלמידה הודפת את נסיונתייך להתקרב ולסייע. תופעה זו היא מוכרת וידועה ומצריכה אורך רוח והעברת מסר ברור לילדה האומר, 'אני פה בשבילך'. המלצתי אלייך לא לוותר על המשך טיפוח הקשר האישי עימה. ממליצה מאוד שתהליך זה יתרחש בקויים מקבילים, כלומר שגם את תקבלי ליווי והדרכה מיועצת ופסיכולוג ביה"ס.
מאחלת בשורות טובות,

שרונה מרציאנו
מדריכת יועצות שפי
מטעם היחידה להתמודדות עם לחץ ומשבר

באותו נושא